ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- חינוך ילדים ותלמידים
תנועת בני עקיבא נטלה את המילים "ודור יקום וחי" מתוך שירו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק 'לחשי ההוויה', ומשתמשת בהן כסיסמה לפעילות חודש הארגון בשנה הזאת. מסתבר שגורם מזמן משמעותי לכך היה העובדה שהדר גולדין הי"ד ציטט זאת במכתב לחניכיו בבני עקיבא, ושלאחר מכן הוא וארוסתו השתמשו במילים אלו בהזמנה לחתונתם, שאותה לא זכו לקיים.
תמציתו של הרעיון שלאורו פעלו בבני עקיבא בחודש האחרון מצויה בפסקה הבאה, הנטולה ממערך פעילות בהוצאת התנועה: "בחודש האחרון עברנו מסע מתחילת סיפורו של עם ישראל ועד הסיפורים של ימינו. התחלנו וצעדנו מראשית תחילתו של עם ישראל, והגענו לימים שלנו, לשנתיים האחרונות במדינת ישראל. ראינו כי עם ישראל לאורך כל השנים התמודד עם קשיים ואתגרים ועמד בהם בגבורה. פגשנו אנשים שפעלו למען עם ישראל. עכשיו תורנו לעמוד כשפנינו קדימה ולהיות חוליה חשובה בעם ישראל. ראינו כי יש בנו את הכוחות ואת הרוח. ראינו את הצורך בנו, ואף פעלנו בקהילה שלנו. נתרכז בפעולה זו בשאלה איך אנחנו מרימים את הדגל, איך אנחנו ממשיכים ללכת קדימה ברוח גדולה ומגשימים את התקוות שלנו".
הדגש העיקרי של בני עקיבא והמסר הבולט לחניכים הוא: אנחנו חלק משלשלת הדורות, כל דור התמודד ונלחם, ועכשיו הגיע זמנו של דורנו. המסר הזה מחובר היטב לאתוס של בני עקיבא בשנתיים האחרונות, מאז מאורעות שמחת תורה תשפ"ד: התגייסות מלאה למען העם ומאבקו. רבבות בוגרים של בני עקיבא משרתים בצה"ל ובכל כוחות הביטחון, ורבבות חניכים צעירים היו שותפים בפעילויות של התנדבות וחסד באין־ספור מיזמים, תנועתיים ומקומיים כאחד.
פסגה נוספת שמועיד הרב קוק
הרעיון של "דור יקום וחי" מכיל בתוכו את ההנחה שצריך היה להתעורר מתנומה או מרביצה בטלה, לקום ולפעול במרץ. התודעה הזאת מתאימה מאוד לתודעה הכללית בחברה הישראלית ואף בעם היהודי בעולם כולו. היינו מנומנמים, בשל הקונספציה, בשל תחושת ביטחון כוזבת, בשל מצב כלכלי משופר ועוד סיבות, והנה הוכינו בחטף, ובן לילה הבנו שלא זה המצב. התנערנו, יצאנו למערכה, הכינו באויב, וגם נרתמנו לסייע לכל מי שנפגעו: למשפחות השכולות, לפצועים בגוף ובנפש, לגולים מבתיהם. התעוררנו למאבק על אמונות ודעות שהתרופפו, לחיזוק הזהות היהודית מול האנטישמיות הגוברת בעולם, ועוד ועוד.
כל זה אמת. ומותר ליטול משפט מתוך שיר ולעשותו סיסמה, גם אם בהקשרו המקורי יש לו משמעות אחרת.
את יתרת המאמר אבקש להקדיש להבנת המשפט הזה במקורו, ולמשמעות שלו כתוספת רבת ערך למהלך של בני עקיבא בחודש הארגון, בתקווה שנשכיל להמשיך ולהוביל את המהלך של חודש הארגון גם לפסגות הנוספות שמועיד לו הרב קוק.
השיר 'לחשי ההוויה' עוסק ביופי של עולם הבריאה וביכולת ליהנות ממנו: "תלחש לי סוד ההוויה כולה, חיים לי יש קח נא קח, אם יש לך לב ובלב דם שרעל ייאוש לא זהמהו". הרב מבקש לטפח את רגישותו של האדם לחיות ולחיוניות של ההוויה. הוא מבקר את מי שהתייאשו מן העולם הזה וסבורים שיש להתרחק ממנו ולשקוע רק בעולמות של תורה ורוח.
"ואם ליבתך ערלה, ויופיי לא יקסימך, תלחש לי ההוויה: סורה מני סורה, הריני לך אסורה". אכן, אומר הרב, ההוויה אסורה לאדם שליבו ערל ויופייה אינו מקסים אותו. אדם כזה, שאדיש ליופי, אינו יכול ליהנות מן העולם, ולכן באמת העולם אסור לו, ועליו להסתגר בד' אמות של הלכה.
סכנה נוספת הטמונה בהוויה מופיעה בבית הבא: "אם כל צפצוף עדין, כל יופי חי, לא הדר שירת קודש, אך זרם אש זרה בך יעוררו, סורה מני סורה, הריני לך אסורה". יש מי שעולם הטבע ביופיו מעורר אותו לעבודה זרה, לפולחן הטבע, להתרחקות מן הקודש וליצירת ניגוד בין קודש לחול. מי שזו תפיסתו את העולם, לוחשת לו ההוויה שהיא אסורה לו, מכיוון שיופיה ופלאיה של ההוויה אמורים לעורר אצל האדם רגשי קודש, בהכירו ובהבינו את המניע המסתתר מאחרי כל המציאות: הבורא יתברך. אם אינו מסוגל לכך, מוטב שיתרחק.
כעת, אחרי שהסביר את הרקע, מביע הרב את תקוותו מהדור שעתיד לבוא: "ודור יקום וחי, ישיר ליופי וחיים, ועדנה בלי די, יינק מטל שמיים". כפי שכתב והתבטא באין־ספור מקומות, הרב קוק סובל ומצטער מן הנתק שבין עם ישראל ועולם הקודש לבין עולם הטבע והחולין. זוהי מחלה ששורשה בגלות. שם, כפי שכבר כתב הרמב"ן, אין לעם ישראל עניין בטבע כי הוא טבע זר, נוכרי ומגושם, עד כדי כך שאין ליהודים הגרים בגולה רגישות ומחויבות לאסתטיקה של הסביבה. הראי"ה מייחל שיחד עם השיבה לארץ ישראל והתחייה של העם בהיבטים רבים, גם היכולת שלנו לחוות את היופי, החיוניות והחיים שבעולם הטבע, יתעוררו לחיים. ומכוח זה ישובו לתחייה גם הספרות, השירה, האומנויות, כולן מתוך חוויה של קודש ולא מתוך חילון גס ופרוץ.
להתחבר ליופי הגנוז במציאות
הבית האחרון של השיר מתאר את התקווה: "ומהדר כרמל ושרון שפעת רזי ההוויה, תקשיב אוזן עם חי, ומעדן שירה ויפי חיים אור קודש ימלא, וההוויה כולה לו תדובב: בחירי, הריני לך מותרת".
בארץ ישראל, בכרמל ובשרון, עם ישראל יכול לשוב ולהתחבר אל הטבע, אל החיים. להיות מסוגל להקשיב לצפצוף הציפורים, לצבעוניות של הפריחה, ליופי של הנופים, ומתוך כך ליצור שירה חדשה, לטפח רגישות ליופי ולחיים הגנוזים במציאות ההוויה. כשדור שכזה יקום, ההוויה תלחש לו "הריני לך מותרת".
התחייה של הדור, כפי שאנו קוראים במערכי ההדרכה של בני עקיבא, כוללת מרכיבים רבים. הגבורה והחוסן הן מושגים שחוזרים ונשנים לא מעט בהקשר זה - רוח גדולה, עוז נפש, הירתמות לעשייה חלוצית והתנדבותית. כל אלה אכן נדרשים עד מאוד וחשובים עד מאוד. אבל כשחוזרים אל המקור, אל שירו של הרב קוק, אל ההקשר הראשוני שבו נטבע הביטוי "ודור יקום וחי", אנו שומעים קריאה נוספת, עדינה ואצילית עד מאוד. קריאה לרגישות ותשומת לב ליופי, יכולת ליצור שירה ואומנות, להקשיב למוזיקה, להתחבר באופן כשר ואף מקודש למציאות של העולם הזה שאנו חיים בתוכו.
חשוב לשים לב שבתוך כל הלהט והעוז שבו אנו מחנכים ומתחנכים להירתם לכל המשימות הגדולות שמונחות לפתחו של הדור, לא נחמיץ גם את הממד העדין והרך של ההקשבה ללחשי ההוויה. יש בה יותר מאשר תבלין שמטעים את העשייה הגדולה, היא עשויה לשנות את אופייה של העשייה ולעשותה מעודנת, קשובה ורגישה יותר, לא רק לעולם הטבע, אלא גם לאדם, לזולת.
הכותב הוא יושב ראש מליאת תנועת בני עקיבא ונשיא מכללת הרצוג
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
