ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
והנה, באחד הימים יצא הרבי לפתע מחדרו, התבונן על האדמה שסביבו ופניו נהרו. כשחזר, קרא הרבי לכל חסידיו לסעודה חגיגית בה יסביר להם את פשר הנהגתו החריגה.
כאשר התאספו כולם, פתח הרבי ואמר: דעו לכם, שבעת שגרנו בחוץ לארץ, בא אלי פעם שליח מארץ ישראל וסיפר לי בהתלהבות על מעלותיה הרבות של ארצנו הקדושה. כל כך התלהב אותו שליח, עד שאמר: "רבי הקדוש, מי שיש לו עיניים לראות, רואה שבארץ ישראל כל אבן היא יהלום".
באותה שעה התלהבתי והחלטתי לעלות לארץ.
והנה, כשהגעתי לכאן, נראו לי אבני הארץ כאבנים רגילות. בתחילה התאכזבתי מאד, וחשבתי שדברי השליח היו דברי שווא. אולם לאחר זמן הבנתי, שהבעיה היא בי, כי עדיין לא זכיתי להבין את מעלת הארץ. לפיכך, הסתגרתי בחדרי ועסקתי בקדושת הארץ. והיום, כשיצאתי החוצה זכיתי וראיתי שכל אבן היא יהלום.
יש אנשים שחושבים, שאת ההבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, עליהם לראות בעיניים גשמיות. מחפשים הם שורה של הבדלים גשמיים בתחומים שונים בין הארץ לחו"ל – יופי, כלכלה, אופי חברתי ועוד. האמת היא, שיש צדק מסויים במחשבה זו, שהרי ארץ ישראל היא ארץ גשמית, ולפיכך טבעי לצפות שמעלותיה ייראו בעיניים גשמיות. (ואכן, ראינו במאמר האחרון ללך לך על פי בראשית רבה, שאברהם אבינו הבחין במעלות הארץ גם בעיניים גשמיות).
אולם, מחשבה זו היא רק 'חצי' נכונה. החצי הנכון הוא, שביכולתינו לראות את מעלת ארץ ישראל בעיניים גשמיות. אולם, כדי להגיע לכך עלינו לבנות בתוכינו גם את ה'חצי' המשלים - ה'חצי' הרוחני.
מעלתה של ארץ ישראל בכך שהיא ארץ קדושה. גשמיות ורוחניות נושקים בה זה בזה. מעלתה של הארץ שהיא ארץ רוחנית, ומתוך שהיא רוחנית גם הגשמיות בה קדושה (ולהיפך – מתוך שהגשמיות בה קדושה, גם הרוחניות ה מתרוממת). לפיכך, רק מי שמחובר למעלות הרוחניות של ארץ ישראל, יראה בה מעלות גשמיות.
ועוד דבר – יש אנשים שחושבים, שאם הם לא רואים את מעלות הארץ, לארץ יש בעיה. האמת היא הפוכה, כנראה הם לא ראויים למעלת הארץ, ולכן היא מסתירה את פניה מהם. (זה עומק העניין, שמי שלא מזדכך מבחינה רוחנית, הארץ 'מקיאה' אותו, חלילה).
למעלות אלו זכה רבי אברהם דב מאבריטש, שדבק בארצנו הקדושה מסירות נפש, והיה ממנהיגי העיר צפת בימים הקשים של רעידת האדמה הגדולה ומרידות ה'פלאחים' והדרוזים. איש המעלה היה, וזיכך עצמו עד שראה דרך מעלותיה הרוחניות של הארץ, שכל אבן גשמית היא יהלום.
בכך זכה הוא להד קול ממעלת יעקב אבינו בפרשתנו. בתחילה יוצא יעקב אבינו מארצנו הקדושה לחרן. כביכול, הוא שוכח ממעלת קדושת 'המקום' (מקום המקדש כמוקד לקדושת כל ארץ ישראל). בחרן, אומר הוא לעצמו, הכיצד לא התפללתי במקום שהתפללו אבותי (רש"י). כך שם הוא את ליבו להתבונן במעלת המקום.
כיוון שחיפש מעלות רוחניות אלה, מתגלים לו מלאכי אלוקים. במדרש כתוב, שאלו מלאכי ארץ ישראל העולים בסולם ונפרדים ממנו, ומלאכי חוץ לארץ היורדים ללוותו. מלאך פירושו – העניין הרוחני המלווה אותו. למעשה, יעקב רואה כאן את ההבדל הרוחני בין ארץ ישראל לחוץ לארץ. לפיכך הוא אומר בהקיצו משנתו – 'מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוקים...'. כאן הוא רואה את מעלת המקום על שאר המקומות.
מעלה זו מופיעה בצד הרוחני, אך באה לידי ביטוי עד לגשמיות ממש. האבנים שתחתיו מתאחדות לאבן אחת, ומבטאות בכך את אחדות ישראל. לפיכך, לוקח יעקב את אותה אבן גשמית והופך אותה למצבה ובית אלוקים.
ויהי רצון, שנזכה לראות מעלת הארץ הקדושה, ולראות שכל אבניה יהלומים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
