ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
היום נלמד מתורתו של ר' אלימלך מליז'נסק מתוך ספרו 'נועם אלימלך'. ראשית הוא מסביר את הפסוק 'כי צדיק ה', צדקות אהב'. לפי הפירוש הראשון כוונת המילים צדיק ה' היא שה' נותן צדקה לכל, ולמרות זאת הוא תאב שנעשה צדקות. בדרך כלל כאשר יש לאדם משהו הוא כבר פחות רוצה בו. דווקא החסרון מוליד השתוקקות עזה. אך אצל ה' אין הדבר כך – ולמרות שיש לו כל מה שירצה, והוא עושה צדקה אין סופית – לכל יצור באשר הוא חי, בכל חייו וצרכיו, למרות זאת – הוא חפץ בצדקותינו, והכל למעננו – כדי שנזכה לטוב בעתיד.
לפי הפירוש השני, כוונת המילים צדיק ה' – שכל מעשיו מושלמים, ועל כן הם כולם בדרכה אחת – שלימות מוחלטת ואין-סופית. לעומת זאת, בעם ישראל יש דרגות שונות של צדקות. למרות זאת, ה' אוהב גם את המעשים הנמוכים כמו המעשים הגבוהים.
הסיבה לכך נעוצה אף היא בפסוק בפרשה – 'ורוח אלהים מרחפת על פני המים'. כפי שראינו גם אתמול – פסוק זה רומז לרוחו של משיח. המשיח עתיד לתקן את העולם כולו, ואף את המעשים שאינם מושלמים – הוא יתקן כך שיגיעו לשלמות. בכל מעשה, גם שפל ונמוך, טמון אור גדול שהמשיח עתיד לגלות. אם כן, גם מעשה קטן טומן בחובו צדקה גדולה, ועל כן ה' אוהב אותו.
"ברא אלהים את השמים ואת הארץ כו'" (א, א). יבואר על דרך זה. ונקדים לפרש הפסוק (תהלים יא, ז) "כי צדיק ה' צדקות אהב". הפירוש כך הוא: דהנה (שהנה) עינינו רואין דרך בני אדם הדבר שיש להם כבר אינו חביב בעיניהם אלא משתוקקים תמיד לדבר שחוץ להם, אבל הבורא ברוך הוא אינו כן. אף על פי שצדיק ה' בכל דרכיו ונותן צדקה לכל בשר, אף על פי כן מתאוה ומשתוקק בצדקות אדם. ואף אם צדקנו מה נתן לו רק להטיב לנו באחריתינו.
לזה אמר הכתוב "כי צדיק ה' צדקות אהב", אף על פי שצדיק ה' בעצמו ואינו חסר במדותיו כלום, אף על פי כן צדקות אהב, וזה שבח גדול להבורא יתברך שמו ויתעלה שמקבל תענוג ואינו צריך לנו.
או יאמר "כי צדיק ה' כו'", דהנה הבורא ברוך הוא יחיד במדותיו, שכל מדותיו הוא אצלו יתברך אחדות גמור. ואנחנו עמו ישראל כל אחד חלוק במדותיו ועובד שמו יתברך לפי בחינתו. וזה פירוש הפסוק "כי צדיק ה'", לומר אף על פי שהבורא יתברך הוא יחיד בצדקתו והכל אחדות גמור אצלו יתברך, אף על פי כן צדקות אהב. רצה לומר כל מיני צדקות אוהב ומקבל מאתנו, אף על פי שכל אחד נותן צדקה בבחינתו - יש שכוונתו לשמים לבד למען שמו יתברך, ויש מכוונים לטובתם, אף על פי כן מקבל מהם כי "מתוך שלא לשמה כו'".
וזהו "צדקות אהב", לשון רבים, שאוהב מאתנו הכל - כל מיני צדקות. וזהו "בראשית כו' את השמים ואת הארץ", שזה העובד לשם שמים הוא בבחינת שמים והעובד שלא לשמה הוא בבחינת הארץ. את הכל ברא יתברך שמו ובכל רצונו יתברך. וזה שמפרש הכתוב "והארץ היתה תוהו כו'". פירוש אף על פי שהעובד שלא לשמה היא מדרגה שפילה, אף על פי כן חפץ בו יתברך גם כן. והטעם אמר הכתוב "ורוח אלקים מרחפת על פני מים", על דרך דאיתא במדרש (בראשית רבה ב, ד) רוחו של משיח, ורצה לומר כשיבא משיח יהיה הכל מתוקן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
