ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
ולא מפני שחלילה היה לי משהו נגד הרב ולדמן. אדרבה, יהודי יקר, נעים הליכות ונוח לבריות, תלמיד חכם ובעל מידות. זכיתי להכירו לפני שנים רבות, בעת שהיה חבר מליאת ההנהלה הארצית של בני עקיבא בהיותי מצעירי החברים בה. זכיתי – כנראה כמו כל מי שהכירו – לקבל ממנו יחס חם ושוויוני, כאילו לא הפרידו בינינו שנים רבות בגיל, בחוכמה ובעשייה.
אלא שכידוע, ערמות הספרים המתגבהות על שולחננו מחייבות מיון קפדני. קניית ספרים, מאן דכר שמיה, הרי אין מקום להניחם בבית. אבל גם קריאה בעלמא לאו מילתא זוטרתא היא. את הפנאי שיש לקריאה צריך לחשב בשום שכל ובקפידה, שהרי גם בלא הספרים המתחדשים חדשות לבקרים, יש עוד הרבה מה לקרוא וללמוד מן הישנים. על כן נראה היה לי שקריאת ביוגרפיה, גם על אדם חשוב ויקר, אינה דחופה כל כך, ואפשר לה שתידחה.
ובכן, נפניתי לקרוא את הספר בגלל האמור בפתיחה ולמרות האמור בעקבותיה, ומצאתי אוצר בלום. אין מה לומר, חיותה יודעת לכתוב ביוגרפיה, וכבר התמחתה ויצאה שמעה בעולם מאז הביוגרפיה המפורסמת שכתבה על פרופ' נחמה ליבוביץ', ועוד כהנה וכהנה. הווי אומר, היה ידוע מראש שמעשה הקריאה עצמו יהיה מהנה, אך השאלה העיקרית הייתה מה התועלת שמעבר להכרת האיש והערכת פועלו. והנה, התברר שיש תועלת רבה. לעיתים קריאת ביוגרפיה יש בה ערך של לימוד בספר מוסר, ולעיתים יש לה ערך של לימוד בספר הגות, ושני הדברים הללו אכן מצויים בספר הזה. מקוצר היריעה, אתמקד בשלושה נושאים הכרוכים זה בזה.
הנהגה במתינות ובנועם
ראשית, האישיות. הרב ולדמן מוכיח שהמעלות שמנו חכמים במי שעוסק בתורה לשמה אינן מליצות אלא ממשות. כך נאמר בפרקי אבות (ו, א) על הלומד תורה לשמה: "נקרא: רֵע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענווה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק וחסיד וישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושייה בינה וגבורה... והווי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים". אפשר לקרוא את הספר הזה כפירוש והרחבה למשנה בפרקי אבות, ולהיוודע בזכותו שלא רק שהדבר אפשרי – אלא שזכינו שחי בינינו אדם שכזה, ויכולנו להכירו מקרוב וללמוד ממעשיו.
גם אילו היה הרב ולדמן איש צנוע במובן של נחבא אל הכלים, היה בכך כדי לעשות רושם. אבל הדברים מתעצמים כפל כפליים כאשר מתברר שמדובר באדם רב פעלים, איש ציבור שהיה ממקימי ההתיישבות בחברון ומנהיג מרכזי בה ובמפעל ההתיישבות וההתנחלות בכלל. עוד היה ראש ישיבה ואיש חינוך, איש פוליטי שהיה שותף בכיר בהקמת מפלגת 'התחייה' וחבר כנסת במשך שנים, ועוד ועוד. והנה, עובדת היותו אדם צנוע, נוח לבריות, זהיר בכבודו של כל אדם, לרבות יריבים קשים ומרים, לא פגמה ביכולתו להגיע לכל ההישגים בעשייתו הציבורית. אדרבה, לפי המשתמע מן הספר ומן הסיפורים, מידותיו הטובות סייעו לו להגיע אליהם.
הידיעה הזאת היא חידוש גדול בעולמנו העכשווי, שבו נראה שכל הצועק יותר מחברו מצליח בפוליטיקה ובעשייה הציבורית יותר ממנו, וכל המתבטא יותר בקיצוניות משפיע יותר. העובדה שאדם יכול להחזיק בדעות מוצקות, נחושות, להוביל ולהנהיג, ובד בבד לדבר במתינות ובנועם, היא חידוש כה גדול שמצדיק קריאה בספר, השתאות, וגם מאמץ ללכת בדרכו.
שתי אנקדוטות מני רבות בהקשר הזה: חבר הכנסת יוסי שריד ז"ל תקף בזעם את הרבנים שתמכו במחתרת היהודית, ובכללם את הרב ולדמן, כאשר סבור היה בטעות שהרב ולדמן תמך במחתרת. מרשים לראות עד כמה יוסי שריד חד הלשון נזהר ומתפתל בכתיבתו על הרב ולדמן, ועוטף את הביקורת במילים של כבוד ושבח, על רקע ההערכה העמוקה שלו – וכמעט אפשר לומר, החברות – שפיתח עם הרב בימי עבודתם המשותפת בכנסת.
סוגיה מעניינת אחרת היא השתתפותו של הרב ולדמן בחוג 'שיח שלום' במשך תקופה ארוכה, והיכולת שלו להקשיב ולשוחח בנועם ובחיבה עם אנשים שהתנגדו לדעותיו באופן הקיצוני ביותר, בני ברית ושאינם בני ברית. עד כדי כך שהאישה היחידה שספדה לו בהלוויה הייתה שרון לשם־זינגר, קיבוצניקית מקיבוץ אורים, שהכירה והוקירה את פועלו למען השלום ב'שיח שלום'.
מאבק במסגרת דמוקרטית
הנושא השני שנתמקד בו הוא העמדה הציבורית של הרב ולדמן. ביקשנו מתוכנת בינה מלאכותית להציג את החידוש שיש בספר לעומת תפיסות מקובלות באקדמיה, והנה עיקרי דבריה: "הספר 'ותישאני רוח' מציג נרטיב המאיר את תנועת 'גוש אמונים' וההתיישבות ביהודה ושומרון מזווית אנושית, רוחנית ומתונה יותר מזו המקובלת לעיתים במחקר האקדמי. בעוד האקדמיה נוטה לעיתים לתאר את התנועה דרך פריזמה של 'משיחיות רדיקלית', עימות עם המדינה או הסתגרות אידאולוגית, הספר מדגיש אלמנטים של דיאלוג, פתיחות חברתית וממלכתיות. להלן עיקרי ה'חידושים' של הספר לעומת תפיסות רווחות אלו:
א. 'שער פתוח לכול' לעומת קהילתיות סלקטיבית: בניגוד לתפיסה האקדמית המייחסת ליישובים ביהודה ושומרון רצון ליצור קהילות דתיות הומוגניות ומסוגרות, הספר מדגיש כי הרב ולדמן והרב לוינגר התנגדו בתוקף להקמת 'ועדות קבלה' בקריית ארבע. השאיפה הייתה להקים עיר שתהיה פתוחה לכל חלקי העם, כולל חילונים, עולים חדשים ואף דמויות 'ססגוניות' וחריגות... הספר מלמד כי הגישה הייתה שארץ ישראל מאחדת את כל יושביה ושאין להקים יישוב אליטיסטי.
ב. 'הולכים ביחד' – שיתוף פעולה עם החברה החילונית: המחקר האקדמי מתמקד לעיתים קרובות בשסע שבין המתנחלים לציבור החילוני. הספר, לעומת זאת, מבליט את השותפות העמוקה שהתקיימה ב'תנועה למען ארץ ישראל השלמה' ובמפלגת 'התחייה', שאיחדו דמויות כמו משה שמיר ויובל נאמן יחד עם רבנים. הרב ולדמן ראה בחיבור הזה ערך דתי ואידאולוגי עליון, מתוך אמונה שהתורה צריכה להנהיג את האומה יחד עם כל גווניה.
ג. מתיקות הדיאלוג עם ה'אחר' האידאולוגי: אחד החידושים המפתיעים בספר הוא התיאור של הרב ולדמן כאיש של שיח ודיאלוג גם עם יריבים פוליטיים מושבעים. בניגוד לדימוי של מתנחל קשוח, הספר מתאר רב שמסוגל לבכות מול כאבו של הצד השני, להקשיב ב'מתיקות' ולהוכיח שניתן להתמסר לשלום בתוכנו מבלי לוותר על האמת האידאולוגית. יחסו המיוחד עם יוסי שריד, שראה בו 'יריב מסוג אחר' והעריך את נהרת פניו, ממחיש זאת היטב.
ד. מאבק נחוש אך נטול אלימות: בעוד שתפיסות מסוימות באקדמיה מדגישות את הפוטנציאל האנטי־ממלכתי של התנועה, הספר מדגיש כי הרב ולדמן חינך לנאמנות מוחלטת למדינת ישראל ולצה"ל. הוא שלל בתוקף אלימות פיזית או מילולית כלפי חיילים ושוטרים, גם בעת פינויים כואבים בימית ובשא־נור. הספר מחדש כי המאבק נתפס כפעולה בתוך דמוקרטיה שמטרתה להפעיל לחץ על הממשלה לביצוע 'חובתה הציונית', ולא כמרידה בסמכות המדינה.
ה. 'התורה הגואלת' כחוויה אנושית ורכה: הספר מציג חלופה לדימוי ה'פנאטי' דרך דמותו של הרב ולדמן, ששילב את אידאולוגיית ארץ ישראל עם עולם של חסד, נגינה בחליל ורגישות לפרט. הוא מתואר כמי שהפך את ביתו למקלט עבור נזקקים וצעירות במצוקה, מתוך תפיסה שהקשר לארץ ישראל חייב לעבור דרך 'עין טובה' ואהבת ישראל פשוטה.
לסיכום, הספר מציע מבט פנימי המערער על הסטריאוטיפ המונוליטי של תנועת ההתנחלות. הוא מציג מודל של 'אמונים' שאינו דוחק את ה'אחר', אלא חותר לחיבור איתו מתוך תחושת שליחות לאומית רחבה שרואה במדינת ישראל קודש קודשים".
חברותא שחוצה מחלוקות
לבינה מלאכותית יש מעמד של "קול המון", באשר היא מכנסת את מה ש"העולם אומר" על כל נושא, ולכן מעניין לשמוע את חוות דעתה על נושאים ציבוריים. לאור דבריה אלה, אפשר לומר שערכו של הספר חורג מן הערך המוסרי האישי, והוא הופך להיות ספר משמעותי מבחינת ההגות שהוא מייצג. הרב ולדמן מייצג מסורת אחרת מבית מדרשם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב צבי יהודה בנו, אחרת מזו שמקובל להציג בשמם, או מזו העולה מחוגים אחרים של תלמידי בית המדרש של הרצי"ה. חובה להכיר את הנתיב הזה, שכן הרב ולדמן היה תלמיד קרוב מאוד של הרצי"ה, ונחשב לאחד מגדולי הבקיאים בתורתו של הראי"ה בדורו. וחשוב מאוד שהציבור הרחב, הקרובים והרחוקים, ידעו לכל הפחות על קיומה, ומי ששייך לכך, גם ילמד ויאמץ אותה.
הנושא השלישי, לסיום, הוא סיפור המשלב את המוסרי עם העיוני ואת הפרטי עם הציבורי, הסיפור המופלא של החברותא. הרב ולדמן הכיר את הרב חיים דרוקמן זצ"ל כאשר הרב חיים הגיע לארצות הברית כשליח בני עקיבא ורבי אליעזר היה חניך בוגר. נפשותיהם נקשרו זו בזו, ומאז שהרב ולדמן עלה לארץ הם למדו בקביעות חברותא בכתבי הרב קוק מדי יום ראשון בבוקר, יותר מ־50 שנה. סיפורה של החברותא הזאת, והמכשולים המעשיים שהיה עליה להתגבר עליהם – כששני האנשים העסוקים מעל לראש הצליחו לפנות לה זמן בקביעות, וגם המכשולים האישיים שארבו להם, כדוגמת מחלוקות ציבוריות שלפעמים חלקו משני צידי המתרס ('התחייה' של הרב ולדמן מול המפד"ל ו'מורשה' של הרב דרוקמן) – הוא סיפור מדהים. הוא מלמד מה כוחה של תורה לשמה, מה כוחה של חברות אמת.
הספר כולו מעורר תקווה ומחייב להאמין שהאמת והשלום יכולים להתקיים יחד בעולמנו. "והאמת והשלום אהבו".
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
