ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לאחר אלפיים שנות גלות ואובדן הריבונות, זכינו להקמת מדינת היהודים. ההכרזה יצרה התרגשות גדולה וגל אדיר של שמחה ספונטנית בקרב העם כולו. סוף סוף זכינו להתקיימות חזון הנביאים על שיבת ציון ולהתגשמות חלום הדורות "להיות עם חופשי בארצנו".
לימים המדינה הפכה לעובדה וההתרגשות קהתה.
מדי שנה לקראת יום העצמאות עולה השאלה: מה המשמעות הרלוונטית שלו? האם פרט למשמעות הלאומית יש לו גם משמעות דתית?
הכרזת המדינה הייתה, לכאורה, אקט טקסי והצהרתי בלבד: נאומים, נקראה ונחתמה מגילת העצמאות, הונף הדגל, אך בשטח לא חל כל שינוי עובדתי. על כן, לכאורה אין משמעות רלוונטית ליום העצמאות מצד עצמו משום היבט שהוא.
ההכרזה לא יצרה שינוי בתחום הטריטוריאלי. גבולות המדינה נותרו כפי שהיו לפניה.
ההכרזה גם לא יצרה שינוי במישור הצבאי - כוחות ההגנה, הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י נשארו כפי שהיו לפניה, וגם לא חל כל שינוי בכוחם הצבאי. היא לא הכריעה את המלחמה, אלא אדרבא, לאחר ההכרזה הלחימה התרחבה והתעצמה בכל רחבי הארץ, וצבאות חמש מדינות ערב החלו בפלישה לארץ.
היא גם לא יצרה שינוי מבחינה שלטונית - הרכב הממשלה הזמנית של המדינה שהוכרז עליו היה זהה למנהלת העם שכבר הייתה קיימת. והרכב מועצת המדינה הזמנית (המוסד המחוקק) היה זהה למועצת העם שכבר הייתה קיימת. השינוי היה, לכאורה, סמנטי בלבד.
להכרזת העצמאות הייתה אמנם משמעות פרקטית, מעתה אין עוד צורך להתחשב ולהיות כפוף למדיניות של גורם ריבוני אחר, רק לשיקולי הגוף השלטוני של העם היהודי. אולם למעשה באותו יום ממילא נגמר המנדט הבריטי, וממילא לא היה עוד גורם שלטוני שהיה צריך להתחשב במדיניותו.
אבל במבט מעמיק יותר, הכרזת המדינה מצד עצמה הייתה אירוע משמעותי ביותר והיוותה צומת דרכים אסטרטגי בהיסטוריה היהודית.
כוחה של הריבונות
השינוי העיקרי והמשמעותי של ההכרזה היה בעצם יצירה מחודשת של ריבונות העם היהודי על ארצו ומדינתו. עצם ההכרזה על הקמת המדינה - והקמת ישות לאומית מדינתית ריבונית, על ידי נציגי עם ישראל, החילה למפרע ולהבא את הריבונות וביטלה את הריבונות הנוכרית שהייתה בארץ בזמן שלטון המנדט.
הריבונות היא מהות מופשטת שאינה מוגדרת בממדים פיזיים, אולם היא ממשות בעלת חשיבות רבה. היא הזיקה הקניינית של הקולקטיב הלאומי, והישות המדינית, על כל מה ששייך להם: הארץ, נכסי המדינה, מערכות השלטון, הכלכלה והביטחון וכו'. בדומה לשייכות הקניינית של אדם פרטי לרכושו ולכל מה ששייך לו. מכיוון שמדובר על מהות מופשטת יש קושי להבינה ולגזור את המשתמע ממנה.
לפני הכרזת המדינה והחלת הריבונות, הנהלת העם הייתה במעמד של ועד קהילתי נבחר, שמנהל את חיי הקהילה, דואג לצרכיה ומייצגה בפני הריבון. אמנם היו לה סמכויות, אולם היא לא הייתה שלטון ולא בית נבחרים של עם ומדינה. ההתיישבות בארץ הייתה כיחידים וקהילות שגרות בארץ ולא כאומה ריבונית שחיה במדינתה. מסגרות ההגנה והמחתרות שנלחמו והגנו על נקודות היישוב היו כחברות שמירה והגנה על הקהילה, ולא צבא של ממש.
הממשות של הריבונות מומחשת בכך שלשם קיומה, מצד עצמה, ולשם שמירה עליה ועל האינטרסים שלה, מדינה יוצאת למלחמה שכרוכה בסכנה לשלום חייליה.
להחלת הריבונות יש השלכות הלכתיות ואמוניות, ועל כן ליום זה מצד עצמו יש משמעות דתית עמוקה ומהפכנית.
ראשית, למצוות ירושת הארץ – שהיא אחת המצוות המרכזיות בתורה: "שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה" (רמב"ן עשה ד').
למצווה שני חלקים: יישוב הארץ, בנייתה והמגורים בה, והחלת הריבונות על הארץ!
מצוות ירושת הארץ כוללת בתוכה גם את כיבוש שטחי הארץ כדי להחיל עליהם את הריבונות, ומלחמה זו היא מלחמת מצווה: "וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצווה". (שם). לשמה מותר לסכן חיי לוחמים. מכאן שהיא מצווה מיוחדת, שבשונה ממצוות אחרות וחמורות בתורה, אינה נדחית מפני פיקוח נפש! היא אינה מצווה של יחידים, גם אם הם רבים, אלא של ציבור וישות מדינתית, שכן "אין היחיד עושה מלחמה". לאחר אלפיים שנות גלות, המצווה החשובה הזאת התחדשה עם חידוש הריבונות.
להכרזת העצמאות יש ערך רוחני אמוני, גם אם לא חרתה על דגלה את קיום התורה במלואה.
מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, שזכיתי ללמוד אצלו בישיבת מרכז הרב, הוביל את בירור ההיבטים הרוחניים והדתיים של יום העצמאות, ומעמדו כיום בעל משמעות רוחנית ודתית בנוסף למשמעותו הלאומית, וגיבוש מנהגיו. הוא הצביע על דברי הרמב"ם, ששמחת החנוכה ואמירת ההלל הם בגלל הנס של החזרת הריבונות והמלכות לתקופה של כמאתיים שנה (חנוכה פ"ג ה"א, וע"ע מהר"ל נ"י פ' א').
רבנו זצ"ל גם הדגיש את המשמעות של התגשמות חזון הנביאים על הגאולה וקיבוץ הגלויות, שהפכה את מדינת ישראל למרכזו של העם היהודי, והניעה תהליך רחב היקף של תחייה רוחנית ויצירה תורנית.
הכותב משמש כראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' במודיעין, באופקים ובקריית אונו
מתוך העיתון בשבע.
הרב אליעזר חיים שנוולד
שיחות ליום ירושלים תשע"ב "דרך רחוקה" בקרבן פסח - מודיעין במעגלי קדושת ירושלים
שיחות ליום ירושלים בישיבת הכותל תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
