ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גלות וגאולה
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
נניח שהייתה זו רק גמרא אחת. האם הנחרצות שבה אמר רבי אבא את דבריו מאפשרת למי מאיתנו לחלוק עליו? בשלמא, אם מביאים ראיות נגדיות. אבל האם הטלת ספק תוך איום מרומז על משיחיות שקר זו טענה?
הכול יודעים – ולעתים צריך להזכיר דברים ידועים – כי גדולי ישראל הגדירו את תקופתנו כאתחלתא דגאולה, ובהם מי שראו את שיבת ציון רק בשלביה הראשונים. בהם הרבנים קאלישר, גוטמאכר ואלקלעי, החפץ חיים והמשך חכמה, האדר"ת והרב קוק ועוד ועוד (גילויי דעת רבים ישנם בספר 'שיבת ציון' שאסף ר' אברהם סלוצקי, ובספרו של הרב פילבר 'איילת השחר').
גדולים אלה נסמכו על שלל מקורות אדירים, פסוקים, גמרא ומדרשים, ראשונים ואחרונים. הסבר מקיף מצוי במאמרו של מורנו הרב צבי יהודה הכהן קוק "המדינה כהתקיימות חזון הגאולה" (לנתיבות ישראל, קצח). גם הזמת הטענה בדבר הציונות כמשיחיות שקר, מצויה במאמר אחר שם ("התורה ובגאולה", שם, עמ' לג).
ראשית, יש להגדיר מהי גלות ומהי גאולה. שלושה מרכיבים מרכזיים בגלות: עזיבת ארץ ישראל, פיזור בקצוות תבל, שלטון זרים עלינו.
בתוכחה שבתורה: "והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ" (דברים כח, סד). בגאולה: "ושב ה' אלוקיך את שבותך וריחמך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה... והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישתה והיטיבך והרבך מאבותיך" (דברים ל, ג; ה). וכך גם בנביאים: "ואפיץ אותם בגויים ויזרו בארצות... ולקחתי אתכם מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם" (יחזקאל לו, יט; כד).
כך הסביר מהר"ל: "הגלות הוא שינוי ויציאה מן הסדר... והגלות מן מקומם הוא שינוי ויציאה לגמרי ... ומאשר האומה הישראלית אומה אחת בלתי מחולקת ומופרדת יותר מכל האומות, ראוי שיהיו מקובצין יחד. ומזה נראה כי הפיזור להם בפרט אינו טבעי כלל ... ועוד, כי לפי סדר המציאות אין ראוי שתהיה אומה משעבדת באחרת להכביד עול עליה ... ורמזו חכמים דבר זה בחכמתם: 'ויאמר ה' אל אברם, ידוע תדע', ידוע - שאני מפזרן, תדע - שאני מקבצן. ידוע - שאני ממשכנם, תדע - שאני פורקן. ידוע - שאני משעבדם, תדע - שאני גואלם" (נצח ישראל, א). לכן, הרמב"ם בהלכות מלכים מגדיר בין תפקידי המשיח העיקריים את קיבוץ הגלויות והשבת העצמאות השלטונית.
הגדרת חורבן היא כלפי הארץ והמקדש. בתוכחה: "גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב" (דברים כט, כב); בגאולה: "והותירך ה' אלוקיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי אדמתך לטובה" (דברים ל, ט).
בנביאים יש אינספור פסוקים כאלה. למשל: "ארצכם שממה עריכם שרופות אש אדמתכם לנגדכם זרים אוכלים אותה" (ישעיה א, ז). לעומת: "וניגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע... ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים" (עמוס ט, יג-יד).
האם קיבוץ הגלויות המתקיים מול עינינו אינו גאולה? השממה הפורחת אינה התגשמות דברי הנביאים?
חבלי משיח
איש אינו משלה את עצמו שהגענו אל המנוחה ואל הנחלה. יש עוד דרך ארוכה לפנינו, הן בענייני אמונה וקיום מצוות, ולשיא – בבניין המקדש. אשר על כן, הניסוח הנכון שקבעה הרבנות הראשית כבר בקום המדינה, כשבראשה הרבנים הרצוג ועוזיאל, היה "ראשית צמיחת גאולתנו".
את חיבורו 'אורות התחיה', שבו מבסס הרב קוק את הגדרת תקופתנו כתחילת הגאולה, הוא פותח בהסבר רחב אודות שאיפותינו הגדולות כעם נבחר, אשר פסגתו היא הנבואה ובסיס קיומו בסדרי מדינה מעשיים-קדושים. הוא שב ומדגיש שלא נוותר אפילו על פרט קטן אחד מכל העושר האדיר המיועד לנו. כשלעצמה, אין בה די, ומי שרואה בהן חזות הכול – ימצא אותנו מתנגדים לו. "אי אפשר הוא לנו לקצוץ ענף אחד מעץ חיינו הגדול והענף ולתת לו מהלך ויניקה בפני עצמו. כל היש שבנו יתעורר ויתנגד על זה במלא עז כחו הפנימי והרגשת עצמיותו. הדרך הארוכה שואפת להקמה גמורה לתחיה אותנו ואת כל אשר לנו, צרור לא יפול ארץ, קו אחד מקוי קלסתר פני לאומנו לא נתן למחוק" (אורות התחיה, ה).
מתוך קביעה זו הוא מאיר את התהליך ההולך ומתקדם של שיבת ציון, באורה של גאולה, גם אם בשלב זה מדובר רק בחלקה: "מתפתחת היא האומה, בכל כוחותיה... אינה מכרת עדיין את עומק הישות העליונה שהיא כל יסוד תקומתה... שם שמים לא שגור בפיה, אומץ וגבורה רודפת היא, אבל באמת הכל קודש ואלהי הוא. רק בהיגמר התוכן, בהעלות האומה למרום מצבה, אז יוחל אור אלהי נקרא בשם המפורש להגלות" (שם, לב).
שלב הביניים שאנו מצויים בו – הוא חבלי משיח, "שרק אמיץ אונים כרב יוסף היה אומר עליו בניגוד לכל האומרים ייתי ולא אחמיניה – ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופתא דחמריה" (שם).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









