ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב דוד חיים שלוש
הגעתי לעיר, כשהרב היה כבר זקן מופלג, וזכיתי להקביל פניו מספר פעמים, אך לצערי לא זכיתי להיות מתלמידיו ומאלה שזכו לספוג רבות מתורתו וממעשיו הטובים. זכה הרב והעמיד תלמידים רבים, אך מטבע הדברים, בעיר גדולה לאלוקים כנתניה (וכך גם בשאר הערים הגדולות), דומה אני לרוב תושבי העיר – מתבשמים ומקבלים לעיתים מעט מתורתו של רב העיר, אך את עיקר תורתנו לומדים מהספרים או מקבלים מרבני בתי המדרש והקהילות איתם אנו נפגשים בחיי היום – יום.
במבט ראשון, אומרים אנשים רבים, שאינם מאנשי קהילתו של הרב – פטירת רב העיר לא כל כך נוגעת אלי. אולם לעניות דעתי, שבר גדול הושברנו בפטירת רב העיר הרב שלוש זצ"ל, והעניין נוגע לכל אחד מאיתנו.
כבר מצינו בהלכה (שו"ע יו"ד שדמ, יח) – "חכם שמת -- בית מדרשו בטל, שסופדין אותו כל שבעה. אבל שאר מדרשות עוסקין בתורה... אב בית דין שמת -- כל מדרשות שבעיר בטלין. והרגילין להתפלל בבית הכנסת משנים מקומם..."
מבחינה הלכתית טהורה, אפשר לדון בשאלה – האם מרא דאתרא של עיר גדולה בימינו דומה לאב בית הדין של ימי חז"ל, וכבר דנו הפוסקים בשאלות אלו ודומיהן. אך גם אם אין דמיון וחיוב מוחלט, הרי יש כאן אמירה שמפני כבודו של תלמיד חכם, שהשפעתו היא על כל העיר, מבטלים את בתי המדרש, וכבר מצינו שבמצבים מסוימים כבוד תורה עדיף מלימוד תורה.
זכורני, בעת שלמדתי בישיבת מרכז הרב, נפטר רב השכונה בה שכנה הישיבה. בשכונה זו התגוררו רבים מגדולי הדור, וכמעט לכל תלמידי הישיבה לא היה קשר לרב השכונה, וגם כשהיו שאלות הלכתיות שאלו את ראשי הישיבה – גדולי הדור. כשעמדה להתחיל הלוויית רב השכונה, המה בית המדרש מתלמידים השוקדים בתורה, ואיש לא חשב ללכת להלוויה.
והנה, בא שליחו של ראש הישיבה מרן הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל, דפק על הבימה ואמר – 'בהוראת ראש הישיבה, כל תלמידי הישיבה חייבים ללכת להלוויית רב השכונה'. כמובן, שכולם שמעו לדבריו. בשבילי היה זה שיעור גדול בכבוד תלמידי חכמים בכלל, ומרא דאתרא בפרט.
פטירת רב העיר נוגעת בכולנו, ובפרט רב עיר כמו"ר הרב שלוש זצ"ל. ראשית – הפסיקות הכלליות של העיר בכשרות, עירובין, נישואין, מקוואות ועוד מתנהלים על פיו. משעה שקיבלנו אותו לרב, תורתו נוגעת בנו, וחסרונה מורגש אצלנו.
ועוד – תלמיד חכם גדול וצדיק כרב, השרוי בקרבנו, הרי תורתו ורוחניותו מתפשטים במעגלים גלויים ונסתרים על פני העיר, מגינה ומרוממת את עירנו בכלל וכל אחד מאיתנו בפרט. מצינו – "הזהרו בזקן ששכח תלמודו, שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון". תלמיד חכם ששכח תלמודו לא יכול ללמד תורה, אך קדושתו נותרת והוא מקרין ומשפיע. מכאן למדים, שעצם מציאותו של תלמיד חכם היא חשובה גם לי השפעתו הגלויה. קל וחומר שהדברים נכונים אצל הרב שלוש זצ"ל, שזכר תלמודו, ועד ימיו האחרונים, המשיך להפיץ ולהשפיע תורה, וודאי הקרנתו נגעה לכולנו גם אם לא תמיד פגשנו אותה באופן ישיר.
ועוד – הרב שלוש זצ"ל היה מראשוני מפיצי ומקימי התורה בנתניה. הרב 'שכב על הגדר' בשביל כולנו. ממנו יתד וממנו פינה לתורה, תפילה ומוסדות תורה בעיר נתניה. גם תלמידי החכמים שהגיעו אחריו, והקימו בנתניה מקומות תורה, הכול זה מכוחו. ובפרט, שהרב השאיר כאן לברכה גדולה את בניו, צאצאיו ותלמידיו שליט"א, ומוסדות תורה וחינוך חשובים, הפועלים בעירנו גדולות ונצורות, וודאי התורה בעירנו היא מכוחו וכוח כוחו.
וודאי כל מי שלבו ער, מרגיש ואוהב תורה בנתניה, חש בשבר ובחיסרון הגדול עם הסתלקות רבנו זצ"ל. כעת, נתבעים כולנו לקחת מקצות דרכיו של הרב ולהמשיכם הלאה. נתנחם בעז"ה בהמשך מפעלו הגדול – תוספת תורה, חסד וחינוך יהודי בנתניה, ובזה – 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא'. אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
