ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
שאלה זו שאלה הרב נריה יומיים לאחר שחרור העיר העתיקה (מובא במועדי הראי"ה, עמוד תפ):
בין ההגיגים והתחושות של הימים הגדולים האלה, מסתמנת גם שאלה- תמיהה: מדוע לא נתן הקב"ה את ירושלים בידינו אז, בתש"ח, ובמה זכינו שהיא תוחזר לנו עתה? באורח פלא, כלל לא בדרך הטבע, היא נשמטה מידינו אז, ושוב באורח פלא, מעבר להגיון, היא נתנה לנו, היא הוגשה לנו עכשיו?
הרב נריה עונה על כך בצורה נפלאה: הסוד של ירושלים הוא אחדות. ירושלים – עיר שחוברה לה יחדיו, עיר שעושה כל ישראל חברים. זו הסיבה לכיבוש ירושלים דווקא בששת הימים:
התשובה לכך רמוזה בסוד שיח של חכמי קדם. על ירושלים נאמר בתלמוד הירושלמי: כעיר שחוברה לה יחדיו- עיר שמחברת ישראל זה לזה (ירושלמי ב"ק פ"ז ה"ז), ובצורה אחרת נשנה הדבר בתלמוד הבבלי: 'לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך- לא אמרתי אלא בשעה שכל ישראל נכנסים בשער אחד' (זבחים,קי"ד,ב).
אכן, לפני תשע עשרה שנה, פרץ הפלמ"ח דרך שער ציון, ואלו חיילי האצ"ל עמדו לפרוץ דרך שער שכם. מפולגים ומפורדים היינו. אילו הצלחנו אז היו 'שניים אוחזין' בירושלים, וכל אחד היה אומר 'כולה שלי'. ירושלים היתה הופכת למקור של פירוד, לסיבה של מריבה ומדון. סלעי ירושלים היו הופכים לסלעי מחלוקת… "ואילו ירושלים לא נתחלקה לשבטים", היא ניתנה לעם ישראל כולו… ירושלים באה להרבות שלום בעולם.
ולכן, רק עתה, כשנכנסנו כולנו דרך שער אחד- שער האריות, 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא', רק עתה כשכולנו מאוחדים, כשבראשנו עומדת ממשלת ליכוד לאומי, כשצבאנו הלוחם הוא צבא אחיד- צבא הגנה לישראל, כשמאחורינו עומדים בלב אחד כל אחינו אשר בתפוצות הגולה, רק עתה זכינו למאורע הגדול- המחזיר שכינתו לציון החזיר לנו את ירושלים!
במלחמת השחרור היינו מפולגים: אצל, לח"י, הגנה. כל אחד בשער אחר. במלחמת ששת הימים היינו מאוחדים: כולם פרצו יחד דרך שער האריות: צבא אחד, ממשלת אחדות.
חז"ל לימדונו שבניין ירושלים תלוי באחדות. עוד לפני בזמן התלמוד, אמרו לנו חכמינו, שירושלים חרבה בגלל שנאת חינם. מרן הרב קוק (אורות הקודש ג', שכד) לימד אותנו, שכשם שנחרבה ירושלים על שנאת חינם, כך תשוב ותיבנה בגלל אהבת חינם:
ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חנם, נשוב להבנות והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חנם" (אורות הקודש ג שכד).
אחדות של קהילות בארץ ובעולם חשובה תמיד. אחדות של קהילות בארץ ובעולם סביב ירושלים חשובה שבעתיים. זהו יסוד עם ישראל, זהו יסודה של ירושלים.
אחדות מקבלת משמעות מיוחדת כאשר מאוחדים למרות שבדברים מסוימים חושבים אחרת. ברובד הגבוה יותר, אחדות מתחזקת כאשר שמחים שבתוך הקבוצה ישנם אנשים החושבים אחרת, וכפי שלימדנו מרן הרב קוק (אגרות א' עמ' פד):
אנו רואים בעינינו שהעולם כולו, בייחוד עולם החיים, הוא משתכלל, לא על ידי חיבורי כוחות מצומצמים שכל אחד ואחד פועל על גבולו, כי אם על ידי התחברות של כוחות שכל אחד שואף להתרחב יותר מגבולו, וחבירו גם כן שואף כן. וכשהם פוגשים זה בזה, דוחק כל אחד את חברו ועוצרו, ועל ידי התגוששויות כאלה, מתהווה חזיון החיים.
כדי לקבל את ירושלים השלמה, את הר הבית ובית המקדש, ננסה להתחזק:
ננסה להתאמץ ולשאוף לאחדות,
לשאוף לראות את המחבר ולא רק את המפריד,
לשאוף לאהבה ולחיבור גם כשישנן דעות שונות,
לרצות את ירושלים, כדברי חז"ל ש"ירושלים בעי דרישה",
לחלום על ירושלים, לבוא ולבקר בה ולהתאמץ בבנינה,
לקבל על עצמנו את ירושלים, את המקדש, את הקב"ה כמלך עלינו,
לשאוף לקבל על עצמנו עול מלכות שמים, מחויבות הלכתית ומחויבות לכלל ישראל,
ובע"ה נזכה לבניין המקדש ולהשלמת הגאולה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
