ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
ה'שאגת אריה' היה תקיף מאד, ולא חשש לחלוק בהלכה גם על קודמיו. הוא דן בש"ס ובפוסקים על פי דרכו שלו, ולעיתים חלק בהבנתו בש"ס על פרשנותם של הראשונים והאחרונים, ולא היסס לפסוק להלכה על פי מסקנותיו.
מספרים עליו, שלעת זקנתו, ניגש פעם לארון הספרים להוציא את אחד הספרים, כשלפתע התמוטט הארון הכבד ונפל עליו עם כל תכולתו. בני ביתו נזעקו לחלץ את הסב הזקן מהמפולת המסוכנת, ורק לאחר כחצי שעה הצליחו לפרוק מעליו את המשא הכבד.
לשמחתם, הסב נותר בחיים, ואף שפתותיו דובבו. לאחר שנרגעו הרוחות, אמר להם ה'שאגת אריה' – כשהתקרבתי לארון הספרים, התנפלו על כל ספרי המחברים, שעליהם חלקתי בחיי. בזמן ששכבתי מתחת לארון, נשאתי ונתתי עם כולם, ויישבתי את דעתם. אולם, אחד מהם לא התרצה לי, וזהו רבי מרדכי יפה בעל הלבוש, ובגללו עלי להסתלק מן העולם בזמן הקרוב. ואכן, כך קרה.
בסיפור זה, מסירת התורה מדור לדור אינה רק מסירה של תכנים לימודיים, אלא ממש מסירת הנשמה והתמצית הרוחנית של גדולי התורה. הספרים אינם ספרים, אלא ממש מפגש חי עם הדמות הרוחנית שיצרה את הספר, הקמה ועומדת על אמיתת התורה שעברה דרכה. כך התורה שבעל פה, הנוצרת במרוצת הדורות, היא ממש מפת נשמות ישראל לדורותיהם.
כדברי הראי"ה קוק זצ"ל (אורות התורה יא, א) – "הגילוי הסקירתי הרוחני הפנימי במעמקי נשמת ישראל מציג לפנינו את כל התורה המעשית כולה בצורתה הפנימית, האידיאית, על כל פרטיה. כל ההתפשטות של תורה שבעל פה עם ענפי ענפיה, כולם כאחד, חיי האומה הם עצמם, הנובעים ממקור עליון ומחוטבים בחטיבה איתנה".
סיפור זה מתחבר לסיפור נוסף על ה'שאגת אריה', ששמעתיו באופן אישי ממרן ראש הישיבה, הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל (ופרסמתי אותו כאן בחנוכה האחרון) – רב אחד היה רגיל לשלב בשיעוריו את פלפוליו וחידושיו של בעל ה'שאגת אריה'. בכל יום הקפיד לצטט מדבריו.
והנה, יום אחד, לפני שיעורו הקבוע, נרדם אותו הרב. בחלומו, בא אליו ה'שאגת אריה' ובקשה מוזרה בפיו – 'היום אני עסוק, אל תטריד אותי'. התעורר הרב מהחלום המיוחד, וניסה להבין את פשר החלום.
באותם ימים חי עדיין בנו של ה'שאגת אריה', ואף שימש ברבנות בעיר אחת. החליט הרב לשגר מברק בהול לעיר בה שימש ברבנות בנו של ה'שאגת אריה', ובמברק שאלה קצרה – מה שלום הרב שלכם? והנה, התקבל מברק תשובה – היום, הרב שלנו נפטר!
הבין הרב, שבעל ה'שאגת אריה' יצא לקבל בשמיים את פני בנו (כפי שמבואר בספרים הקדושים, שקרוביו של הנפטר יוצאים לקבל את פניו), ולכן ביקש מהרב שלא יצטט מספריו ולא יטריד אותו.
הסביר מרן הגר"א שפירא את עומקו של הסיפור – הרי יש לתמוה, וכי בכך שמצטטים את ה'שאגת אריה' מונעים ממנו לצאת לקראת בנו? והתשובה נעוצה בדברי הירושלמי (קידושין פ"א הלכה ז) – 'גידול אמר: כל האומר שמועה בשם אומרה, יהא רואה בעצמו כאילו בעל השמועה עומד לפניו". כאשר אנו מצטטים דברי תורה בשמו של גדול מישראל, הרי שאותו גדול נמצא עימנו ממש, ולכן השאגת אריה ביקש שלא יצטטוהו, כי היה עסוק במקום אחר. (בעל השמועה נמצא כאן 'ממש' ולא רק 'כאילו', וכך משמע מהפסוק שהירושלמי מביא שם כראיה – "אך בצלם יתהלך איש", שצלמו של האדם ממשיך להתהלך בעולמינו גם לאחר פטירתו).
עניין זה מופיע ברש"י על פרשת בלק. כשבלעם רוצה לקלל, חלילה, את ישראל הוא עורך תחילה את שבעת המזבחות, "אמר לפניו: אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות, ואני ערכתי כנגד כולן". כלומר, לעם מטא את התמודדות כוחות הטומאה מול כוחות הקדושה של ישראל. ההתמודדות אינה מול עם ישראל הנוכחי, אלא מתחילה בהתמודדות מול נשמות האבות – גדולי ישראל הקדומים, אשר כוחותיהם משתלשלים ובאים בתוכנו.
ובאמת, ברכותיו של בלעם נפתחות בנימוק לפשר הפיכתו למברך במקום מקלל. והנימוק הוא - "כי מראש צרים אראנו" – "אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם, ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו ע"י אבות ואמהות". אכן, כוחותיהם של האבות המצויים בנו עומדים לנו לברכה.
ובימינו, בבוא בית המדרש לפסוק הלכה ולחפש את דבר ה' לסוגיות האקטואליות המתחדשות בדורינו, עלינו לשלב את דרכו של ה'שאגת אריה' לאורך חייו ולעת פטירתו. מחד - לצלול לעומקה של תורה וגמרא ללא חת, ויחד עם זאת - לזכור את המסר שעלינו ללמוד ולפסוק על פי דבר ה' שבפי גדולי ישראל בכל הדורות!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











