ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב דוד חיים שלוש
הגעתי לעיר, כשהרב היה כבר זקן מופלג, וזכיתי להקביל פניו מספר פעמים, אך לצערי לא זכיתי להיות מתלמידיו ומאלה שזכו לספוג רבות מתורתו וממעשיו הטובים. זכה הרב והעמיד תלמידים רבים, אך מטבע הדברים, בעיר גדולה לאלוקים כנתניה (וכך גם בשאר הערים הגדולות), דומה אני לרוב תושבי העיר – מתבשמים ומקבלים לעיתים מעט מתורתו של רב העיר, אך את עיקר תורתנו לומדים מהספרים או מקבלים מרבני בתי המדרש והקהילות איתם אנו נפגשים בחיי היום – יום.
במבט ראשון, אומרים אנשים רבים, שאינם מאנשי קהילתו של הרב – פטירת רב העיר לא כל כך נוגעת אלי. אולם לעניות דעתי, שבר גדול הושברנו בפטירת רב העיר הרב שלוש זצ"ל, והעניין נוגע לכל אחד מאיתנו.
כבר מצינו בהלכה (שו"ע יו"ד שדמ, יח) – "חכם שמת -- בית מדרשו בטל, שסופדין אותו כל שבעה. אבל שאר מדרשות עוסקין בתורה... אב בית דין שמת -- כל מדרשות שבעיר בטלין. והרגילין להתפלל בבית הכנסת משנים מקומם..."
מבחינה הלכתית טהורה, אפשר לדון בשאלה – האם מרא דאתרא של עיר גדולה בימינו דומה לאב בית הדין של ימי חז"ל, וכבר דנו הפוסקים בשאלות אלו ודומיהן. אך גם אם אין דמיון וחיוב מוחלט, הרי יש כאן אמירה שמפני כבודו של תלמיד חכם, שהשפעתו היא על כל העיר, מבטלים את בתי המדרש, וכבר מצינו שבמצבים מסוימים כבוד תורה עדיף מלימוד תורה.
זכורני, בעת שלמדתי בישיבת מרכז הרב, נפטר רב השכונה בה שכנה הישיבה. בשכונה זו התגוררו רבים מגדולי הדור, וכמעט לכל תלמידי הישיבה לא היה קשר לרב השכונה, וגם כשהיו שאלות הלכתיות שאלו את ראשי הישיבה – גדולי הדור. כשעמדה להתחיל הלוויית רב השכונה, המה בית המדרש מתלמידים השוקדים בתורה, ואיש לא חשב ללכת להלוויה.
והנה, בא שליחו של ראש הישיבה מרן הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל, דפק על הבימה ואמר – 'בהוראת ראש הישיבה, כל תלמידי הישיבה חייבים ללכת להלוויית רב השכונה'. כמובן, שכולם שמעו לדבריו. בשבילי היה זה שיעור גדול בכבוד תלמידי חכמים בכלל, ומרא דאתרא בפרט.
פטירת רב העיר נוגעת בכולנו, ובפרט רב עיר כמו"ר הרב שלוש זצ"ל. ראשית – הפסיקות הכלליות של העיר בכשרות, עירובין, נישואין, מקוואות ועוד מתנהלים על פיו. משעה שקיבלנו אותו לרב, תורתו נוגעת בנו, וחסרונה מורגש אצלנו.
ועוד – תלמיד חכם גדול וצדיק כרב, השרוי בקרבנו, הרי תורתו ורוחניותו מתפשטים במעגלים גלויים ונסתרים על פני העיר, מגינה ומרוממת את עירנו בכלל וכל אחד מאיתנו בפרט. מצינו – "הזהרו בזקן ששכח תלמודו, שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון". תלמיד חכם ששכח תלמודו לא יכול ללמד תורה, אך קדושתו נותרת והוא מקרין ומשפיע. מכאן למדים, שעצם מציאותו של תלמיד חכם היא חשובה גם לי השפעתו הגלויה. קל וחומר שהדברים נכונים אצל הרב שלוש זצ"ל, שזכר תלמודו, ועד ימיו האחרונים, המשיך להפיץ ולהשפיע תורה, וודאי הקרנתו נגעה לכולנו גם אם לא תמיד פגשנו אותה באופן ישיר.
ועוד – הרב שלוש זצ"ל היה מראשוני מפיצי ומקימי התורה בנתניה. הרב 'שכב על הגדר' בשביל כולנו. ממנו יתד וממנו פינה לתורה, תפילה ומוסדות תורה בעיר נתניה. גם תלמידי החכמים שהגיעו אחריו, והקימו בנתניה מקומות תורה, הכול זה מכוחו. ובפרט, שהרב השאיר כאן לברכה גדולה את בניו, צאצאיו ותלמידיו שליט"א, ומוסדות תורה וחינוך חשובים, הפועלים בעירנו גדולות ונצורות, וודאי התורה בעירנו היא מכוחו וכוח כוחו.
וודאי כל מי שלבו ער, מרגיש ואוהב תורה בנתניה, חש בשבר ובחיסרון הגדול עם הסתלקות רבנו זצ"ל. כעת, נתבעים כולנו לקחת מקצות דרכיו של הרב ולהמשיכם הלאה. נתנחם בעז"ה בהמשך מפעלו הגדול – תוספת תורה, חסד וחינוך יהודי בנתניה, ובזה – 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא'. אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
