ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
ריבוי המצוות העצום שפרשת משפטים משפיעה עלינו מביא אותנו במעבר חריף אל עולם הצו, המעשה הקבוע, המחוייב, המגביל את חופש הבחירה מהעולם הלא כל כך מחייב, עולם הסיפורים של ספר בראשית ותחילת ספר שמות המרובים ביסודות האמונה ודמויות ההוד של התורה.
מחוייבות זו למעשים, לציוויים, יש והיא מביאה את האדם לתחושה של קטנות, עבדות והגבלה.
האם זוהי התחושה היחידה שיכול לחוש האדם המודרני, האינטלקטואל, החושב החופשי?
ההתפתחות המחשבתית
לאחר מאות רבות של שנים בהן שלטו הדתות שלטון ללא מיצרים בתודעתם של בני התרבות בעולם, השתנו הדברים לבלי הכר מאז 'העת החדשה'. מעמדן של הדתות נחלש, הסמכותיות התמסמסה ותחושת הודאות של האמונה שלאורה התחממו רבים הלכה ונמוגה.
שני גורמים שהזינו זה את זה, ההתפתחות הטכנולוגית וההתפתחות החברתית, הביאו שניהם, תוך כדי התעצמותם המתמדת, ליחס שונה, קר ומבקר, כלפי כל שהיה קדוש עד אז.
אפילו פרט טכני אחד כמו המצאת הדפוס, גרם בעקיפין, עקב התרבות הדפסות כתבי הקודש, לשחרור המחשבה אודות משמעות כתבי הקודש. כל מי שהתנ"ך הגיע לידו התחיל לחשוב לבדו אם לקבל את תכתיבי הפרשנות של הכנסייה, או להתייחס לספרים על סמך הבנתו והשכלתו.
ההשכלה הלכה ונעשתה למילת מפתח. השכל נעשה למבקרו של כל הנהוג, של כל המקודש, והכל מושם תחת עינה הביקורתית של ההשכלה האנושית.
למרות נזקיו של הלך רוח חדש זה לדת, לטווח הארוך מסתבר שהיה בו גם משהו מן החיוב. ממילא, התפיסה הנוצרית של התנ"ך היתה כה מעוותת ומנוגדת להיגיון, שאיזמל ההשכלה 'גילח' מעל התרבות הדתית ערמות של תובנות חשוכות – וטוב שכך.
הבעייתיות גדלה כשקָו מחשבה זה חילחל לתוככי המחשבה היהודית. כאן, היכן שמעולם נס החשיבה והלימוד היו מרכזיים, הביקורת נתגלתה כיותר, הרבה יותר, הרסנית מאשר חיובית.
מכל מקום, בין בישראל ובין באומות העולם נעשתה האנושות חושבת עצמאית, ביקורתית, משכילה אבל...
תכל'ס, לאן הגענו?
החשיבה הפילוסופית המודרנית שהשתחררה מכבלי המדע של אריסטו והדוֹגמות המוּנְחות שלו (שוב, פעמים רבות על ידי הכנסיה הנוצרית), והחשיבה הדתית שפרצה את חומות השכל הנצור, שני אלו עם החשיבה הטכנולוגית שהביאה את האדם להישגים שעליהם לא חלם, ומחקה מתובנותיו אמונות טפלות שהצטברו דורות על גבי דורות - כל הקומות הללו נבנו על גבי חורבנה של מידה מרכזית אחת, הקדושה.
האדם, הן היהודי והן האדם בכלל, האדם המבקש את הנשגב, את הקדוש, מצא עצמו ממולא בכל טוב, פילוסופי, ביקורתי, טכנולוגי, אך כלום לא נותר בידו מכל אשר היה לו לפני פרוץ ההשכלה, מהקודש, מהקדוש, מהאלוקי.
אכן, מדעי הטבע בהם פרצה הטכנולוגיה, לא הביאו לנזקים כה משמעותיים לקדושה כמו החשיבה המחודשת אודות ערכי החברה והאדם, תולדותיה של הפילוסופיה החדשה וההגות הדתית הביקורתית, המנוכרת. מדעי הטבע הזיקו הרבה פחות ממדעי החברה והרוח, והאדם, ובייחוד חלק נשמתו, אך לא במעט גם תודעתו, נותרו עקרים, מנוכרים וקרים.
בהתלהבותו מכך ש'לכל דבר יש יותר מצד אחד' בהתרגשותו מהתובנה ש'לכל דבר יש ערך' ובקביעתו ש'הכל חשוב', ו'תעשה מה שמתאים לך / מתחבר לך / מנגן לך' איבד האדם מעוז חשוב אותו העניקה לו הדת – תחושת הוודאות, ההחלטיות.
מכל ים האפשרויות שנפתחו בפני ההשכלה האנושית נמצא האדם טובע בין כולם, ומבקש, נואש, עוגן יציב, מוצק, לעגון אליו את ספינת חייו הנשמתיים. ואין!
כך מוצא את עצמו דוקא האדם האינטליגנטי, זה המבקש להוסיף רבדים של השכלה והעמקה לתמימות אמונתו, במשבר של חוסר ודאות או ספקנות מתמדת, מחשיכה ומנקרת.
העצמיות ואובדן הבטחון
גם האדם הדתי, אפילו המעמיק, ההוגה בספרי אמונה, בכתבי החסידות ואולי גם בחלקי פנימיות התורה, אדם זה מצא שיש ייעוד ייחודי רק לו בחייו התורניים.
הוא למד ש'אין אדם למד אלא ממקום שלבו חפץ' (עבודה זרה י"ט), הוא שמע שלכל יהודי יש 'את האות שלו בספר תורה' (ר' למשל: אורות הקודש חלק ג', פרקי העצמיות), והוא החל יותר ויותר להרגיש שהוא נתבע לדרך ייחודית, דרך שתבטא את הקו שלו בתמונה הכללית, את העצמיות שלו, את המנגינה המיוחדת לו.
הפרזה בעיון בסוגיות אלו יכולה גם היא להצטרף לחולשות הקודמות שנמנו לעיל, שבהם נחלשה האנושות מאז העת החדשה.
גם בקשת היייחודיות האישית עלולה להתפרש כאילו יש לכל אחד 'יהדות משלו', כאלו מוטל על הלומד לחפש לו תורה אישית, ל'המציא מחדש את הגלגל' – והקרקע הרוחנית המוצקה מתחת לרגלים, הקרקע המבוססת של מסורת הדורות הקבועה והמסורה מאב לבן, זו תזועזע ותשלח אל חיי הרוח של האדם גלים סוערים, זועפים, וחדוות הקדושה תישאב למערבולת רעה.
'ואלו המשפטים אשר תשים לפניהם'
וכך, עם חשיבה משוחררת, ביקורתית, עם התפתחות טכנולוגית שמעצימה את הבטחון העצמי, עם ידיעה מתקדמת על מורכבות כל הדברים והיותם בעלי פנים עשירות, עם בקשת הנתיב המיוחד לכל נפש – מכל אלו הדברים סוער ים אי הוודאות על האדם ומאיים לגרשו מגן העדן של היציבות, של הוודאות.
והרי מובן שכל ההתפתחויות הללו חיוביות הן ביסודן וכל אלו הדברים הינם חלקים משמעותיים של ההתקדמות הרב דורית של ההיסטוריה, אלא שהם חסרים את המיקום המדוייק שלהם ב'שיעור הקומה' הכללי.
כאן באה פרשת משפטים ומציבה מניפה רחבה ומפורטת של עשרות מצוות, לראשונה מאז פרשת בראשית. למקרא הרשימה המרשימה של פסוקים פסקניים, של אמירות קצרות וחותכות על הוראות הלכתיות כאלו ואחרות חש האדם המודרני, 'המשוחרר', כמי שלא מבין 'מה קורה פה', אך לאור קורות האדם מעת התפתחות המחשבה, נמצאת דוקא נחמה אינטליגנטית בהוראות המעשיות של התורה.
המעשים הגבישיים, החוקים המוצקים והמצוות המעשיות נותנים את הקרקע עליה יכולה לצמוח עשייה אישית עשירה – על גבי שכבת היציבות 'המשפטית', החוקתית, של מצוות התורה המעשיות. אלו, על כל העושר הרבגוני שלהן, על כל פרטיהן ודקדוקיהן, מבססים אצל האדם שכבת יסוד של הלכה / הליכה יציבה ליעדיו של האדם, לשילוב החכמה, ההתקדמות האנושית, הנתיב הייחודי, שכל אלו יפרחו וימוקמו במדוייק במרחבי חייו של האדם על גבי קומת היסוד הממשית, האלוקית, של מצוות התורה, ודוקא המשפטים, אלו ש'לא שואלים את האדם', שקבועים וממוסמרים ביסודם האלוקי, וניתנו לחכמי התורה להפריח ולהניב מהן פירות תורה שעולה מלמטה, את היצירה האנושית, הקדוֹשה, של התורה שבעל פה.
כך מושלמת הקומה הנכונה של האדם והמצוה, האנושות והקדושה, היציבות והקידמה.
המעמיק חקר, המתלבט והמבקר, מרגיש פעמים רבות שההשכלה מכרה לו שאלות טובות אך מיעטה מאד בסיפוק תשובות. העמקה וחקר בכיוון של המסורת, בכיוון הבנת הדבק ההלכתי המלכד את האומה לאורך ההיסטוריה - דבק שרק הציון 'מצויין' מגיע לו לאור הצלחתו במשימה הכמעט בלתי אפשרית של שמירת העם לאורך ההיסטוריה הקשה שלו – העמקה וחקר כאלו ינעימו את עול המצוות מתוך הכרת הטוב של המדע המבקש דרך סלולה בים הספקנות המודרנית.
וכך ההלכה לא באה במקום המחשבה אלא דוקא על מנת לאפשר היפתחות לחכמה עליונה יותר, הדורשת העמקה ולימוד ולא גובלת אותם.
על גבי נאמנות מוחלטת להלכה, לא כסוגרת את האדם אלא בדיוק להיפך, כזו המאפשרת לו את השליטה על חולשותיו, זו התוחמת את הרוחות הסוערות על הנוף הרוחני של האדם, הוא והאנושות ימצאו עצמם פורחים בבטחה – קומה על גבי קומה, תשתית ציוויים מוצקה שעל גביה התפתחויות והתחדשויות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
