ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
ראשית, מרפים מהלחץ. אנחנו לא מתפללים בתנאי שיהיה לנו עונג - אנו מתפללים כי זו מצוות ה' עלינו, לעתים מתענגים ולעתים לא...
ובכל זאת, צריך לעשות מה שאפשר כדי להתענג בתפילה. עיקר התענוג בתפילה כלול בחזרה על היסודות הפשוטים והעיקריים של היהדות. כשאדם מתפלל הוא עומד לפני מלך מלכי המלכים שאוהב אותו אהבה עד אין קץ, וחפץ בכל מילה ומילה של פנייה אליו.
אם לא היו סיבות הידועות לפניו יתברך, כל משאלה שאנו מזכירים בתפילה הייתה מתקיימת מיד, מרוב אהבתו. העובדה שהיא לא תמיד מתקיימת, היא מפני שהאהבה היא עוד יותר גדולה, עד שהקדוש ברוך הוא מוכן לדחות את בקשתנו מפני הטובה שנכונה וממתינה לנו.
ואף על פי כן, אין התפילה חוזרת ריקם. כל תפילה פועלת פעולות אין קץ בכל העולמות כולם.
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
191 - איך עובדים את ה' בתור קהילה?
192 - כבר הרבה זמן לא היה לי עונג בתפילה, איך מחזירים אותו?
193 - מזיעים בדרך למעיין
טען עוד
הנדר הוא מצווה מיוחדת במינה שבה האדם יוצר חיוב או איסור חדשים, שיש להם תוקף של דין מהתורה. על ידי כך הוא יוצר לעצמו הרחבה של מצוות התורה.
אלא שלחיוב זה יש סכנות שמתלוות אליו. הסכנה הראשונה היא שהאדם ידור ולא יקיים. הלא גם את מצוות התורה אדם צריך להתחזק מאוד כדי לקיים בשלמות. דיינו במה שאסרה לנו התורה, ולא ראוי לקחת את הסיכון שנעבור על איסור שאין לנו חובה בו.
בנוסף, אפילו אם אדם מקיים את נדרו, הדבר עלול להסיט את תשומת ליבו מעיקר התורה. אנו רוצים לשמור את התורה מצד האלוקיות שבה, מפני שהשם יתברך בכבודו ובעצמו יודע מה טוב ומה פחות טוב ליהודי. ואילו הנדר, למרות שיש לו תוקף כשל תורה, תלוי בדעת האדם, ואפשר שהוא יקדיש כל כוחותיו לנדרו ועל ידי כך ייחלש בקיום דברי התורה, אותם דברים שהקדוש ברוך הוא חפץ בהם.
הבן שלי לומד בגן מעורב. מה עדיף – שישחק עם ילדים טובים ולא דתיים או עם ילדים דתיים ומופרעים?
האמת ניתנת להיאמר, שהוא בטח לא מתייעץ עם אף אחד אלא משחק עם מי שהוא רוצה... המחשבה שאנו יכולים לכוון את הילד עם מי לשחק היא גם נאיבית וגם מזיקה. נאיבית מפני שיש סיכוי שהוא לא ישמע לנו, ומזיקה מפני שהיא מתחילה לצייר לילד בצורה חיצונית עולם מלא קרעים, שסעים וחילוקים.
ילד בדרך כלל מבחין לבדו בין טוב לרע, בין מי שמאמין למי שלא מאמין, ובעיקר במי שיש בו טוב כן ופשוט, והוא בוחר לו הדרכה מתוך ניסיונו האישי.
כשמחנכים אותו לתורה ולקדושה, למאור פנים, שמחה ואהבת כל ישראל, אין צורך להכביד עליו ולגרום לו לקרוע קרעים בתוך עצמו ובתוך הגן. ככל שישפיעו עליו במאור פנים, כך ימצא את עצמו באופן עמוק יותר גם עם אלה וגם עם אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
