ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
לאחר שלא ראיתי אותו עשר שנים שלמות, ולא ידעתי ממנו דבר... שמעתי (מאדם אחד) דבר תורה, המוסב על ענייני נבואה, ושמעתי (מאומר דבר התורה) שהוא מספר, כי בתוך ירושלים יש יהודי, שאמר כזאת וכזאת בענייני הנבואה. פרופ' גרשון שלום (חוקר הקבלה) שהיה שם בשעת מעשה, אמר: "אני חשבתי שתמו המקובלים, והנה בתוך ירושלים מתהלך מקובל חי ויוצר דברי קבלה בימינו, מקובל חי"!
מתוך (אותו דבר תורה), שאמר לי על דברי הנבואה הבינותי, שהמדובר הוא ברבי דוד הכהן שלי. הכרתי אותו לפי החותמת, לפי התורה עצמה כפי שהיא נאמרה.
הלכתי מיד לישיבת הרב קוק למצוא אותו... והוא היה אז אבל, והתפלל מעריב לפני התיבה, ולא יכולתי לראות אותו, ולפי פניו גם לא יכולתי להכירו, כי בינתיים השתנה כל זיו דיוקנו.
כשניגשתי אליו, התחלנו לדבר וידעתי שחושי וזכרוני לא הטעו אותי, הלכתי בעקבות דברי התורה ומצאתי אותו- מי שאמר את דברי התורה הללו, זהו אותו האיש שבשחר נעורינו ישבנו ויחד חלמנו בהשפעתו על דברי תורה...". (הדובר בסיפור שהובא לעיל הוא הנשיא השלישי שז"ר, המספר על הדרך בה פגש מחדש את הרב הנזיר, רבי דוד כהן זצ"ל, שב- כח' אב יחול יום הזיכרון שלו).
סיפור זה מבטא את אחת מנקודות העומק, שחידד הרב הנזיר זצ"ל בהגות היהודית. (הרב הנזיר היה מגדולי תלמידי מרן הרב קוק זצ"ל. מקובל, פילוסוף, הוגה דעות ואיש קדוש, שקיבל על עצמו גדרי נזירות, בכיסופים גדולים להתגלות הנבואה בדורנו ). בסיפור, לדברי התורה שאמר הרב הנזיר יש 'חותמת'. הדברים מתאימים לדרכו של הרב הנזיר, שלימד שלגדול בישראל יש 'שיטה', דרך רעיונית ומחשבתית סדורה, ודברי התורה שהוא הוגה ומחדש נובעים מתוך שיטתו הייחודית, ולפיכך יש להם 'חותמת', ואפשר לזהות את מקורם לפי 'פס הייצור' שלהם.
הרב הנזיר עסק רבות לא רק בדברי התורה עצמם, כי אם באופן ההיגיון שיוצר את דברי התורה שבעל פה. לשיטתו, להיגיון העברי יש דרך מיוחדת משלו, שהוא קרא לה – ההיגיון השמעי'. הרב הנזיר חיבר ספר גדול בשם 'קול הנבואה', שבו הוא עומד על שיטותיהם של חכמי הנסתר לאורך כל תולדות ישראל, ומנסה להתוות שיטה ודרך החורזת את הגיונם.
אופייני לדרכו זו בלימוד התורה היא עדותו על כך, שיום אחד בעת שכבר למד אצל הרב קוק, הוא ניגש לרב קוק בשאלה – "רבנו, קדושה יש כאן אצלו, רוח, השפעה סגולית. האם יש גם תורת הרב? תוכן לימודי מסויים? מה, שיטה? והתשובה – כן, ודאי". "מאז גמלה החלטתי", מוסיף הנזיר, "לברר תורת הרב (קוק) כשיטה אלוקית שלימה..." (ההקדמה ל'אורות הקודש').
בעקבות זאת, הרב קוק מסר לידי הרב הנזיר את כתבי יד קודשו, והנזיר הגה בהם רבות וסדרם עד שהפכם לשיטה שלימה, המובאת בספר 'אורות הקודש'. הרב הנזיר מעיד, שכתבי היד של הרב קוק היו נקודות נקודות, והוא שהפכם לשיטה שלימה. החידוש שבהפיכת הפסקאות הפזורות בכתבי יד לספר שיטתי מסודר היה כה גדול, עד שהרב קוק עצמו אמר – "אני לומד את עצמי מתוך (סידור) הספר" (משנת הנזיר).
בדורנו, דור האינטרנט והאינסטנט, רגילים אנו לעיתים גם לדברי תורה נקודתיים, המקרינים את התורה קרעים קרעים. לפיכך, עניין זה של לימוד תורה כשיטה מסודרת הוא עניין חשוב מאד מכמה טעמים-
א.מי שמסדר את לימודו כשיטה סדורה, מבין וזוכר ומעמיק יותר, כי תורתו היא שלימה ומובנת.
ב. העומד על השיטה העקרונית, יכול לעמוד על שורש הדברים, וממילא לברור בר מתבן, אמת מטעות. איש כזה, יכול גם לחדש חידושים נוספים ולהמשיך שיטה זו לעניינים נוספים. כך השיטה ממשיכה לחיות וליצור.
ג. כך נושמים את עצם העניין. ואכן, כזה היה הרב הנזיר שמערב ראש חודש אלול ועד יום הכיפורים היה שרוי בתענית דיבור, וכולו מתכנס לעולם הפנימי והשורשי.
ומשורש פנימי זה, תמשיך התורה לחיות ולהתחדש, וכולנו נזכה לשוב ולשמוע את קול ה' הקורא לנו בכוח – "שובו אלי ואשובה אליכם".
הרב הנזיר שידור חוזר מאזכרת הרב הנזיר זיע"א
כנס התייחדות ואזכרה לכבוד יום השנה ה-44 להסתלקותו של הרב הנזיר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
