ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
העיקרון המנחה בפרשה זו הוא היכולת לחולל ממשות במציאות על ידי דיבור, ובמיוחד בעולם של קדושה. אדם שנדר והתחייב להקדיש חפץ כלשהו, אף על פי שלא עשה דבר מלבד אמירתו, הפך אותו ל"הקדש", לרכוש המקדש, ואין הוא יכול לעשות בו עוד כרצונו.
ההכרה בכוחו של הדיבור מצריכה תשומת לב מיוחדת בזמננו. נדמה שבעבר דיברו כשהיה צורך להביע משהו בעל ערך. או לפחות נזקקו לדיבור כדי לקיים שיחה, שהיא אמצעי לקיומו של קשר בסיסי בין בני אדם. אולם כיום הסדר התהפך, והצורך לדבר קודם לתוכן הדברים.
כיום פועלת תעשיית דיבורים שנקראת אמצעי התקשורת. אופייה של תעשיה זו הוא שמדברים בה לא רק כשיש מה להגיד, אלא ממלאים את החלל עשרים וארבע שעות ביממה בדיבור, באינספור ערוצים.
על פי הגדרת מהותה של המדיה ואופי פעולתה, לא ייתכן שתהיה בה שתיקה שתימשך יותר משניות אחדות. הדבר יגרום מיידית למאזינים לעבור לערוץ אחר. לא ייתכן שלא ישדרו מהדורת חדשות מפני שאין חדשות. תמיד יש חדשות מלוא המהדורה. ואם לא התרחש שום דבר משמעותי, הופכים מעשים זוטרים ושוליים לחדשות.
באותה מידה, לא ייתכן שלא תהיה בעיתון או באתר חדשות כותרת ראשית. לכן, גם אם לא קרה שום דבר מעניין, יהיה משהו שיזכה לכותרת ראשית. משכך, אבדה ההבחנה בין ידיעה חשובה לשולית, בין דיבור משמעותי לדיבור טפל.
בשנים האחרונות התפשטה התופעה הזאת מכלי התקשורת הציבוריים גם אל השיח האישי. הרשתות החברתיות תובעות אספקת מילים גם כשאין מה לומר. בשפת הכלכלה הדבר מוגדר כאינפלציה: ירידה מתמשכת בערכו של המטבע. ובהקשר של הדיבור, האינפלציה גורמת לירידת ערך המילה, והדיבור בכללותו. אם בעבר חישבו "מילה בסלע", היום היא כבר פחות משווה פרוטה.
לספור מילים
ההקבלה הזאת אינה רק משל ומליצה, אלא מציאות כלכלית של ממש: בדור הקודם, כאשר הדרך היחידה להעביר מסר דחוף הייתה מברק, מנו את מספר המילים במברק ושילמו לפי מספר המילים. כיום אפשר לשגר טרה-בייטים של מילים מקצה תבל ועד קצהו, לאינסוף יעדים, חינם אין כסף.
כבר לפני אלפי שנים הזהיר קהלת, החכם מכל אדם, מפני "עשות ספרים הרבה אין קץ". זאת מפני שריבוי הספרים מביא לדילול איכותם ולזילות ביחס אליהם. עם המצאת הדפוס הלכה הבעיה והחמירה. ואילו כיום, כמות המלל שמגיעה אל המכשירים שמצויים ברשותו של אדם ביום אחד, עולה על כל מה שהיה בספרייתו של אדם ממוצע עד לפני שנים בודדות.
אף על פי שאיש אינו יכול ואינו מעוניין לקרוא כל זאת, ההשפעה של הכמויות הללו על הערך שמייחסים לטקסט, לכל טקסט, היא קטלנית. אם בעבר היה מקובל לחשוב שמה שנכתב ונדפס הוא בעל ערך, ויש אנשים שעדיין נוטים לחשוב שמה שכתוב בעיתון או נדפס בספר הוא בעל חשיבות, הרי שהדור הדיגיטלי כבר אינו רואה ערך במילה הכתובה, וקל וחומר – במילה המדוברת.
לפני שנים לא רבות, יכול היה ש"י עגנון לספר מעשה בתהילה, אישה שידעה שמספר מילותיה קצובות והקפידה על מיעוט הדיבור. כיום, המחשבה על קיומם של אנשים אשר מונים את המילים היוצאות מפיהם נראית דמיונית ומופרכת. בעבר הלא-רחוק, כאשר אדם נותר לבדו הוא נאלץ לשתוק, ולכן התבודדות אפשרה תענית דיבור. כיום, גם כשאדם ספון בד' אמותיו הוא ממשיך לפטפט, בטלפון או בדוא"ל, ברשת החברתית, בהודעות ובמסרונים.
עד לא מכבר הייתה הבחנה ברורה בין דיבור שבעל פה לכתיבה. שני ההבדלים העיקריים בין העל-פה לכתב היו בכך שהדיבור שבעל-פה לא הצריך כלים ומאמץ מיוחד, והוא פרח בלא להשאיר חותם. ואילו הכתיבה הצריכה כלים, הייתה איטית יותר וממילא דרשה יותר מחשבה ותשומת לב. היכולת לשמר את הכתב העניקה עוד ממד של התייחסות רצינית אל הכתוב. אולם כיום ניטשטשו הגבולות בין הכתב והעל-פה לחלוטין. הכתיבה באמצעים הדיגיטליים היא כדיבור לכל דבר. הן ברמת השיח, בסגנון, בקלילות, והן בשימוש באמצעים המדמים את טון הדיבור, האימוג'ים. דומני שיש היגיון בפסיקה שמורה שדין שליחת מסרון באמצע התפילה כדין דיבור בה, והוא גם מהווה הפסק בין נטילת ידיים להמוציא.
"ברוב דברים לא יחדל פשע", אינו מכוון רק לעבירות שבדיבור כדוגמת רכילות ולשון הרע. הפשע הוא בעצם ריבוי הדיבורים. פיחות הערך שמייחסים אנשים לדבריהם, ליוצא מפיהם ומפי זולתם, והזלזול הנובע מכך בערכו של האדם ובכבודו הוא עצמו הפשע.
צריך לזעוק את הקריאה לשקט. כשם ששוחרי איכות הסביבה נאבקים נגד מטרדי רעש וזיהום האוויר, יש לדרוש – מעצמנו תחילה - שיפור באיכות החיים וערכם על ידי צמצום הפטפוט בחיינו.
חתימת ספר ויקרא מלמדת שמי שמבקש קדושה, חייב לחסוך במילותיו ולהבין את המחויבות הנובעת מדיבוריו. אינפלציית הדיבורים משמעה פיחות בערך האדם וחילול קדושתו. הרוצה להתקדש, ימעט בדברת.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
