ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
ראשית, מרפים מהלחץ. אנחנו לא מתפללים בתנאי שיהיה לנו עונג - אנו מתפללים כי זו מצוות ה' עלינו, לעתים מתענגים ולעתים לא...
ובכל זאת, צריך לעשות מה שאפשר כדי להתענג בתפילה. עיקר התענוג בתפילה כלול בחזרה על היסודות הפשוטים והעיקריים של היהדות. כשאדם מתפלל הוא עומד לפני מלך מלכי המלכים שאוהב אותו אהבה עד אין קץ, וחפץ בכל מילה ומילה של פנייה אליו.
אם לא היו סיבות הידועות לפניו יתברך, כל משאלה שאנו מזכירים בתפילה הייתה מתקיימת מיד, מרוב אהבתו. העובדה שהיא לא תמיד מתקיימת, היא מפני שהאהבה היא עוד יותר גדולה, עד שהקדוש ברוך הוא מוכן לדחות את בקשתנו מפני הטובה שנכונה וממתינה לנו.
ואף על פי כן, אין התפילה חוזרת ריקם. כל תפילה פועלת פעולות אין קץ בכל העולמות כולם.
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
191 - איך עובדים את ה' בתור קהילה?
192 - כבר הרבה זמן לא היה לי עונג בתפילה, איך מחזירים אותו?
193 - מזיעים בדרך למעיין
טען עוד
הנדר הוא מצווה מיוחדת במינה שבה האדם יוצר חיוב או איסור חדשים, שיש להם תוקף של דין מהתורה. על ידי כך הוא יוצר לעצמו הרחבה של מצוות התורה.
אלא שלחיוב זה יש סכנות שמתלוות אליו. הסכנה הראשונה היא שהאדם ידור ולא יקיים. הלא גם את מצוות התורה אדם צריך להתחזק מאוד כדי לקיים בשלמות. דיינו במה שאסרה לנו התורה, ולא ראוי לקחת את הסיכון שנעבור על איסור שאין לנו חובה בו.
בנוסף, אפילו אם אדם מקיים את נדרו, הדבר עלול להסיט את תשומת ליבו מעיקר התורה. אנו רוצים לשמור את התורה מצד האלוקיות שבה, מפני שהשם יתברך בכבודו ובעצמו יודע מה טוב ומה פחות טוב ליהודי. ואילו הנדר, למרות שיש לו תוקף כשל תורה, תלוי בדעת האדם, ואפשר שהוא יקדיש כל כוחותיו לנדרו ועל ידי כך ייחלש בקיום דברי התורה, אותם דברים שהקדוש ברוך הוא חפץ בהם.
הבן שלי לומד בגן מעורב. מה עדיף – שישחק עם ילדים טובים ולא דתיים או עם ילדים דתיים ומופרעים?
האמת ניתנת להיאמר, שהוא בטח לא מתייעץ עם אף אחד אלא משחק עם מי שהוא רוצה... המחשבה שאנו יכולים לכוון את הילד עם מי לשחק היא גם נאיבית וגם מזיקה. נאיבית מפני שיש סיכוי שהוא לא ישמע לנו, ומזיקה מפני שהיא מתחילה לצייר לילד בצורה חיצונית עולם מלא קרעים, שסעים וחילוקים.
ילד בדרך כלל מבחין לבדו בין טוב לרע, בין מי שמאמין למי שלא מאמין, ובעיקר במי שיש בו טוב כן ופשוט, והוא בוחר לו הדרכה מתוך ניסיונו האישי.
כשמחנכים אותו לתורה ולקדושה, למאור פנים, שמחה ואהבת כל ישראל, אין צורך להכביד עליו ולגרום לו לקרוע קרעים בתוך עצמו ובתוך הגן. ככל שישפיעו עליו במאור פנים, כך ימצא את עצמו באופן עמוק יותר גם עם אלה וגם עם אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
