ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
משני טעמים שינה רבי נתן ממנהג עדתו – א. חיבת ארץ ישראל. באותה עת, בארץ ישראל התפללו בנוסח והברה ספרדית, וכך נהג. ב. רבי נתן היה מקובל גדול, ורצה לכוון בכוונות האר"י הקדוש, שנכתבו לפי הנוסח הספרדי (וכך נהגה בהמשך התנועה החסידית, שעברה ל'נוסח ספרד').
סיפר החתם סופר, שפעם יצא רבי נתן למסע לילי בהול להצלת קהילה יהודית מגזירת גירוש. אותו הלילה היה ליל סופה וסערה, והסוסים והעגלה בוססו בשלג טובעני. בשלב מסויים, שקעה העגלה בערימת שלג גבוהה, והסוסים לא הצליחו לחלצה. העגלון ניאות תמורת סכום כסף גבוה לרכב לכפר הסמוך ולהביא סוסים נוספים.
לאחר שלוש שעות, שב העגלון ועימו שני שוורים, והתכוון לרתום את הסוסים והשוורים יחדיו לעגלה. להפתעת החתם סופר, קפץ רבי נתן החלש והחולני בבהלה מהעגלה. בקפיצתו, נשרו נעליו מרגליו, והוא החל לרקוד יחף בשלג. החתם סופר, שחרד לבריאותו, ניסה למושכו לעגלה, אך רבי נתן המשיך לרקוד. בהמשך, הסביר רבי נתן שרקד מתוך שמחה, על שזכה לקיים את המצווה הנדירה ולהימנע מהעבירה הנדירה של – "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו".
סיפור זה מלמד אותנו נקודה חשובה בחיים בכלל ובחינוך בפרט – השמחה במצוות. חינוך הילד היהודי, ובעצם – כל החיבור של היהודי לתורה ולקדושה, בנוי הרבה על החוויה והשמחה בזמן עשיית המצוות. אם אדם עושה את המצווה ביובש ומתוך תחושת הכרח, הדבר טוב ויפה, אך המצווה מוטבעת בנפשו באופן חלקי בלבד. לעומת זאת, השמחה וההתלהבות במצוות, מטביעה בנפש המקיים אותה חותם עמוק ומשמעותי.
ואם כך בנפש מקיים המצווה, הרי שלחינוך ילדים השמחה חשובה פי כמה. ככל ידוע הוא, שילדים קולטים בחושיהם החדים לא רק את הנאמר והנעשה בשורות, אלא את המסר המועבר בין השורות. כשאמא מחייכת בחוץ ועצבנית בלב, גם הילד עצבני. כשההורים שמחים בתורה ומצוות, הילד חש בתת מודע שהתורה והמצוות הם הדבר היקר והמשמח ביותר.
פרשת 'כי תבוא' פותחת בפרשיית הביכורים. מי שקורא את המשניות במסכת ביכורים, המתארות את הטקס הגדול ורב הרושם של הבאת הביכורים לבית המקדש, רואה עד כמה חז"ל ראו חשיבות ביצירת חוויות של שמחה במצוות, שיטביעו את חותמם בנפש היהודי.
וכך מתארת המשנה (ביכורים פ"ג) – "כיצד מעלין את הבכורים? כל העיירות שבמעמד (באזור) מתכנסות לעיר של מעמד... והשור הולך לפניהן, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו. והחליל מכה לפניהן...".
כל המתבונן בטקס זה רואה שמשולבים כאן צעדה, מחזה, מוזיקה, והכול מתוך שמחה, כפי שנאמר בביכורים – "ושמחת כל הטוב". ואכן חז"ל ראו חשיבות גדולה בחינוך הילדים מסביב לחוויות המקדש, עד שבזמן חז"ל הייתה תקופה שכל נערי ישראל נשלחו ללמוד בירושלים (ב"ב כא.). וטעם הדבר (תוס' שם), כדי שהילדים יספגו יראת שמיים מעצם המפגש עם המפגש והכוהנים, העוסקים בעבודת הקודש.
בימים אלה, קרבים ובאים ימי החגים, הימים שמהם בעז"ה ייקחו ילדינו את חוויות הילדות המתוקות ביותר, חשוב כל כך שנשמח חגים ובמצוותיהם. אם רוצים אנו, שילדינו ייקחו עימם להמשך חייהם זיכרון חיובי מהחגים ומהמצוות, וימשיכו בהם לאורך ימים, לא מספיק שנעשה את המצוות או שנאמר לילדים שחשוב לעשותם, עלינו להפוך את החגים והמצוות לחוויה שמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
