ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
ולא מפני שחלילה היה לי משהו נגד הרב ולדמן. אדרבה, יהודי יקר, נעים הליכות ונוח לבריות, תלמיד חכם ובעל מידות. זכיתי להכירו לפני שנים רבות, בעת שהיה חבר מליאת ההנהלה הארצית של בני עקיבא בהיותי מצעירי החברים בה. זכיתי – כנראה כמו כל מי שהכירו – לקבל ממנו יחס חם ושוויוני, כאילו לא הפרידו בינינו שנים רבות בגיל, בחוכמה ובעשייה.
אלא שכידוע, ערמות הספרים המתגבהות על שולחננו מחייבות מיון קפדני. קניית ספרים, מאן דכר שמיה, הרי אין מקום להניחם בבית. אבל גם קריאה בעלמא לאו מילתא זוטרתא היא. את הפנאי שיש לקריאה צריך לחשב בשום שכל ובקפידה, שהרי גם בלא הספרים המתחדשים חדשות לבקרים, יש עוד הרבה מה לקרוא וללמוד מן הישנים. על כן נראה היה לי שקריאת ביוגרפיה, גם על אדם חשוב ויקר, אינה דחופה כל כך, ואפשר לה שתידחה.
ובכן, נפניתי לקרוא את הספר בגלל האמור בפתיחה ולמרות האמור בעקבותיה, ומצאתי אוצר בלום. אין מה לומר, חיותה יודעת לכתוב ביוגרפיה, וכבר התמחתה ויצאה שמעה בעולם מאז הביוגרפיה המפורסמת שכתבה על פרופ' נחמה ליבוביץ', ועוד כהנה וכהנה. הווי אומר, היה ידוע מראש שמעשה הקריאה עצמו יהיה מהנה, אך השאלה העיקרית הייתה מה התועלת שמעבר להכרת האיש והערכת פועלו. והנה, התברר שיש תועלת רבה. לעיתים קריאת ביוגרפיה יש בה ערך של לימוד בספר מוסר, ולעיתים יש לה ערך של לימוד בספר הגות, ושני הדברים הללו אכן מצויים בספר הזה. מקוצר היריעה, אתמקד בשלושה נושאים הכרוכים זה בזה.
הנהגה במתינות ובנועם
ראשית, האישיות. הרב ולדמן מוכיח שהמעלות שמנו חכמים במי שעוסק בתורה לשמה אינן מליצות אלא ממשות. כך נאמר בפרקי אבות (ו, א) על הלומד תורה לשמה: "נקרא: רֵע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענווה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק וחסיד וישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושייה בינה וגבורה... והווי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים". אפשר לקרוא את הספר הזה כפירוש והרחבה למשנה בפרקי אבות, ולהיוודע בזכותו שלא רק שהדבר אפשרי – אלא שזכינו שחי בינינו אדם שכזה, ויכולנו להכירו מקרוב וללמוד ממעשיו.
גם אילו היה הרב ולדמן איש צנוע במובן של נחבא אל הכלים, היה בכך כדי לעשות רושם. אבל הדברים מתעצמים כפל כפליים כאשר מתברר שמדובר באדם רב פעלים, איש ציבור שהיה ממקימי ההתיישבות בחברון ומנהיג מרכזי בה ובמפעל ההתיישבות וההתנחלות בכלל. עוד היה ראש ישיבה ואיש חינוך, איש פוליטי שהיה שותף בכיר בהקמת מפלגת 'התחייה' וחבר כנסת במשך שנים, ועוד ועוד. והנה, עובדת היותו אדם צנוע, נוח לבריות, זהיר בכבודו של כל אדם, לרבות יריבים קשים ומרים, לא פגמה ביכולתו להגיע לכל ההישגים בעשייתו הציבורית. אדרבה, לפי המשתמע מן הספר ומן הסיפורים, מידותיו הטובות סייעו לו להגיע אליהם.
הידיעה הזאת היא חידוש גדול בעולמנו העכשווי, שבו נראה שכל הצועק יותר מחברו מצליח בפוליטיקה ובעשייה הציבורית יותר ממנו, וכל המתבטא יותר בקיצוניות משפיע יותר. העובדה שאדם יכול להחזיק בדעות מוצקות, נחושות, להוביל ולהנהיג, ובד בבד לדבר במתינות ובנועם, היא חידוש כה גדול שמצדיק קריאה בספר, השתאות, וגם מאמץ ללכת בדרכו.
שתי אנקדוטות מני רבות בהקשר הזה: חבר הכנסת יוסי שריד ז"ל תקף בזעם את הרבנים שתמכו במחתרת היהודית, ובכללם את הרב ולדמן, כאשר סבור היה בטעות שהרב ולדמן תמך במחתרת. מרשים לראות עד כמה יוסי שריד חד הלשון נזהר ומתפתל בכתיבתו על הרב ולדמן, ועוטף את הביקורת במילים של כבוד ושבח, על רקע ההערכה העמוקה שלו – וכמעט אפשר לומר, החברות – שפיתח עם הרב בימי עבודתם המשותפת בכנסת.
סוגיה מעניינת אחרת היא השתתפותו של הרב ולדמן בחוג 'שיח שלום' במשך תקופה ארוכה, והיכולת שלו להקשיב ולשוחח בנועם ובחיבה עם אנשים שהתנגדו לדעותיו באופן הקיצוני ביותר, בני ברית ושאינם בני ברית. עד כדי כך שהאישה היחידה שספדה לו בהלוויה הייתה שרון לשם־זינגר, קיבוצניקית מקיבוץ אורים, שהכירה והוקירה את פועלו למען השלום ב'שיח שלום'.
מאבק במסגרת דמוקרטית
הנושא השני שנתמקד בו הוא העמדה הציבורית של הרב ולדמן. ביקשנו מתוכנת בינה מלאכותית להציג את החידוש שיש בספר לעומת תפיסות מקובלות באקדמיה, והנה עיקרי דבריה: "הספר 'ותישאני רוח' מציג נרטיב המאיר את תנועת 'גוש אמונים' וההתיישבות ביהודה ושומרון מזווית אנושית, רוחנית ומתונה יותר מזו המקובלת לעיתים במחקר האקדמי. בעוד האקדמיה נוטה לעיתים לתאר את התנועה דרך פריזמה של 'משיחיות רדיקלית', עימות עם המדינה או הסתגרות אידאולוגית, הספר מדגיש אלמנטים של דיאלוג, פתיחות חברתית וממלכתיות. להלן עיקרי ה'חידושים' של הספר לעומת תפיסות רווחות אלו:
א. 'שער פתוח לכול' לעומת קהילתיות סלקטיבית: בניגוד לתפיסה האקדמית המייחסת ליישובים ביהודה ושומרון רצון ליצור קהילות דתיות הומוגניות ומסוגרות, הספר מדגיש כי הרב ולדמן והרב לוינגר התנגדו בתוקף להקמת 'ועדות קבלה' בקריית ארבע. השאיפה הייתה להקים עיר שתהיה פתוחה לכל חלקי העם, כולל חילונים, עולים חדשים ואף דמויות 'ססגוניות' וחריגות... הספר מלמד כי הגישה הייתה שארץ ישראל מאחדת את כל יושביה ושאין להקים יישוב אליטיסטי.
ב. 'הולכים ביחד' – שיתוף פעולה עם החברה החילונית: המחקר האקדמי מתמקד לעיתים קרובות בשסע שבין המתנחלים לציבור החילוני. הספר, לעומת זאת, מבליט את השותפות העמוקה שהתקיימה ב'תנועה למען ארץ ישראל השלמה' ובמפלגת 'התחייה', שאיחדו דמויות כמו משה שמיר ויובל נאמן יחד עם רבנים. הרב ולדמן ראה בחיבור הזה ערך דתי ואידאולוגי עליון, מתוך אמונה שהתורה צריכה להנהיג את האומה יחד עם כל גווניה.
ג. מתיקות הדיאלוג עם ה'אחר' האידאולוגי: אחד החידושים המפתיעים בספר הוא התיאור של הרב ולדמן כאיש של שיח ודיאלוג גם עם יריבים פוליטיים מושבעים. בניגוד לדימוי של מתנחל קשוח, הספר מתאר רב שמסוגל לבכות מול כאבו של הצד השני, להקשיב ב'מתיקות' ולהוכיח שניתן להתמסר לשלום בתוכנו מבלי לוותר על האמת האידאולוגית. יחסו המיוחד עם יוסי שריד, שראה בו 'יריב מסוג אחר' והעריך את נהרת פניו, ממחיש זאת היטב.
ד. מאבק נחוש אך נטול אלימות: בעוד שתפיסות מסוימות באקדמיה מדגישות את הפוטנציאל האנטי־ממלכתי של התנועה, הספר מדגיש כי הרב ולדמן חינך לנאמנות מוחלטת למדינת ישראל ולצה"ל. הוא שלל בתוקף אלימות פיזית או מילולית כלפי חיילים ושוטרים, גם בעת פינויים כואבים בימית ובשא־נור. הספר מחדש כי המאבק נתפס כפעולה בתוך דמוקרטיה שמטרתה להפעיל לחץ על הממשלה לביצוע 'חובתה הציונית', ולא כמרידה בסמכות המדינה.
ה. 'התורה הגואלת' כחוויה אנושית ורכה: הספר מציג חלופה לדימוי ה'פנאטי' דרך דמותו של הרב ולדמן, ששילב את אידאולוגיית ארץ ישראל עם עולם של חסד, נגינה בחליל ורגישות לפרט. הוא מתואר כמי שהפך את ביתו למקלט עבור נזקקים וצעירות במצוקה, מתוך תפיסה שהקשר לארץ ישראל חייב לעבור דרך 'עין טובה' ואהבת ישראל פשוטה.
לסיכום, הספר מציע מבט פנימי המערער על הסטריאוטיפ המונוליטי של תנועת ההתנחלות. הוא מציג מודל של 'אמונים' שאינו דוחק את ה'אחר', אלא חותר לחיבור איתו מתוך תחושת שליחות לאומית רחבה שרואה במדינת ישראל קודש קודשים".
חברותא שחוצה מחלוקות
לבינה מלאכותית יש מעמד של "קול המון", באשר היא מכנסת את מה ש"העולם אומר" על כל נושא, ולכן מעניין לשמוע את חוות דעתה על נושאים ציבוריים. לאור דבריה אלה, אפשר לומר שערכו של הספר חורג מן הערך המוסרי האישי, והוא הופך להיות ספר משמעותי מבחינת ההגות שהוא מייצג. הרב ולדמן מייצג מסורת אחרת מבית מדרשם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב צבי יהודה בנו, אחרת מזו שמקובל להציג בשמם, או מזו העולה מחוגים אחרים של תלמידי בית המדרש של הרצי"ה. חובה להכיר את הנתיב הזה, שכן הרב ולדמן היה תלמיד קרוב מאוד של הרצי"ה, ונחשב לאחד מגדולי הבקיאים בתורתו של הראי"ה בדורו. וחשוב מאוד שהציבור הרחב, הקרובים והרחוקים, ידעו לכל הפחות על קיומה, ומי ששייך לכך, גם ילמד ויאמץ אותה.
הנושא השלישי, לסיום, הוא סיפור המשלב את המוסרי עם העיוני ואת הפרטי עם הציבורי, הסיפור המופלא של החברותא. הרב ולדמן הכיר את הרב חיים דרוקמן זצ"ל כאשר הרב חיים הגיע לארצות הברית כשליח בני עקיבא ורבי אליעזר היה חניך בוגר. נפשותיהם נקשרו זו בזו, ומאז שהרב ולדמן עלה לארץ הם למדו בקביעות חברותא בכתבי הרב קוק מדי יום ראשון בבוקר, יותר מ־50 שנה. סיפורה של החברותא הזאת, והמכשולים המעשיים שהיה עליה להתגבר עליהם – כששני האנשים העסוקים מעל לראש הצליחו לפנות לה זמן בקביעות, וגם המכשולים האישיים שארבו להם, כדוגמת מחלוקות ציבוריות שלפעמים חלקו משני צידי המתרס ('התחייה' של הרב ולדמן מול המפד"ל ו'מורשה' של הרב דרוקמן) – הוא סיפור מדהים. הוא מלמד מה כוחה של תורה לשמה, מה כוחה של חברות אמת.
הספר כולו מעורר תקווה ומחייב להאמין שהאמת והשלום יכולים להתקיים יחד בעולמנו. "והאמת והשלום אהבו".
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
