ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרבי מליובאוויטש
והנה, הגיע הרגע הגדול, שעת התקיעות. לפני התקיעות, החל הרבי לומר 7 פעמים עם כל הקהל את המזמור 'למנצח לבני קורח'. אותו יהודי, אמר בהתלהבות גדולה את המזמור עם הרבי, וממש נדבק בו ונכנס לעניין עד הסוף.
הרבי בירך על המצווה, ובאותה שעה היהודי התרכז כל כולו בתפילתו ובקשתו שיזכה לילדים. הרבי נטל שופר, וניסה לתקוע, אך התקיעה לא יצאה. ניסה הרבי שוב ושוב, ניסה לתקוע בשופרות נוספים, אך התקיעה לא יצאה.
מתח אדיר השתרר בבית הכנסת, כי אם הרבי לא מצליח בתקיעתו, מי יודע מה קורה בעולמות העליונים. והנה, עלה בדעתו של היהודי, שהתקיעה לא יוצאת, בגלל שהוא מרוכז בבקשתו. קשה היה ליהודי לוותר על הבקשה, מפני שהשתוקק מאד לילדים, וויתר על השהייה בחג עם משפחתו לטובת העניין. אך בכל זאת, לטובת התקיעות והישועות של כלל ישראל, החליט היהודי לוותר על בקשתו.
באותו רגע, שהיהודי וויתר, הצליח הרבי לתקוע.
והנה, באותה שנה נולד ליהודי בן. לאחר מספר שנים, בא אותו יהודי לרבי עם בנו הפעוט לקבל ברכה. כשעברו לפני הרבי, שאל הרבי את היהודי – 'זה הילד של התקיעות?'... (סיפור שפרסם ר' עודד מזרחי בעיתון 'בשבע').
סיפור זה הוא תמצית עבודת ה' המעולה של התקיעות, ואשרי מי שזוכה למשהו ממדרגה זו. בשעת התקיעות, היהודי וויתר על בקשותיו, ביטל את עצמו לה' לטובת כלל ישראל, ודווקא בגלל זה בקשתו התקבלה והוא זכה בילד בזמן התקיעות.
מתאימים הדברים, לדברים הידועים של הזוהר הקדוש האומר: שבראש השנה יהודי צריך ללכת בדרכה של האישה השונמית, שאמרה לאלישע הנביא, כשהציע לה להעביר את בקשותיה אל המלך- "בתוך עמי אנוכי יושבת". והנה, דווקא בזכות שכללה עצמה בתוך עם ישראל, זכתה להיוושע בילד. מדוע עבודה זו שייכת במיוחד לראש השנה?
בכל חג, חוזר מחדש ומאיר המאורע הראשון שלזכרו החג. בראש השנה, חוזר העולם ונברא מחדש. כל דבר חדש שנולד, הרי בתחילה יוצא הגזע המאחד הכול, ומכוחו מתפרטים הענפים. לפיכך, בראש השנה, העניין הוא להיות כלול בגזע – כלל ישראל. זו הסיבה שאנו תוקעים קול גולמי פשוט, ולא מנגינות מורכבות, אותיות והברות, כי הקול הפשוט כולל כל.
יתר על כן, בכל החגים אנו מציינים מאורעות שקורים במרוצת ההיסטוריה של העולם. לעומת זאת, בראש השנה, ובפרט בזמן התקיעות, אנו מציינים את בריאת העולם. בזמן הבריאה, ה' נותן את כוחות החיים לעולם לשנה זו. באותה שעה, אין לאדם כלל כוחות, ולפיכך אין לו כלל כוח לבקש. ה' הוא הבורא והפועל ולא האדם. לפיכך, באותה שעה, האדם יכול רק להתבטל למהלך האלוקי ולקבל כוחות. נמצא, שעבודת התקיעות היא עבודת התבטלות מוחלטת לדבר ה'.
זו הסיבה שאנו מברכים – 'לשמוע קול שופר', ולא מברכים – 'לתקוע בשופר'. המצווה היא לשמוע ולא לתקוע. השמיעה היא החוש הפסיבי ביותר מכל החושים, ובתקיעות אנו שומעים – מקבלים. ואף אונקלוס מתרגם לעיתים: 'שמע' – 'קבל'.
ויהי רצון שנזכה כולנו בראש השנה לשמוע – להתבטל לקול האלוקי המחייה את העולם, 'קול שופר' – להרגיש חלק מכלל ישראל, ומוך כך ישמע ה' תפילותינו ובקשתינו, ונכתב ונחתם כולנו יחד לחיים טובים ולשלום, ולשנת גאולה וישועה. שנה טובה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
