ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הרבי עצר ליד ביתו המפואר של מנהל בנק ידוע, דפק על הדלת, הוזמן פנימה, התיישב בסלון במשך דקות ארוכות ושתק. כשהתארכה השתיקה, לחש מנהל הבנק למשמש - מדוע בא הרבי לביתי? אך המשמש לא ידע להשיב.
לאחר מספר דקות, קם הרבי בשתיקה ויצא מהבית. ליווה מנהל הבנק את הרבי בדרכו חזרה אל ביתו, ולבסוף פקעה סבלנותו ושאל - מה הסיבה לביקורו של הרבי בביתי?
לראשונה, שבר הרבי את שתיקתו והשיב - באתי לביתך לקיים מצווה, ובעזרת ה' זכיתי לקיימה.
התפלא הבנקאי ושאל - מהי המצווה שהרבי קיים?
הסביר הרבי – ישנו דבר חשוב שעלי לבקש ממך. אולם חכמינו אמרו: "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע - כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות סה:). אם אשב בביתי וכבודו ישב בביתו, לא אקיים מצווה זו. לכן באתי לביתך, ישבתי אצלך ושתקתי ולא אמרתי את הדבר שאינו נשמע, ובזה קיימתי את המצווה.
הבנקאי הסתקרן מאד בעקות התשובה, וביקש מהרבי שיספר לו על בקשתו המסתורית, ואולי ישמע לה. הרבי סירב בנימוק שהבנקאי בוודאי לא ישמע לדבריו, ואילו הבנקאי הפציר ברבי שוב ושוב. לאחר הפצרות רבות, נענה הרבי וביקש – אלמנה אחת יש בעירנו, ענייה מרודה, החייבת לבנק כסף רב. כעת, מתכוון הבנק לעכל את ביתה, ולהשליך אותה ואת ילדיה לרחוב. בקשתי היא, שהבנק ימחל לה על חובה.
התפלא הבנקאי ואמר – הרי זה חוב לבנק, ואני רק מנכ"ל הבנק ולא הבעלים, ואין ביכולתי לוותר על החוב. ענה הרבי – אכן צדקתי כשאמרתי, שלא תשמע לדברי, והרי הם בכלל מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע... ומיד נכנס לביתו.
הבנקאי נותר בחוץ תפוס בהרהוריו ו...האלמנה נותרה בביתה.
סיפור זה מלמדנו תובנות חשובות על מצוות תוכחה. כידוע נצטווינו – "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא" (ויקרא יט יז). אך אמרו על כך חז"ל, שחיוב התוכחה מותנה בכך שיש סיכוי אפילו קלוש שהתוכחה תתקבל על לב השומע, ותחולל שינוי אמיתי.
בהקשר לכך מובא בגמרא (ערכין טז:) – "תניא אמר רבי טרפון: תמיה אני, אם יש בדור הזה (מי) שמקבל תוכחה. אם אמר לו – טול קיסם מבין שיניך, אמר לו – טול קורה מבין עיניך. אמר רבי אלעזר בן עזריה: תמיהני אם יש בדור הזה (מי) שיודע להוכיח".
התנאים מעלים שתי בעיות בתוכחה – יכולת להוכיח ויכולת לקבל תוכחה. מבחינה פסיכולוגית -האדם מסרב לקבל תוכחה, כי התוכחה מאיימת עליו, ומראה שאינו טוב. הוא חש מותקף ונוקט במגננה. כידוע, ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.
לכן, תגובתו הפשוטה ביותר של מקבל התוכחה היא להאשים את המוכיח – לי יש בעיה של 'קיסם', אצלך הבעיה גדולה יותר – 'קורה'. זו כוונת רבי טרפון, שאין כיום מקבלי תוכחה. תגובה זו היא אולי גם הסיבה לדברי ראב"ע שכיום אין מוכיחים, כי כיוון שכולנו לא מושלמים, הרי בכולנו אפשר להטיח שהבעיה קיימת אצלנו עוצמה כפולה, ולכן איננו ראויים להוכיח.
ה'אהבת ישראל' פותר בעיות אלו בדרך מבריקה במיוחד. הוא לא מתיימר להיות היחיד בדור שראוי להוכיח. להיפך, הוא שותק ולא מוכיח. בשתיקתו, מעורר רבי ישראל את סקרנותו של הבנקאי ומוכנותו לקבל את דבריו. בדרך זו הוא הופך את הבנקאי למי שראוי/ רוצה לקבל תוכחה. כעת, הבנקאי מתוך תוכו שואף לתקן את דרכיו, וכלל לא יטיל את האשמה על המוכיח.
יותר מזה – רבי ישראל כלל לא מוכיח, הוא לא 'צד' בסיפור, שהרי אין בדור מי שראוי להוכיח. רבי ישראל רק בא לקיים מצווה, מצוות ה'. ה' הוא המצווה, ועל הבנקאי לשמוע לדבריו ולעשות חסד. כך מצליח רבי ישראל בשתיקתו ובביטולו לדבר ה' להוביל את הבנקאי לעשיית המצווה.
שנזכה להיות מהלוקחים אחריות על מעשינו ומתקנים דרכינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
