ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
חסידים מספרים כי פעם אחת בסעודת פירות ארץ ישראל בחמישה-עשר בשבט, ביקש ר' מנחם מנדל מקוצק מתלמידו, ר' יצחק מאיר שלימים נודע בכינוי 'חידושי הרי"ם', לדרוש מענייני דיומא. פתח ר' יצחק מאיר בפלפול בסוגיית הגמרא על ראש השנה לאילן. שאל ותירץ, הקשה ופירק. אמר לו ר' מנחם מנדל: לו היינו בארץ ישראל, די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו.
האירוע המזמן של הסיפור שלנו הוא סעודת פירות של ארץ ישראל בט"ו בשבט. סעודה זו היתה מקובלת ביותר בקרב היהודים בגלות, ונועדה ליצור התקשרות לארץ ישראל באמצעות אכילת פרותיה. יהודים היו דואגים לכך שלקראת ט"ו בשבט ימצא בידם פרי חדש מארץ ישראל, שעליו יוכלו לברך שהחיינו. קיומה של סעודה זו ממחיש לנו את המתח הגלותי בין הרצוי למצוי. הרצוי היה חיבור ממשי לארץ ישראל, חיבור של ישיבה על אדמתה ואכילה מפרותיה; אולם בהעדר ישיבה פיזית בפועל ממש, נאלצו היהודים להסתפק באכילת פרותיה של ארץ ישראל מתוך רצון להתקשר עם ארץ ישראל.
מטבע הדברים, כדרכם של תלמידי חכמים, כללה סעודת פרות זו לא רק אכילה מפרותיה של ארץ ישראל אלא גם דברי תורה סביב הארץ ומצוותיה. בדרך זו קיבלה ההתקשרות לארץ ישראל משמעות מעבר לאכילת הפרות.
גישה זו מזכירה לנו את דברי חז"ל על משה רבנו, אדון הנביאים, שלא זכה להיכנס לארץ ישראל:
"דרש ר' שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבנו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה, הרבה מצות נצטוו ישראל על ידי ואין מתקיימת אלא בארץ, אכנס אני כדי שיתקיימו כולן על ידי" (ילקוט שמעוני).
המתגעגעים אל הארץ אינם מתגעגעים רק לממד הפיזי של הארץ, אלא גם לממד הרוחני שלה. הם מתגעגעים אל מצוותיה. סעודת הפרות של ארץ ישראל יחד עם דברי תורה העוסקים בענייני מצוותיה יוצרת לכאורה את החיבור בין הצד המעשי לבין הצד הרוחני של הארץ.
אולם מסתבר שלא כך חשב הרבי מקוצק. הוא רוצה בארץ ישראל כפשוטה. דרשה בשבחה של ארץ ישראל, או לימוד פלפלני בדבר המצוות התלויות בארץ, אינם יכולים להוות תחליף לקיום המצוות הללו. זהו שנתאווה לו משה רבנו: מי שהרבה מצוות נצטוו ישראל על-ידו חש שאין אפשרות להשאר בממד התיאורטי. צריך לגעת בממד המעשי של קיום המצוות, שכן גדול תלמוד המביא לידי מעשה.
הדברים מקבלים משמעות חזקה יותר כשהם באים מבית מדרשה של החסידות. החסידות היתה זו שהטיפה לאדם למצוא את הקדושה גם בתוך המעשים הגשמיים. זוהי הדרך לתיקון המציאות כולה. כשהדברים אמורים ביחס לארץ ישראל, הם מתחדדים כפליים. ארץ ישראל נתפסה בתורה החסידית כמקום שבו גם עבודת האדמה היא עבודת קודש. כלום נוכל לעסוק עיסוק תיאורטי בתורתה של הארץ, שכל עניינה הוא הקדושה המתגלה מתוך העשייה הגשמית?
הסיפור שלנו מפגיש בעצם בין שתי דמויות: הרבי מקוצק וחידושי הרי"ם. הדיאלוג ביניהם מתאים להם על-פי אופיים ושיטתם. חידושי הרי"ם נודע בעולם כולו בלמדנותו, חריפותו וידיעותיו הרבות. בהיותו עדיין צעיר לימים היה מכונה 'העילוי הוורשאי'. כשהרבי מקוצק רוצה בעיסוק למדני במצוות הארץ הוא פונה אל העילוי הוורשאי. אך כאן מתעוררת אישיותו המיוחדת של הרבי מקוצק: הוא, שכל עניינו היה אמת אובייקטיבית, איננו מסתפק בדרשה אודות ראש השנה לאילנות. הוא רוצה את ארץ ישראל האמיתית, זו המתגלה בעולם המעשה.
קשה לסיים עיסוק בסיפור הדן ביחס שבין תיאוריה למציאות בארץ ישראל, ללא ציטוט של ר' נחמן מברסלב:
כשהיה בארץ ישראל, סיפרו לו שם החשובים שהיו שם, שקודם לא היו יכולים לצייר לעצמם שארץ ישראל עומדת בזה העולם, וסברו שארץ ישראל הוא עולם אחר לגמרי... עד אשר באו לשם וראו שארץ ישראל היא בזה העולם ממש, כי באמת ארץ ישראל הוא כמו מדינות אלו ממש, ועפר ארץ ישראל הוא במראה ודמות כמו עפר מדינות אלו ממש... כי באמת בדמות ותמונה אין חילוק כלל בין ארץ ישראל ובין שאר מדינות, להבדיל, ואף-על-פי-כן היא קדושה מאוד מאוד בתכלית הקדשה עצומה ונוראה מאוד, אשרי הזוכה להלך שם אפילו ארבע אמות (ליקוטי מוהר"ן).
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
