ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לפני שנים רבות כתבתי על כך שאנשים יוצאים לבלות, ומה זה 'לבלות'? לשפשף דבר ולכלות אותו; שאנשים הולכים לבלות זמן מטרתם היא להשמיד את הזמן ולכלות אותו, ויש לזה כל מיני אמצעים. אחת התעשיות הגדולות בעולם, שמגיעה להרבה מיליארדי דולרים, היא איך להעביר את הזמן. יש לאדם זמן והוא מנסה לכלות ולבלות אותו, עד שנשאר לו סמרטוט מעוך. לא תמיד הבילוי משעשע ונעים, אנשים יכולים לבלות את הזמן ולא טוב להם באותו זמן ולא לאחריו. אני לא בא לדבר על בעיות מוסריות - מה אדם עושה שם – אלא על עצם הדבר של ללכת לבלות, להרוס את הזמן.
חכמי ישראל הדגישו ששכינה שורה על כל עשרה מישראל: "כל בי עשרה שכינתא שריא". למה? כי הם יכולים להיות מנין שיש בו השראת שכינה. זה כולל לא רק עשרה בבית כנסת אלא גם עשרה במגרש כדורגל ובמקומות בילוי. השכינה שורה בהם וזה ביזיון לשכינה, היא בוכה. היא צריכה להיות שם בתוך קהל עדת ישראל, אבל מה אומרת השכינה על דבר כזה?
היה שיר של חסידים ששרו אותו ביידיש: "לא ללמוד, לא להתפלל - רק את הקדוש ברוך הוא לא לצער"; כשיושבים עשרה ומסתכלים בסדרה האחרונה בטלוויזיה, השאלה איננה האם זו עבירה גדולה או קטנה - הבעיה היא מה אומרת השכינה? היא עושה פרצוף, מה לעשות - אלה בניי חביביי ועם אלה אני צריכה לשבת. היא יושבת ביניהם בעל כורחה.
כשאדם מגיע לאיזה מקום בחיים שהוא מנסה לעשות משהו עם זמנו ועם עצמו - הוא מתחיל להרגיש את יוקר הזמן: כמה הזמן שווה; כמה אפשר לעשות בו וכמה דברים עד עכשיו הוא לא ניסה לעשות. בסופו של דבר, אחרי גיל מסוים, רוב בני האדם נכנסים לעול מלכות ולעול דרך ארץ, בן אדם משרת את המדינה, את החברה ואת המשפחה שלו. אז הוא מתחיל להרגיש את הכאב על החלומות הגדולים שחלם בצעירותו, חלומות שהולכים בלא כלום.
לפעמים אדם לא מרגיש את זה, עוברות כך וכך שנים והוא בסדר, לא מזיק לרבים. הוא חי את חייו והורג את השנים, והשאלה לְמה הוא טוב ומי צריך אותו כבר לא מעסיקה אותו, העיקר שהכל בסדר אתו...
קרוב אליך (663)
הרב יצחק גינזבורג
243 - אמונה בלי מצוות - שווה משהו?
244 - אל תעבור ב - 56
245 - להאיר את העולם-בחזרה לעתיד
טען עוד
אם לאדם יש חלומות גדולים, הם מפעם לפעם ינערו אותו ולא יתנו לו להמשיך לשקוע בחייו. כשאתה גדל ונשאר לך חלום גדול, אז גם כשאתה הורג את הזמן שלך, החלום לא מתיישן.
פגשתי איש חכם ומעניין, והוא שאל על דברי הגמרא "'אל תגעו במשיחי' - אלו תינוקות של בית רבן", למה התינוקות נקראים משיח? וכך הוא ענה: בכל ילד מתעורר באיזשהו גיל רצון להיות משיח. לצער הלב הם לא נעשים משיחים, אבל קיים אצל הילד הפוטנציאל להיות משיח, אז "אל תגעו במשיחי", אל תהרסו לו את החלום. ילד עם חלום נשאר עם חלום שמחזיק אותו שלא יכמוש. גם כשהוא הולך וגדל – הוא זוכר שהיה חלום. הוא רצה לעשות משהו.
מעשה שהיה, פסיכולוגית אחת ערכה ניסוי. היא ילדה ילד והביאה שימפנזה שרק נולד, ושניהם - הילד והשימפנזה - גדלו יחד, מיטה ליד מיטה. היא הלבישה אותם וטיפלה בהם יחד. התברר, שבשנה הראשונה השימפנזה הקדים את הילד ולמד ללכת מהר יותר ולרכב באופניים - עד שהשימפנזה עבר את תקופת הילדות שלו, ואז הוא נעשה יותר ויותר קוף, והילד עבר אותו.
הסתכלו על עצמכם, בן אדם אומר: עכשיו אני נעשה אדם מיושב - עכשיו אני נעשה קוף הגון; כמו שהשימפנזה חשב - הייתי ילד קטן, שיחקתי משחקים ועשיתי דברים חסרי משמעות, עכשיו אני נעשה שימפנזה - צריך למצוא פרנסה, לעשות משהו הגון - ונעשה שימפנזה מהמנין. אם לא תרצה להיות מן היישוב תוכל להישאר ילד ותוכל לעקוף את כל הקופים, תמשיך להלך ולהתקדם.
אדם שלא רוצה שום דבר מלבד חיים מסודרים, איננו מרגיש את איבוד הזמן ולא את איבוד החיים. מה הוא רוצה להיות? 'בעל־בית' עם 2-3 ילדים, אז הוא אכן 'בעל־בית' כזה, והוא הגשים את מטרת חייו וזהו זה.
צריך לייקר את הזמן, את אותם הזמנים שלאנשים יש רצונות.
אם לאדם יש חלומות קטנים - יש לו סיכוי להגשים אותם, ולמי שיש חלומות גדולים - יש פחות סיכוי. אתם יכולים להגיד שזה חבל מכיוון שלאדם כזה אין נחת. אבל מצד שני, אדם שחי בנחת אחרי שהגשים את רצונותיו הפעוטים, מה נעשה אתו? מה הוא נהיה?
כשיש לאנשים רצונות גדולים יש להם תחושה שהשווי של הזמן גדול יותר. כשאדם לא עושה שום דבר עם הזמן - היה בן עשר, בן עשרים, בן חמישים, נהיה פחות מוצלח בזה וזה, אבל מקבל כסף, מעמד ואחר כך שולחים אותו לבית אבות – לבן אדם כזה אין מה להצטער על עצמו ועל הזמן שלו. יש הרבה אנשים 'בסדר' כאלה.
אחד הדברים שחז"ל אומרים על אברהם העברי זה ש"כל העולם בעבר אחד והוא בעבר אחר". אנשים עושים כך וכך - אני לא כמו כולם; השאלה היא מי הם הכולם? מה יש להם ששווה להתמודד אתו? אני צריך לעמוד מול עצמי. גם יונה שהיה דורות אחרי זה, מזהה את עצמו "עברי אנוכי" - שייך לעבר השני. העניין הזה הולך הרבה זמן. האם כל אחד הוא אברהם העברי? לא כל אחד. אבל כל אחד צריך לשאול את עצמו מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול.
בשביל מה צריך התוועדות? מעבר לעניין של "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק", יש כאן עניין לקבל תיאבון. כשמישהו אחר אוכל מתחשק גם לי, וכשאני רואה מישהו שמתגעגע לקדוש ברוך זה מעורר גם אותי. מי שנולד לא דתי ועבר מהפך, זעזוע, אז לזמן מסוים הוא אש להבה. אבל 'דוסים' שגדלו ותמיד הכל היה בסדר, צריכים לעשות תשובה גדולה יותר בשביל לצאת מכך שהכל בסדר, ובשביל זה עושים התוועדות.
יש בחינות שעוברים אותן בציון 56, ובן אדם מרגיש אחר כך בושה גדולה. אבל יש עולם שלם של אנשים דתיים - שעוברים ב-56 ולא מתביישים כלל; בן אדם יגיע לשמים - ויגידו 'עבר'...
בכל זאת, אתם נמצאים כאן וצריך לנסות לעורר את הנשמה. אנשים יושבים ביחד ומדברים על כך שהיו רוצים להתפלל. את מה שכתוב על שבט לוי ש"הלכו לצבוא צבא", פירש צדיק אחד על אנשים שהולכים לעבוד את ה'; הוא אמר 'צבא' בארמית פירושו - רצון, ו'לצבוא צבא' - הם רצו לרצות; זה גם כן דבר בעבודת ה'.
עד כאן דיברתי מה צריכים לעשות, מכאן והלאה צריכים לעשות ואפשר לעשות. לפעמים אדם יכול לעשות דברים כשהוא צעיר, ואז מגיע זמן שהוא אומר: "אני זקן, אני עובר בטל, מקווה שהילדים שלי יצליחו יותר ממני". לפני שמגיעים לזמן כזה, כדאי שיעופו ניצוצות באויר.
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע
.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
