ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
דוגמא בולטת לכך היא עיה"ק צפת, שזכתה ובדורם של הבית יוסף והאר"י הקדוש התרכזו בה עשרות רבות של גדולי דורות, שעד היום אנו לומדים את דבריהם (למשל – האלשיך הקדוש, המבי"ט ועוד). ובדורותינו – ישיבת 'פורת יוסף' היא מוקד התורה הגדול שהצמיח את השדרה המרכזית של ההנהגה הרוחנית הספרדית (לדוגמא – הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, ורב עירנו הרב דוד שלוש). דומה שאם ברצוננו להיות שותפים להפיכת סביבתנו למקום תורה קטן או גדול, כדאי לנו להעמיק חקר בסיבות לצמיחת המרכזים הרוחניים ההיסטוריים ולשאוב מהם לקחים הנוגעים אלינו.
אם נשוב לישיבת 'פורת יוסף', וודאי זכותה של ירושלים עיר הקודש עמדה לה, אך וודאי גם סיבות נוספות. וכאן אנו מגיעים לדמותו ולסביבתו של הגדול שביוזמתו הוקמה הישיבה, ורבים מחכמיה היו תלמידיו, הלא הוא – רבנו יוסף חיים זיע"א ה'בן איש חי' (שיום פטירתו – יג' אלול). מי שיתבונן לעומק באקלים הרוחני של פורת יוסף, ובאופן הפעולה של בוגריה, ימצא קווי דמיון רבים לדרכו של ה'בן איש חי' עצמו וגדולי התורה שבסביבתו. מאקלים ומאופן פעולה זה יש לכולנו ללמוד רבות, ונמנה כמה נקודות:
א.ישיבה. מקום תורה קבוע. בגלות, היו מקומות שהסתפקו בבית המדרש השכונתי, שאליו התלקטו לומדים, שלמדו בכוחות עצמם או מפי אחד הרבנים. לא היה זה מקום תורה מסודר, ובדורות האחרונים המציאות מוכיחה שאין בכוחם של בתי מדרש אלו להעמיד הנהגה רוחנית.
בבגדד, הקים רבי עובדיה סומך (יום פטירתו – יח' אלול), רבו וגיסו של ה'בן איש חי', את ישיבת 'בית זילכה'. לראשונה, הייתה זו ישיבה גדולה ומסודרת, שהעמידה הנהגה רוחנית והצמיחה את סביבתה. (סמלי הדבר, שהרב עובדיה יוסף נקרא על שם שני הגדולים הללו – עובדיה על שם רבי עובדיה סומך, ויוסף על שם הן איש חי).
ב. הדרשות. לימוד תורה להמון. הישיבות הם מוקד הצמחת תלמידי החכמים, 'אנשי הקבע' של התורה. אך לצמיחה רוחנית, על כל העם להיות שותף בלימוד התורה. לשם כך נוצר מוסד ה'דרשה בשבתות, ואכן רבים מספרי ה'בן איש חי' הם סיכומי דרשותיו.
דרשן מופלא ונדיר היה הבן איש חי. מספרים, שאלפים היו נוהרים לדרשותיו, שארכו כ-3 שעות, ודבריו התאימו לתלמידי חכמים, נשים וילדים. בלולות היו דרשותיו מהלכה ואגדה וכל אחד מצא בהם עניין לפי רמתו, כך הפך כל העם לשותף בלימוד התורה.
אותם ימים לא היו רמקולים, ובכל זאת קולו האדיר של הרב הגיע לכל האלפים. לאחר פטירתו, עמד בנו לדרוש, והפציר בו העם שיגביה את קולו, כי לא שמעו. אמר הבן – כנראה שהשכינה דירה מתוך גרונו של אבי, כי אין בכוחי לנאום בקול רם שיגיע לאלפים.
ג. דקדוק בהלכה – הרבה עמל ה'בן איש חי' בספריו ודרשותיו להעמיד את עטרת הדקדוק בהלכה. פעם, בדרשתו הזכיר שמצווה מן המובחר ללבוש ציצית מצמר רחלים.
שני אחים סוחרי צמר, שידעו את גודל השפעתו על העם, מיהרו ומכרו את ביתם ורכשו כמות גדולה של צמר רחלים. ואכן, תוך ימים ספורים, אלפים עטו על סחורתם, והם התעשרו בעושר גדול.
ד. גובה רוחני ואהבת ישראל– מקובל אדיר היה הרב, וגם בישיבת פורת יוסף יזם שתוקם ישיבה ללימודי קבלה. גובהו הרוחני השפיע על פסיקותיו וסביבתו. ומספרים, שפעם בעת דרשתו התלהב מאד, ונדמה כנדבק בעולם העליון.
לפתע, צעקה אימו הישישה צעקות רבות, והרב הקיץ מדבקותו. לאחר מכן, אמר הרב שאימו הצילה אותו, כי רצה כבר להידבק בעולם העליון, בבחינת – 'נפשי יצאה בדברו'.
יחד עם זאת – ידע ללמד זכות על ישראל, וכשהשמיצו באוזניו קהילות יהודיות המזלזלות מצוות, גער במשמיץ שנוהג כזבובים הנחים על המכה, ולא מחפשים את הטוב.
ה. אהבת ארץ ישראל – אוהב גדול היה לארצנו הקדושה, ואת ספריו שלח להדפסה דווקא בארץ ישראל כדי שיודפסו במקום קדוש, וכדי לתת פרנסה ולחזק את העבודה העברית בארץ. כששב ממסעו לארץ, הביא עימו אבן מירושלים, אותה קבעו מתחת למזוזה בבית הכנסת, והנכנסים והיוצאים היו מנשקים גם אותה כמזוזה.
חיבת הארץ גרמה לתלמידיו לעלות לארצנו, ולהמשיך את מפעלו כאן לדורות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
