ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
יחד עמם נאבקו מנהיגי 'המזרחי' ר' מאיר בר-אילן, הרמן שטרוק ורי"ל מיימון. גם בקום המדינה, המפד"ל היא שחוקקה חוקים לשמירת הפרהסיא היהודית. כך גם במשבר המפורסם בשנת 1976, כשפרשה מהקואליציה בגלל מטוסי 15F שנחתו תוך חילול שבת המוני, ולבסוף הממשלה נפלה.
המאבק של הראי"ה וממשיכיו לא נועד רק למנוע פגיעה ברגשות התושבים, אלא לשמור על דמותה היהודית של המדינה. בחנויות ומגרשי הכדורגל בירושלים, בעמק יזרעאל, וברחובות תל-אביב וחיפה. דווקא ההזדהות העקרונית עם תחיית הארץ והרעיון הלאומי, הם שהעניקו לראי"ה את הזכות המוסרית והמעשית, לתבוע שמירה על קודשי ישראל בכל מקום. "אלמלא שאנו חשים את רגש האחווה לכל אחינו, גם להרחוקים, ובפרט לאלה אשר נושאים הם, את דגל האומה בידם — לא היה העניין כל כך מרעיש אותנו". התנועה הציונית הכריזה כי היא מייצגת את עם ישראל בתביעתו להקים מדינה בארץ ישראל, והכרזה זו חיזקה את תביעתו של הראי"ה מהם לשמור על ערכי היסוד של היהדות.
לראי"ה היה קשר טוב עם מייסד ת"א, מאיר דיזנגוף, והוא שדרבן אותו ואמר לו "אתה תבנה עיר". לכן, במהלך השנים היה שיתוף פעולה יעיל ביניהם. דיזנגוף עצמו הקפיד על שמירת השבת בפרהסיא, וכתב "התרת הרצועה תהפוך את עירנו כ'פורט-סעיד' ששם הכל מותר, בלי גבול ובלי חוק".
בשנת תרפ"ג (1923) הייתה חלופת מכתבים בין הרב קוק לחברי ועד ת"א, בשאלת "חוקת השבת" לעיריה. הראי"ה דרש כי השבת תישמר בפרהסיא, ובכלל זה סגירת כל החנויות, ואיסור נסיעת תחבורה ציבורית. באותה עת, היה דיון סביב שאלת האיחוד בין ת"א הקטנה, לבין השכונות היהודיות של יפו "הגדולה".
בתחילה ניסה הועד להתחמק, בטענה שהוא נבחר לנהל את העניינים האזרחיים של התושבים ולא לעסוק בשאלות דתיות. הרב קוק ענה, שהדיון אינו עניין דתי אלא אזרחי מובהק, הנוגע לכבוד הלאומי של כל יהודי: "בתור אזרחים עברים בארץ העברית אנו דורשים שדת ישראל תהיה מוכרת בזכותה הרשמית. וזה מחייב שבעניינים של ציבוריות ושל פרהסיא תוכר קדושת השבת גם בתור חוקה אזרחית. פחות מזה לא יוכל לדרוש כל איש יהודי המכבד את עצמו ואת עמו".
כיוון שלדיזנגוף וחבריו היה חשוב מאוד שהשכונות הדתיות של יפו יצטרפו, השתמש הרב קוק בכוח ההשפעה שלו עליהם וכתב: "שהאפשרות של השפעתי לטובת שאיפתנו הקדושה של האיחוד הגמור של עיריתנו החביבה וכל שכנותיה היא מותנה עם קבלת הנוסחא אשר הגשתי" (ח' אייר תרפ"ג, אגרות ראי"ה ד, א'קעט).
בלי המילה "דתית"
מאמציו של הרב קוק נשאו פרי: הוועד הגדול קיבל עליו לחייב את העירייה שתיבחר מחדש לקבל לחוקת ת"א את נוסחאות הרב קוק בלי המילה 'הדתית', כדלקמן: "בכל שטח תל אביב, בתור עיריה עברית בא"י, יש לקדושת השבת גם תוקף חוקי אזרחי במה שנוגע לפרהסיא וצבוריות... הישיבה נגמרת מתוך התרוממות הרוח על השלום הגמור שנהל את כל הויכוח וההחלטות" (פרוטוקול ע. ת"א, כ"א סיון תרפ"ג).
כך הגדיר הרב קוק גם את החלק הראשון מתוך ארבעת החלקים שהחינוך של הדור צריך להתנהל בהם: "כבוד הדת, חבת הדת, הכרת הדת, וקיום הדת. אין שום אדם מישראל יכול לסלק את עצמו מכל מה שנוגע לכבודה של דת ישראל, שאיך שיהיה נשקע בדעות זרות ורחוקות, הלא בתור בן לאומה הוא חייב בכבודה על -פי הכרתה הכללית שהוא מאוחד בה עם כבוד דתה, שכל אוצר הכבוד שלה ספון בקרבה" (אורות התשובה, תוספות תשובה, ח).
אלא שגם אז, כמו היום, היו מי שהחלטה זו הרגיזה אותם. כך כתבו בעיתון הפועלים 'הפועל הצעיר' (תמוז, תרפג, גיליון 32-3): "נצחו אראלים את המצוקים והנוסחא בדבר שמירת השבת של הרב קוק נתקבלה כחוק ציבורי אזרחי. כפו על הועד הר כגיגית והוא נכנע... החרדים (כל שומר מצוות נקרא אז 'חרדי') אף הם השתמשו בשעת כושר זו ללחוץ על ועד העיר באיומים של פירוד, והכריחו אותו לקבל את מרותם... 'חקקי קודש' הללו שחקקו מתוך כפיה אינם סוף סוף יותר מאשר חקקי און, ומצוה הבאה בעברה של פריצות ציבורית ומעשה אונס שמקורם בירידה המוסרית אשר במחננו... אינה מעניינת אותנו הפעם גם הפוליטיקה של הרב קוק הנתמכת דרך אגב ע"י הממשלה, והמתכוונת להשליט בכח את מרות הרה"ר כאורגן מכריע בחיי הציבור המאורגנים".
הרב קוק שלח לחברי העיריה מכתב ברכה, "על האחדות הנאמנה אשר הוחלט אצלם על פי יסוד הנוסחה של קבלת האזרחית של קדושת השבת" (אוצרות ראי"ה, ד, עמ' 185). חוקת שבת זו, נשמרה שנים רבות, וכעת היא נשברת בידי גורמים שאינם משכילים לשמור על הכבוד למסורת היהודית.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
