ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מלחמת רשות ומצוה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התרומה החשובה שהשאירה המלחמה הזאת לדורות, עד ימינו אלה, מלבד האמונה בישועת ה', היא חוק שחוקק דוד בשובו מן המערכה: "כי כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו. ויהי מהיום ההוא ומעלה וישימה לחוק ולמשפט לישראל עד היום הזה" (שם, כד-כה).
החוק שקבע דוד המלך לחלוקת שלל שווה בין היוצאים למלחמה ובין היושבים על הכלים בעורף נוצר בשל מאתיים מן הלוחמים שפיגרו בעת המעבר בנחל הבשור (הוא נחל עזה!). דוד המלך השאיר אותם מאחור והמשיך במרדף אחרי הגדוד העמלקי, השיגו והכהו. בשובם מן המערכה, פגשו ארבע מאות הלוחמים את המאתיים שפיגרו ונשארו מאחור. היו בין הלוחמים אנשים שהכתוב מכנה אותם "איש רע ובליעל", שלא רצו לחלק את השלל עם מי שלא השתתפו בקרב. באותה שעה הורה דוד שיש שותפות בין היוצאים לקרב ובין הנשארים בעורף וקבעה כחוק לדורות.
כולם מגויסים למערכה
החוק הזה נוגע כיום לא רק לצבא, אלא מקיף חלקים נכבדים מן החברה כולה. לא רק אלו הנמצאים בשדה הקרב מוכרים כלוחמים בעלי זכויות אלא גם אלו שבעורף, ועל כולם חל חוק השיתוף של החזית והעורף.
מלחמת רשות ומצוה (22)
הרב יוסף כרמל
20 - מלחמת "חרבות ברזל" תשפ"ד
21 - העם היושב על הכלים
22 - חובת גיוס בני ישיבות לצבא בעת מלחמה
טען עוד
העורף כולל לא רק את המגויסים מקרב כוחות הביטחון. ישנו ציבור אזרחי גדול שמקיים את חיי המדינה בעת הזאת: רופאים ואחיות בבתי החולים, חקלאים ותעשיינים, מורים ונהגי תחבורה ציבורית, אנשי כיתות כוננות ועוד ועוד. רבים מהם עובדים במשמרות ובהיקפים גדולים בהרבה מן השגרה, ויש מי שמוסיפים עוד שעות שירות והתנדבות מעבר לתפקידיהם.
מעגל נוסף, שמידת השותפות שלו והמחויבות כלפיו אינה מוטלת בספק, הוא מעגל הקרובים של הלוחמים. נשים שמחזיקות כעת לבדן בית וילדים, לעיתים קרובות במקביל לעבודה במשרה מלאה. סבים וסבתות שמארחים בביתם את הבנות, הכלות, הנכדים והנכדות, או נודדים מבית לבית של נכדים כדי לסייע.
ציבור שלם אחר שמחייב הזדהות, תמיכה וסיוע בלא גבול הוא הציבור שנפגע מן המלחמה. משפחות שכולות, הפצועים שעוברים תהליכי רפואה והחלמה ובני משפחותיהם, עקורי הנגב המערבי ומפוני גבול הצפון. כל אלו יכולים להיחשב לכל הפחות כעם היושבים על הכלים, אם לא כחלק מן הלוחמים ממש. הם אומנם אינם נלחמים בנשק בשדה הקרב, אבל מלחמת הקיום והשיקום שלהם אף היא למלחמה תיחשב.
סוגיית המתח הקיים בימי מלחמה בין הלוחמים שבחזית ובין הנשארים בעורף היא סוגיה מורכבת, וננסה לבררה מעט. לאחר שמנינו את כל אלה, ועוד אחרים שלא מנינו מקוצר המצע והיו ראויים להימנות, עדיין ישנו ציבור גדול שנמצא מחוץ למעגל המלחמה. אנשים שקמים בבוקר לשגרת יומם, מוטרדים כמו כולם מן "המצב" אך אינם פוגשים באופן ישיר את המלחמה בחיי היומיום.
הם שואלים את עצמם לפעמים באי-נוחות מסוימת, לפעמים ממש באימה ובחרדת קודש: האם אנחנו משתמטים מלשאת בעול? שמעתי השבוע מאם צעירה: "גיסתי החליטה ללכת לקנות בגדים. גם לי יש כמה דברים נחוצים, אבל לא נעים לי להסתובב בחנויות הקניון בעת מלחמה. לה מותר, בעלה מגויס, היא לבד עם הילדים והעבודה, זכותה ואף חובתה להתרענן ואפילו לפנק קצת את עצמה, אבל לי אין שום הצדקה. הבית מתפקד כרגיל, אני אומנם מתנדבת ועושה יותר מן הרגיל, אבל לא מרגישה זכות לחיות חיים של שגרה". עד כמה חייבים אנשי העורף להצטמצם מתוך הזדהות עם אנשי החזית?
דילמות ציבוריות
השאלה קיימת גם במישור הציבורי. אדגים את הבעיה הציבורית באמצעות שני תחומים שבהם עסקתי מתוקף תפקידיי, האחד במכללת הרצוג והאחר בתנועת בני עקיבא. מכללת הרצוג, כשאר המוסדות להשכלה גבוהה, התלבטה בשאלת המועד הראוי לפתיחת שנת הלימודים. בבני עקיבא התלבטו אם לקיים את חודש הארגון אשר חל מדי שנה בימים אלה.
בשני המקומות התנהלו דיונים טעונים רגשית בעוצמות גבוהות מאוד. הצד האחד טוען "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?" ובנוסח חריף יותר: אתם מבקשים להפלות בין דם לדם? כאשר הלוחמים בחזית שופכים את דמם, כפשוטו ממש, אי אפשר שבעורף ימשיכו בפעילות רגילה ויתעלמו מן המצוקה.
הטענה העיקרית במערכת ההשכלה הגבוהה היא שכל המעגלים שהוזכרו קודם לכן, המילואימניקים, המפונים, הנפגעים, המשפחות, אינם פנויים מעשית או נפשית ללמוד. הכיצד יעלה על הדעת שחצי מהעם ילמדו כרגיל והאחרים יחמיצו את שנת הלימודים?
הטענה העיקרית בבני עקיבא דומה אך שונה: איך אפשר לקיים את חודש הארגון, על חגיגותיו ועליצותו הטבעית, כאשר יש בתנועה חניכים מבתים של שכול ונפגעים, חניכים שהוריהם ואחיהם נלחמים בחזית? יש חניכים שנעקרו מבתיהם ומיישוביהם ואין להם בכלל סניף בני עקיבא ללכת אליו, וסניפים אחרים יחגגו באירועי החודש הזה כבכל שנה?
טענת הנגד, שהושמעה בעוצמה רגשית לא פחותה, הייתה: וכי עלינו לגזור חורבן על כל המדינה? הרי אנו משרתים בכך את המטרה העיקרית של אויבינו. אדרבה, הלוחמים בחזית נלחמים כדי שבעורף יתקיימו חיים, המפונים פונו כדי שיוכלו לקיים סדר חיים טבעי ככל האפשר, בלי שאימת הפצצות והריצה לממ"ד תהיה על ראשם.
שגרה מאוזנת
הפתרון שהוצע בשתי המערכות דומה: קיום החיים הסדירים תוך תשומת לב לחובה לתמוך באופן מלא באלו שאינם יכולים להשתתף. מערכת ההשכלה הגבוהה קיבלה שורת החלטות שהקו המנחה שלהן הוא: שנת הלימודים תיפתח, אך אף סטודנט לא ייפגע בשל המלחמה, ככל האפשר. ייעשה כל מאמץ, הן בתחום הלימודי והן בתחום הכלכלי, לאפשר לכל מילואימניק שמשתחרר, בכל עת שישתחרר, להשלים את שנת הלימודים. כמו כן תינתן תמיכה מיטבית לכל המעגלים הסובבים שנפגעו מן המלחמה ויתקשו ללמוד באופן סדיר.
באופן דומה הוחלט בבני עקיבא לקיים את חודש הארגון אבל במתכונת שונה מן הרגיל. הדגש העיקרי של חודש הארגון, תחת הכותרת "הננו למען עם הנצח", הוא לעסוק בהתנדבות, בעידוד ובחיזוק העורף ובמידת האפשר החזית. במקביל הוחלט לצמצם את הששון וקול המצהלות. דגש מיוחד מושם על שיתוף בין סניפים הנמצאים באזורים רגועים יחסית ובין סניפים שנמצאים באזורים מאוימים, סניפים שהוקמו במרכזי המפונים וחברי בני עקיבא שמצאו עצמם בכלל נטולי-סניף ומסגרת, וחברי התנועה הפזורים במקומות שבהם אין עדיין פעילות תנועתית מסודרת.
לעניות דעתי, הכיוון שבו בחרו רוב המוסדות להשכלה גבוהה ותנועות הנוער הוא הכיוון הנכון. העורף צריך לקיים שגרת חיים מלאה ככל האפשר מתוך מודעות ואחריות לצרכים של כל אלו שאינם יכולים לקיים את השגרה הזאת. נדרשת רגישות רבה והקשבה עדינה, מתוך תשומת לב מרובה לכל אחד ואחת. קל לזהות מי נמצא במילואים, קשה יותר לשים לב למי שחי לכאורה חיים רגילים אבל הוא שרוי בחרדה ובמתח נפשי גבוה וזקוק לסעד נפשי, וגם להתחשבות ולהקלות מעשיות בלימודים, בעבודה ובעשייתו החברתית.
המבחן של חברה מלוכדת, שנוסח בסיסמה "ביחד ננצח", אינו בכך שכולנו נעשה או לא נעשה אותו דבר. מה אלו אינם לומדים אף אנו לא נלמד, מה אלו אין להם סניף אף אנחנו נשבית את הסניף. המבחן הוא בכך שכל אחד יעשה את המיטב שביכולתו, ובד בבד ייעשה כל מאמץ אישי, קהילתי, מוסדי ולאומי לסייע ולתמוך בכל אחת ואחד לבל יישארו מאחור.
זוהי המשמעות הרחבה של החוק שחוקק דוד המלך, חוק ההשוואה בין החזית והעורף. כולם מגויסים, כולם תומכים זה בזה ושותפים למאמץ, כל אחד בתפקידו, וכל אחד מתוך מודעות גמורה לאחריותו לאחיו ולעמו.
הכותב הוא יושב ראש מליאת תנועת בני עקיבא
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
