ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרבי מליובאוויטש
והנה, הגיע הרגע הגדול, שעת התקיעות. לפני התקיעות, החל הרבי לומר 7 פעמים עם כל הקהל את המזמור 'למנצח לבני קורח'. אותו יהודי, אמר בהתלהבות גדולה את המזמור עם הרבי, וממש נדבק בו ונכנס לעניין עד הסוף.
הרבי בירך על המצווה, ובאותה שעה היהודי התרכז כל כולו בתפילתו ובקשתו שיזכה לילדים. הרבי נטל שופר, וניסה לתקוע, אך התקיעה לא יצאה. ניסה הרבי שוב ושוב, ניסה לתקוע בשופרות נוספים, אך התקיעה לא יצאה.
מתח אדיר השתרר בבית הכנסת, כי אם הרבי לא מצליח בתקיעתו, מי יודע מה קורה בעולמות העליונים. והנה, עלה בדעתו של היהודי, שהתקיעה לא יוצאת, בגלל שהוא מרוכז בבקשתו. קשה היה ליהודי לוותר על הבקשה, מפני שהשתוקק מאד לילדים, וויתר על השהייה בחג עם משפחתו לטובת העניין. אך בכל זאת, לטובת התקיעות והישועות של כלל ישראל, החליט היהודי לוותר על בקשתו.
באותו רגע, שהיהודי וויתר, הצליח הרבי לתקוע.
והנה, באותה שנה נולד ליהודי בן. לאחר מספר שנים, בא אותו יהודי לרבי עם בנו הפעוט לקבל ברכה. כשעברו לפני הרבי, שאל הרבי את היהודי – 'זה הילד של התקיעות?'... (סיפור שפרסם ר' עודד מזרחי בעיתון 'בשבע').
סיפור זה הוא תמצית עבודת ה' המעולה של התקיעות, ואשרי מי שזוכה למשהו ממדרגה זו. בשעת התקיעות, היהודי וויתר על בקשותיו, ביטל את עצמו לה' לטובת כלל ישראל, ודווקא בגלל זה בקשתו התקבלה והוא זכה בילד בזמן התקיעות.
מתאימים הדברים, לדברים הידועים של הזוהר הקדוש האומר: שבראש השנה יהודי צריך ללכת בדרכה של האישה השונמית, שאמרה לאלישע הנביא, כשהציע לה להעביר את בקשותיה אל המלך- "בתוך עמי אנוכי יושבת". והנה, דווקא בזכות שכללה עצמה בתוך עם ישראל, זכתה להיוושע בילד. מדוע עבודה זו שייכת במיוחד לראש השנה?
בכל חג, חוזר מחדש ומאיר המאורע הראשון שלזכרו החג. בראש השנה, חוזר העולם ונברא מחדש. כל דבר חדש שנולד, הרי בתחילה יוצא הגזע המאחד הכול, ומכוחו מתפרטים הענפים. לפיכך, בראש השנה, העניין הוא להיות כלול בגזע – כלל ישראל. זו הסיבה שאנו תוקעים קול גולמי פשוט, ולא מנגינות מורכבות, אותיות והברות, כי הקול הפשוט כולל כל.
יתר על כן, בכל החגים אנו מציינים מאורעות שקורים במרוצת ההיסטוריה של העולם. לעומת זאת, בראש השנה, ובפרט בזמן התקיעות, אנו מציינים את בריאת העולם. בזמן הבריאה, ה' נותן את כוחות החיים לעולם לשנה זו. באותה שעה, אין לאדם כלל כוחות, ולפיכך אין לו כלל כוח לבקש. ה' הוא הבורא והפועל ולא האדם. לפיכך, באותה שעה, האדם יכול רק להתבטל למהלך האלוקי ולקבל כוחות. נמצא, שעבודת התקיעות היא עבודת התבטלות מוחלטת לדבר ה'.
זו הסיבה שאנו מברכים – 'לשמוע קול שופר', ולא מברכים – 'לתקוע בשופר'. המצווה היא לשמוע ולא לתקוע. השמיעה היא החוש הפסיבי ביותר מכל החושים, ובתקיעות אנו שומעים – מקבלים. ואף אונקלוס מתרגם לעיתים: 'שמע' – 'קבל'.
ויהי רצון שנזכה כולנו בראש השנה לשמוע – להתבטל לקול האלוקי המחייה את העולם, 'קול שופר' – להרגיש חלק מכלל ישראל, ומוך כך ישמע ה' תפילותינו ובקשתינו, ונכתב ונחתם כולנו יחד לחיים טובים ולשלום, ולשנת גאולה וישועה. שנה טובה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
