ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
היום נביא מדברי הרבי מלובביץ', על האופן שבו יום שמיני עצרת ושמחת תורה מעביר אותנו אל ימי החול באופן ראוי.
על שמיני עצרת נאמר שתוכנו קשה עלי פרידתכם והקרבתם עלה אשה ריח ניחח לה' פר אחד איל אחד, (במדרש רבה נאמר על כך) משל למלך שעשה סעודה שבעת ימים, וזמן כל בני אדם שבמדינה בשבעת ימי המשתה, כיון שעברו שבעת ימי המשתה, אמר לאוהבו כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה, נגלגל אני ואתה במה שתמצא, לטרא בשר או של דג או ירק (זאת אומרת אפילו במשהו מועט, שכן בניגוד לריבוי הפרים שמגיעים למנין שבעים בכל ימי חג הסוכות, בשמיני עצרת ישנו פר אחד ואיל אחד) . כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: ביום השמיני עצרת תהיה לכם, גלגלו במה שאתם מוצאים, בפר אחד ואיל אחד."
לכאורה בלתי מובן כיוון שסוף סוף יהיה צורך להפרד מה החשיבות הגדולה ביום נוסף של שהות יחד?
הכרחי איפה לומר שיתרונו של שמיני עצרת הוא בכך שהיום הזה מועיל ושומר שגם אחר כך לא יהיה פירוד!
הדבר יובן לאחר הקדמת ההסבר לדיוק בביטוי "פרידתכם" והלא לכאורה היה לו לומר פרידתנו (שכן הקדוש ברוך הוא אומר שקשה לו להפרד מאתנו) והסבר הדבר:
א. מצידו של הקדוש ברוך הוא אין כל פירוד, מצידו קיים תמיד הקשר עם בני ישראל פנים בפנים. הפירוד בא רק מצידם של בני ישראל אשר "פנו עורף ולא פנים" פרידתכם הפירוש שלכם.
ב. מניין נובע הפירוד בין בני ישראל והקדוש ברוך הוא? עלי ידי הפירוד שבין בני ישראל לבין עצמם. "פרידתכם" שכן כשפגום "כולנו כאחד" פגום גם "ברכינו אבינו".
וזה פירוש הדבר שאחר חג הסוכות אמר הקדוש ברוך הוא קשה עלי פרידתכם, שכן בחג הסוכות מצויה האחדות בין בני ישראל לבין עצמם, (ש)הרי זה תכנה של מצוות הד' מינים כל ארבעת המינים מן האתרוג שיש בו טעם ויש בו ריח (שמשול לצדיקים שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים) ועד הערבה שאין בה לא טעם ולא ריח (שמשול לרשעים) ומתאחדים יחד למצווה אחת, וכן גם כל בני ישראל נעשים אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם.
ברם זו אחדות משום ולשם מצווה, ואילו עם הכניסה לימי החול שלאחר סוכות עלול לחזור שוב הפירוד ח"ו. וכלפי זה אומר הקדוש ברוך הוא קשה עלי פרידתכם, והתקנה לדבר היא "בואו ונגלגל במה שתמצא" ביום שמיני העצרת דבר המביא לידי כך שתשמר האחדות גם לאחר מכן.
וכדלהלן :
הרבי מסביר את ההבדל שבין האחדות הנובעת מן הפונקציה שכל אחד ואחד ממלא בפזל השלם, שזה האופן של האחדות של המינים, שנובעת מתוך ההבנה שהציבור צריך שתהיינה בו איכויות שונות, לבין האחדות הנובעת מתוך השורש הבאמת אחדותי שבו כולם באמת שווים, דבר המתבטא באופן של ההתקשרות לתורה של שמחת תורה.
בשמחת תורה הקשר עם התורה מתבטא בריקוד ולא בלימוד ולכן אין הבדל ברמת ההשגה אלא כולם שווים, וזה מבטא את השורש האמיתי שבו כל ישראל הם נשמה אחת ממש.
יתרונה של האחדות של שמיני עצרת לגבי האחדות של סוכות הוא, אחדות ארבעת המינים אינה בעצם מציאותם, כלומר אפילו בשעת התאחדותם מהווה כל אחד מהם סוג מיוחד ונותר במציאותו, ואינם מתאחדים אלא לגבי ענין המצווה. יתר על כן, המצווה היא לקחת ארבע מינים נפרדים, ונמצא איפה שאפילו בעצם המצווה מורגש השוני שביניהם, אלא שדברים שונים אלו מתאחדים במצווה אחת.
אך האחדות של שמיני עצרת היא "פר אחד איל אחד" (כדברי המדרש) אין זה איגוד של דברים שונים כי אם בעצם יש כאן דבר אחד. כך גם בקשר לענין הריקוד בשמחת תורה שכל בני ישראל למן הגדול שבגדולים ועד הפשוט שבפשוטים רוקדים יחד, אין פירוש הדבר שכל אחד מהם רוקד באופן שונה לפי ערך השגתו, אלא שכולם משתווים ומאחדים בדבר הכולל אותם כולם. עניינו של הריקוד הוא שאין בו כל התחלקות. זו אחדות אמתית, לא רק התאגדות של פרטים שונים, כי אם שכל אחד מתבטל ממציאותו בפני עצמו. ומאחר שאין זו התקבצות של נפרדים כי אם השתוות והתאחדות אין מקום לומר שכשתבטל הסיבה תתבטל גם התוצאה, כי אם הדבר נשאר בר קיימא וגם לאחרי החג. בכל השנה שרויים בני ישראל באחדות ושלום כלי המחזיק ברכתו של הקדוש ברוך הוא.
(שמחת תורה תשט"ז, לקוטי שיחות חלק ב')
זאת אומרת שהנקודה שאמורה ללוות אותנו הלאה אל תוך ימי החול, זה השייכות האחדותית של כל ישראל אל הקדושה שבאמת כל היהודים הם נשמה אחת ממש, ומתוך כך לכל יהודי יש חלק ו"זכות שווה" בתורה ותפקיד שבו הוא חשוב וחיוני לכל כלל ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
