ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
- ספריה
- קבעוני לדורות
- ארבע פרשיות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
מקובל להתייחס לעמלק כסמל האנטישמיות באנושות. נקודה זו היא בסיס החידוש שמביא הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל בשם אביו 1 , שיש דין של 'עמלק' לכל עם הרוצה לפגוע בעם ישראל או מתכנן להשמידו. בדרך זו הוא תירץ מדוע הרמב"ם טרח להדגיש שמצוות החרמת שבעת עממים בטלה מאז שסנחריב בלבל את כל האומות, אבל שתק ביחס לעמלק. שלטענתו, הסיבה לכך היא שמצוות מחיית עמלק נוהגת בכל הדורות, למרות שסנחריב בלבל את האומות. הכיצד, הרי העמים, כולם, התבלבלו? אלא שכאמור, כל עם הרוצה להשמיד את עם ישראל הרי הוא בגדר 'עמלק'.
ברם, המעיין בפרשת 'כי תצא' יווכח שעמלק אינו מתואר כמי שמאיים על קיומו של עם ישראל:
"זכור את אשר אשר עשה לך עמלק... והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה לרשתה, תמחה את זכר עמלק מתחת השמים" 2 .
נצטווינו למחות את עמלק רק לאחר שנסיים לכבוש את הארץ. אנו מתפנים להילחם בעמלק רק לאחר שננוח מכל אויבינו מסביב, כדרך שהיה אצל שאול:
"וילחם סביב בכל איביו, במואב ובבני עמון ובאדום, ובמלכי צובה ובפלשתים" 3 .
ורק אז נצטווה שאול להילחם בעמלק.
הוי אומר: התורה מבחינה בין 'אויבינו מסביב' המסכנים את קיומנו, שנגדם אנו מקדימים להילחם, לבין עמלק, שנלחמים בו רק לאחר נחלת הארץ.
שבעת העממים, אשר ישבו בארץ, הם אשר סיכנו את הקיום בארץ ישראל, כפי שאומר הכתוב - אם נותיר אותם בארץ הם יהיו: "לשִכִּים בעיניכם ולצנינם בצדיכם" 4 .
יתרה מזאת, יש מחכמי ישראל הסבורים שמצוות מחיית עמלק נוהגת רק כאשר יש מלך בישראל. הרמב"ן ורבי אברהם אבן-עזרא, למשל, סבורים שזהו פשט הכתוב: "כי יד על כס יה, מלחמה לה' בעמלק" 5 . "כי יד על כס יה" - כאשר מלך ישראל יושב על כיסא ה', אזי "מלחמה לה' בעמלק". אילו עמלק היה סמל לסכנה קיומית, נדרשים היינו לסלק אותו מיד ולא להמתין עד למינויו של מלך!
מיהו, אם כן, עמלק, ומהו מישור העימות בינו לבין ישראל? ומדוע נצטווינו להחרים אותו?
ב. עמלק פוגע בכבוד ישראל
נדמה שעיקר חטאו של עמלק לא היה בפגיעה הפיזית בבני ישראל, אלא בפגיעה בכבוד ישראל. עמלק הזיק לתדמית של עם ישראל בצאתו ממצרים.
נבאר את דברינו: עם ישראל יוצא ממצרים, מעוטר בתהילה של 'עם ה'', ברוך בשלל נִסים, כפי שמתואר בכתוב: "ה' ילחם לכם ואתם תחרשון" 6 ; פחד אחז את כל העמים, כפי שמתואר בשירת הים: "שמעו עמים, ירגזון... אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד... תיפול עליהם אימתה ופחד... עד יעבר עמך ה'" 7 .
כל האנושות נתקפה חרדה מפני ישראל; לא פחד מפני טורף אֵמְתָנִי, אלא יראת כבוד בפני עם ה', והערצה כלפיו. עם של עבדים שגבר על האִמְפריה המצרית, עם שעורר יראת כבוד.
עמים רחוקים החלו שומעים על אודות עם נבחר הצועד אל ארצו בהנחיה אלוקית. בני ישראל אמורים היו לקבל את התורה לעצמם ועבור כלל האנושות. בניגוד לנצרות ולאיסלם שמנסים להגדיל את השפעתם באמצעות החרב, עם ישראל רצה להשפיע על אומות העולם כ"עד לאומים" 8 . התנאי להשפעה כזו הוא להיות מכובד בעיני העמים. הערכה גדולה לעם ישראל אמורה לחסוך מאבקים בעת כיבוש הארץ.
בניגוד לדרך זו, עמלק הופיע והרס. הוא שבר את ה'מיתוס היהודי', הוא פגע בדימוי הייחודי. הוא נהג בעם ישראל כ'אחד העמים', התעלם מהשכינה ששרתה עליו, ונלחם בו כשווה במעלה. הוא, כלשון המדרש: 'צינן את האמבטיה הרותחת' 9 . האמבטיה, באמת, לא נתקררה, אבל רבים החלו סוברים שהיא אכן קרה 10 .
מאז סובלים אנו מהֵעָדר כבוד, התמעטה ההשפעה על האנושות, וגבר הסבל. בלא כבוד, ייחודנו לא זיכה אותנו ביחס של הערצה אלא של סלידה, ניכור ובוז: "נבזה וחדל אישים" 11 , עמלק הרס את 'תיקון עולם במלכות שדי' שעָם ישראל היה אמור לבצע בשליחות אלוקית.
לכן, רק לאחר שעם ישראל נח מכל אויביו מסביב, ומסלק את האיום הקיומי, הוא מתפנה לעריכת חשבון עם עמלק שניפץ את דימויו בעיני האנושות.
מי מופקד על המאבק בעמלק? דווקא מלך ישראל! בלא מלכות ישראל אין סיכוי להשיב לעם ישראל את כבודו. כבודו הרוחני של ישראל אינו עומד בפני עצמו, הוא תלוי במעמדו המדיני בין העמים, לכן - "כי יד על כס יה, מלחמה לה' בעמלק". בשעה שמלך ישראל יושב על כיסא ה', עם ישראל מסוגל לצאת למלחמה בעמלק, ולחדש את תדמיתו בעיני העמים.
ג. המאבק בין מרדכי להמן
על אִפיונו של עמלק כמי שבא לפגוע בכבוד ישראל, מתעורר קושי מהמסופר, על מאבקו של עמלק נגד עם ישראל במגילת אסתר. המן האגגי, צאצא לעמלק, מאיים להשמיד את עם ישראל ולכלותו. הוא מייסדה של האנטישמיות השיטתית המבקשת לעקור את היהודים מן העולם. לא עוד פגיעה בכבוד עם ישראל אלא: "להשמיד, להרג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד" 12 .
אשר על כן, האם עוד נכונה הגדרתנו את עמלק כמי שפוגע בכבוד ישראל? התשובה לשאלה זו היא - שמגילת אסתר נוסף בה עניין אחר - היא מגילת הגלות, ובגלות - מאבקו של עמלק נגד כבוד ישראל מתגלגל מהר להשמדת עם ישראל. שם, עם ישראל פגיע, ולכן כל ניסיון להשפיל את מעמדו הופך לניסיון השמדה. בחוץ לארץ, עמלק בוחר לשם ביטול כבוד ישראל בדרך של 'הפתרון הסופי'. אין כל צורך למחוק את הכבוד בלבד כאשר אפשר למחוק הכל!
תשובה זו מספקת אבל היא חסרה. ההנחה שהעימות בין המן למרדכי אינו על שאלת הכבוד לוקה בחוסר דיוק. במגילת אסתר ניכר שמרכז העימות הוא דווקא סביב שאלת המעמד והכבוד.
הסיפור מתחיל לאחר ש"גִדַּל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו" 13 - המן זכה למנת כבוד גדושה. אחשורוש גידל אותו, ושם את כסאו מעל כל השרים. מנגד, מרדכי איננו כורע ומשתחווה להמן, הוא איננו מוכן לוותר על 'כבודו', כבוד עם ישראל. מעתה ואילך מתפתחת סִדרת עימותים, עלִיוֹת ומורדות, שנושאם המרכזי הוא הכבוד. היטיב לנסח זאת המן עצמו בתגובתו על סירובו של מרדכי לכרוע בפניו:
"ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו ואת כל אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על השרים... וכל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני ראה את מרדכי" 14 .
כל 'כבודו' של המן מאבד את ערכו בשל מרדכי. בהמשך, רואה המן את עצמו כמועמד הטבעי להיות ה"איש אשר המלך חפץ ביקרו" 15 . אבל הזוכה ב'יקר' וב'כבוד' הוא דווקא מרדכי, הוא האיש שהמלך חפץ ביקרו ובכבודו.
המוציא לפועל את רצונו של המלך לכבד את מרדכי הוא המן, הוא מושך את הסוס ומכריז שמרדכי ראוי ל'יקר' מאת המלך; הוא נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש. וכאשר המלך תפס אותו נופל על המיטה שאסתר עליה (כדי לבקש על נפשו) נאמר: "ופני המן חפו" 16 .
ד. מגילת אסתר לאור שאלת ה'כבוד'
מוקד המאבק בין המן למרדכי הוא בשאלת ה'כבוד'. לא רק שורש העימות ביניהם תלוי בנושא זה, אלא המגילה כולה עוסקת במוטיב הכבוד. השגת ה'כבוד' היא החוט הפנימי השוזר את כל המגילה. המונחים 'כבוד' ו'יקר' מוזכרים בה כעשר פעמים.
המגילה פותחת במשתה של המלך אחשורוש שנועד להראות "את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו" 17 . המלך שומר על כבודו בקנאות רבה בפרשת ושתי המלכה, ומקבל את עצת יועציו החוששים לפגיעה בכבוד כלל הבעלים: "כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן... וכדי בזיון וקצף" 18 .
סילוקה של ושתי נועד לבצר את הכבוד במלכות, "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן" 19 - אין חיים ללא כבוד!
מה משמעותה של פתיחת המגילה? כבוד מלכות המלך אחשורוש ניצב מול השפל של יהודי פרס אשר הוגלו אליה מירושלים. כבוד ישראל נרמס על ידי נבוכדנצר מלך בבל אשר הִגְלה את עם ישראל מארץ ישראל. התיאור המרשים של ארמונו של אחשורוש בראשית המגילה, נועד להמחיש, בדרך של הנגדה, את אובדן הכבוד הלאומי של ישראל.
בסיום המגילה עם ישראל זוכה למעט כבוד על ידי הנחת כתר מלכות על ראשה של אסתר המלכה. גם מרדכי נהנה מכבוד - "ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך" 20 . ומכאן לכל היושבים במלכות פרס ומדי - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" 21 . לא רק שמחה אלא גם יקר, בגלות איננו מסוגלים לזכות בכבוד לאומי מלא, אבל ההשגחה האלוקית דואגת להעניק לנו מעט כבוד, ולשמור עליו.
ה. סיום
בכל דור ודור מבקש עמלק למחוק את כבודנו - בשבתנו בארץ ישראל מאיים עמלק על כבודנו הלאומי, ולכן נצטווינו להילחם נגדו דווקא כשמלך ישראל יושב על כיסאו, דהיינו כשאנו שרויים במצב של כבוד לאומי מלא 22 .
בגלות, עמלק מנסה למחוק את שרידי הכבוד שנותרים לנו, אבל 'המלך' האמִתי - מלכו של עולם, אינו מאפשר לו. האמירה: "מלחמה לה' בעמלק" מתפרשת כפשוטה - ה' עצמו נלחם בעמלק, כפי שפירשו 23 הרשב"ם והרמב"ן:
בלשונו של הרשב"ם:
"הרים הקב"ה את ידו על כסאו ונשבע כי מלחמה לו בעמלק מדר דר... זהו עיקר פשוטו".
ואלו הם דברי הרמב"ן:
"ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית".
זהו, אפוא, תוכנה של מגילת אסתר.
^ 1 'איש האמונה', 'קול דודי דופק', עמ' 101 (הוצאת מוסד הרב קוק), ושם בהערה.
^ 2 דברים כ"ה, יז-יט.
^ 3 שמו"א י"ד, מז.
^ 4 במדבר ל"ג, נה.
^ 5 שמות י"ז, טז.
^ 6 שם י"ד, יד.
^ 7 שם ט"ו, יד-טז.
^ 8 ישעיה נ"ה, ד.
^ 9 תנחומא, כי תצא, ט: "אמר רבי חוניא, משל למה הדבר דומה, לאמבטי רותחת...".
^ 10 עיין רמב"ן שמות י"ז, טז: "וטעם העונש שנענש עמלק יותר מכל העמים, בעבור כי כל העמים שמעו וירגזון, ופלשת אדום ומואב ויושבי כנען נמוגו מפני פחד ה' ומהדר גאונו. ועמלק בא ממרחק כמתגבר על ה', ולכך אמר בו 'ולא ירא אלוהים'". לפי הרמב"ן עמלק פגע ביראת הכבוד מפני ה', שהושגה ביציאה ממצרים.
^ 11 ישעיה נ"ג, ג.
^ 12 אסתר ג', יג, הפניה סתמית מכאן ואילך מכוונת למגילת אסתר.
^ 13 ג', א.
^ 14 ה', יא-יג.
^ 15 ו', ט.
^ 16 ז', ח.
^ 17 א', ד.
^ 18 א', יז.
^ 19 א', כ.
^ 20 י', יב.
^ 21 ח', טז.
^ 22 את נבואת חגי "עוד אחת מעט היא... ומלאתי את הבית הזה כבוד" פירשו כמתארת את מלכות החשמונאים, שהיא 'מעט כבוד', זאת משום שלמעשה הייתה חזרה של מלכות מסוימת לעם ישראל.
^ 23 שמות י"ז, טז.
^ 2 דברים כ"ה, יז-יט.
^ 3 שמו"א י"ד, מז.
^ 4 במדבר ל"ג, נה.
^ 5 שמות י"ז, טז.
^ 6 שם י"ד, יד.
^ 7 שם ט"ו, יד-טז.
^ 8 ישעיה נ"ה, ד.
^ 9 תנחומא, כי תצא, ט: "אמר רבי חוניא, משל למה הדבר דומה, לאמבטי רותחת...".
^ 10 עיין רמב"ן שמות י"ז, טז: "וטעם העונש שנענש עמלק יותר מכל העמים, בעבור כי כל העמים שמעו וירגזון, ופלשת אדום ומואב ויושבי כנען נמוגו מפני פחד ה' ומהדר גאונו. ועמלק בא ממרחק כמתגבר על ה', ולכך אמר בו 'ולא ירא אלוהים'". לפי הרמב"ן עמלק פגע ביראת הכבוד מפני ה', שהושגה ביציאה ממצרים.
^ 11 ישעיה נ"ג, ג.
^ 12 אסתר ג', יג, הפניה סתמית מכאן ואילך מכוונת למגילת אסתר.
^ 13 ג', א.
^ 14 ה', יא-יג.
^ 15 ו', ט.
^ 16 ז', ח.
^ 17 א', ד.
^ 18 א', יז.
^ 19 א', כ.
^ 20 י', יב.
^ 21 ח', טז.
^ 22 את נבואת חגי "עוד אחת מעט היא... ומלאתי את הבית הזה כבוד" פירשו כמתארת את מלכות החשמונאים, שהיא 'מעט כבוד', זאת משום שלמעשה הייתה חזרה של מלכות מסוימת לעם ישראל.
^ 23 שמות י"ז, טז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
