ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
משני טעמים שינה רבי נתן ממנהג עדתו – א. חיבת ארץ ישראל. באותה עת, בארץ ישראל התפללו בנוסח והברה ספרדית, וכך נהג. ב. רבי נתן היה מקובל גדול, ורצה לכוון בכוונות האר"י הקדוש, שנכתבו לפי הנוסח הספרדי (וכך נהגה בהמשך התנועה החסידית, שעברה ל'נוסח ספרד').
סיפר החתם סופר, שפעם יצא רבי נתן למסע לילי בהול להצלת קהילה יהודית מגזירת גירוש. אותו הלילה היה ליל סופה וסערה, והסוסים והעגלה בוססו בשלג טובעני. בשלב מסויים, שקעה העגלה בערימת שלג גבוהה, והסוסים לא הצליחו לחלצה. העגלון ניאות תמורת סכום כסף גבוה לרכב לכפר הסמוך ולהביא סוסים נוספים.
לאחר שלוש שעות, שב העגלון ועימו שני שוורים, והתכוון לרתום את הסוסים והשוורים יחדיו לעגלה. להפתעת החתם סופר, קפץ רבי נתן החלש והחולני בבהלה מהעגלה. בקפיצתו, נשרו נעליו מרגליו, והוא החל לרקוד יחף בשלג. החתם סופר, שחרד לבריאותו, ניסה למושכו לעגלה, אך רבי נתן המשיך לרקוד. בהמשך, הסביר רבי נתן שרקד מתוך שמחה, על שזכה לקיים את המצווה הנדירה ולהימנע מהעבירה הנדירה של – "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו".
סיפור זה מלמד אותנו נקודה חשובה בחיים בכלל ובחינוך בפרט – השמחה במצוות. חינוך הילד היהודי, ובעצם – כל החיבור של היהודי לתורה ולקדושה, בנוי הרבה על החוויה והשמחה בזמן עשיית המצוות. אם אדם עושה את המצווה ביובש ומתוך תחושת הכרח, הדבר טוב ויפה, אך המצווה מוטבעת בנפשו באופן חלקי בלבד. לעומת זאת, השמחה וההתלהבות במצוות, מטביעה בנפש המקיים אותה חותם עמוק ומשמעותי.
ואם כך בנפש מקיים המצווה, הרי שלחינוך ילדים השמחה חשובה פי כמה. ככל ידוע הוא, שילדים קולטים בחושיהם החדים לא רק את הנאמר והנעשה בשורות, אלא את המסר המועבר בין השורות. כשאמא מחייכת בחוץ ועצבנית בלב, גם הילד עצבני. כשההורים שמחים בתורה ומצוות, הילד חש בתת מודע שהתורה והמצוות הם הדבר היקר והמשמח ביותר.
פרשת 'כי תבוא' פותחת בפרשיית הביכורים. מי שקורא את המשניות במסכת ביכורים, המתארות את הטקס הגדול ורב הרושם של הבאת הביכורים לבית המקדש, רואה עד כמה חז"ל ראו חשיבות ביצירת חוויות של שמחה במצוות, שיטביעו את חותמם בנפש היהודי.
וכך מתארת המשנה (ביכורים פ"ג) – "כיצד מעלין את הבכורים? כל העיירות שבמעמד (באזור) מתכנסות לעיר של מעמד... והשור הולך לפניהן, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו. והחליל מכה לפניהן...".
כל המתבונן בטקס זה רואה שמשולבים כאן צעדה, מחזה, מוזיקה, והכול מתוך שמחה, כפי שנאמר בביכורים – "ושמחת כל הטוב". ואכן חז"ל ראו חשיבות גדולה בחינוך הילדים מסביב לחוויות המקדש, עד שבזמן חז"ל הייתה תקופה שכל נערי ישראל נשלחו ללמוד בירושלים (ב"ב כא.). וטעם הדבר (תוס' שם), כדי שהילדים יספגו יראת שמיים מעצם המפגש עם המפגש והכוהנים, העוסקים בעבודת הקודש.
בימים אלה, קרבים ובאים ימי החגים, הימים שמהם בעז"ה ייקחו ילדינו את חוויות הילדות המתוקות ביותר, חשוב כל כך שנשמח חגים ובמצוותיהם. אם רוצים אנו, שילדינו ייקחו עימם להמשך חייהם זיכרון חיובי מהחגים ומהמצוות, וימשיכו בהם לאורך ימים, לא מספיק שנעשה את המצוות או שנאמר לילדים שחשוב לעשותם, עלינו להפוך את החגים והמצוות לחוויה שמחה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













