ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
אך מה הקשר בין חוני המעגל לבין חודש אדר? המאורע הגדול והמפורסם שהתפלל חוני על ירידת גשמים היה בחודש אדר, בכ' בו, ואת היום הזה קבעו חכמים ב'מגילת תענית' כיום שאין מתענים בו אלא הוא יום הודאה על אותה התרחשות מופלאה שהייתה בעקבות תפילתו.
נוסיף מעט על דמותו. ראשית מהו הביטוי 'המעגל' שנוסף לשמו? רש"י מסביר (מנחות צד, ע"ב) שעג עוגה ולא זז מתוכה, ולכן הוא נקרא מעגל. התעקש ועמד במקום שלו עד שתיענה תפילתו. יש מהגאונים שפירשו ש'מעגל' זה שם מקום, ויש שפירשו על שם מלאכתו שהיה מתקן גגות ותנורים, וכלי המלאכה שבו השתמש הוא מעגילה שבה משתמשים לעגל ולהטיח את הגגות, ולכן הוא נקרא 'המעגל'.
הוא חי בתקופת מלכות בית חשמונאי.
נספר את הסוף העצוב שלו, ניתן ללמוד ממנו הרבה דברים. מסופר (קדמוניות היהודים, יוסף בן מתתיהו) שבמלחמת האחים הורקנוס ואריסטובולוס. תפסו אותו אנשי הורקנוס וביקשו ממנו שהוא יקלל את אריסטובולוס. ידעו שיש לו כוח בפיו - בתפילתו - ורצו שעל ידי פיו יוכל להכות את היריב. חוני ענה ואמר להם שהוא לא יעשה זאת. איימו עליו שאם לא יקלל את הצד האחר יהרגו אותו. פרס כפיו לשמים ואמר: 'אלו בני עם ה' ואלו בני עם ה' שלא תתקבל תפלתם של אלו נגד אלו ואני לא אקלל את ישראל'.ראו שהוא מתעקש - קמו עליו והרגוהו.
פה אנו רואים את גדולתו של חוני כאוהב ישראל, וכך נוכל להתרשם גם מהדברים שאמרו לו אותו דור שזכה לגשמים: "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ" (משלי כג, כה) מי זה אביך ואמך? זה כנסת ישראל. הוא גזר והקב"ה מקיים, והודו בתפילה כך:
"דור שהיה אפל הארת בתפילתך
דור שהיה שפל הגבהתו בתפילתך
דור ששח בעוונו הושעתו בתפילתך
דור שלא היה נקי, מילטתו בתפילתך".
(תענית כג, ע"א)
דור שהיה שפל הגבהתו בתפילתך
דור ששח בעוונו הושעתו בתפילתך
דור שלא היה נקי, מילטתו בתפילתך".
(תענית כג, ע"א)
אם כן אנחנו רואים מסגנון התלמוד שהרגישו שאותו צדיק היה קשור לדור ומתוך שהיה קשור לדור הוא הרים את הדור ולכן תפילתו נענתה. אנחנו רואים את גדלותו של חוני המעגל בזכות בקשתו, ואנחנו רואים אותה גם בסגנון הבקשה, שהוא אומר "עד שתרחם על בניך" הוא לא בא לבקש בזכותו האישית אלא ביקש רחמים על כלל ישראל.
בחודש אדר רצה המן להשמיד, להרוג ולאבד את העם המפוזר ומפורד, ואנחנו כנגד זה, מתאחדים ביום הפורים במתנות ובמשלוח מנות לאביונים, הרי החודש הזה מסוגל לתפילתו של חוני המעגל שלא לבקש את אובדן הצד האחר של עם ישראל, לכן הוא פרס את כפיו לשמים בתפילה לטובת כלל ישראל ולא לטובת פלג אחד לעומת פלג אחר.
בהמשך הגמרא (תענית כג, ע"א) על חוני המעגל גם מסופר שהוא נרדם לשבעים שנה ואחר כך כשהוא התעורר לא הכירו אותו, לא ידעו ולא האמינו שזה הוא חוני המעגל, ואז הוא אמר את המשפט המפורסם: "או חברותא או מיתותא" או שאתה נמצא בחבורה - שאתה שייך לעם ישראל ולכלל ישראל ומתאים לדור ואם לא - עדיפה מיתה.
אם כן, דמות גדולי ישראל הצדיקים המתחטאים ומבקשים לפני המקום אם שהעזו פנים או התחצפו, לא היה זה מכוח אישיותם הפרטית אלא מכוח בקשתם למען כלל ישראל. ומצאנו צדיקים כעין זה, גם בדורות הבאים: כפי שמפורסם, למשל, על ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שביקש מכוח כלל ישראל, והם אכן זכו ונענו. זהו אפוא הקשר של חוני המעגל לחודש אדר, שבכ' בו אין מתענים כי זה היום שבו נעשתה התשועה וה' נענה לתפילתו של חוני המעגל והוריד גשמים על הארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
