ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
- ספריה
- שאלו שלום ירושלים
- יום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
יש לנו הכבוד לקבל ולברך את נשיאה החדש של מדינת ישראל, לעלותו על כס הנשיאות שמסמלת את מלכות ישראל, שמסמלת את עצמאות ישראל, שמסמלת את אותו שיר ששרו בכניסתו, שעם ישראל חי, ביום זה, יום כ"ח אייר, יום ה'כח', יום הפגנת האמונה והגשמת התקוות של "כבוד ה' בכח", שהתגלה לפני עשרים ושש שנה עם אחודה של ירושלים, עם פריצת החומה שהיתה תקועה בליבה של ירושלים, עם איחודה של ירושלים והפיכתה להיותה בצורתה הטבעית של ירושלים המאוחדת, של ירושלים השלמה. אבל אנחנו צריכים להוסיף עוד משהו, שהשלמות הזאת שאנחנו רואים אותה באחדותה של העיר הזאת, עיר של ירושלים עיר הקודש, יש לה עוד איחוד, יש לה עוד יעוד, יש לה עוד קשר טמיר ונעלה.
כבוד הנשיא! שם ספרו הוא "לך שמים לך ארץ". אף אנחנו אומרים את הנסוח הזה, ואף אנחנו רואים את הביטוי הזה, ואנחנו רוצים להרחיב קצת את המושג של "לך שמים ואף לך ארץ" (תהילים פט, יב). "לך שמים" כי ירושלים של מטה מכוונת כנגד ירושלים של מעלה, כי באותה מידה שירושלים של מעלה היא מסוככת עלינו, כי באותה שעה שצילה של ירושלים עיר הקודש האלוקית אשר מרחפת עלינו היא מתקשרת ומתחברת "כעיר שחוברה לה יחדיו" (תה' קכ"ב ג'), כעיר שמחוברת עם הירושלים של מטה. אם ה"לך שמים לך ארץ", אם הארץ והשמים מאוחדים, אם ירושלים משמשת לא רק בירת ישראל, אלא בירתו של הקב"ה, בירת מלכו של עולם, בירת הבריאה כולה, כח הבורא של הבריאה כולה, באותה מידה שירושלים ממלאת את תפקידה זה, אז היא מגיעה למושג המלא של ירושלים המאוחדת, של ירושלים הבנויה, "כעיר שחוברה לה יחדיו". ואנחנו רוצים לאחל לכבוד הנשיא שיזכה לענין הזה, שיקויים במילואו המושג הזה שאנחנו חוזים אותו ש"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" תהיה בבחינה זאת "כי לך שמים ולך ארץ", כי כל הארץ וכל השמים יתאחדו יחד, ונחזה בכבוד ה' על העולם כולו, ובראש ובראשונה על עמו סגולתו ונחלתו.
נפלה החומה. נפלה החומה אשר ביתרה את ירושלים. נפלה החומה שחילקה את ארץ ישראל, אשר לא נתנה לבניה-בוניה להתקרב למקום הקדושה, לירושלים עיר הקודש, אשר שנים על שנים, שתי עשרות שנים אשר לא דרכה רגל יהודי בירושלים עיר הקודש לתנות ולבכות ולבקש ולהתחנן לפני הקב"ה שימלא ויחונן את עמו, והנה נבקעה החומה, והנה נפלה החומה, והנה ירושלים היא בנויה, ירושלים נבנית, הולכת ומתרחבת, הולכת ומתקשטת, הולכת ומתפארת, הולכת ומתהדרת.
אבל אנחנו רוצים עוד יותר מזה, כי אנחנו יודעים, כי עדיין, עדיין זכור לנו אותה הבקשה אותה תפילה, שאנחנו אומרים כמעט מדי יום: "זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה" (תהילים קלז, ז). עדיין לא התייאשו, עדיין איננו רואים את עצמנו בטוחים, עדיין אנחנו צריכים חומת ירושלים.
אם בירושלים המחולקת נפלה החומה, אנחנו צריכים לבנות חומה מסביב לירושלים, אנחנו צריכים להתאחד מסביב ארץ הקודש, מסביב עיר הקודש וארץ הקודש, לדעת כי עם ישראל מקומו ונחלתו הוא במקום הזה. "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" (תהילים צד, יד). המציאות זאת שצריכה להדריך אותנו, המציאות הזאת שיכולה להדריך אותנו, שהמציאות הזאת אם אנחנו נלך בדרך הזאת ודאי וודאי שנתגבר.
"אני חומה". "אני חומה", אומרים חז"ל (ב"ב ז, ב), "אני חומה" יש לזה שני פירושים. "אני חומה" - זו תורה. "אני חומה" - זו כנסת ישראל. ואין כאן מחלוקת, אלא יש כאן השלמה. "על חומותיך ירושלים" (ישעיהו סב, ו). כי יש חומות לירושלים, ישנן שתי חומות לירושלים.
ישנה חומה אחת - חומה של תורה. אם כלל ישראל המאוחדים מסביב לתורה, אם כלל ישראל ידעו כי תורה איננה של שבט אחת, תורה איננה של עדה אחת, תורה היא כלל ישראלית. התורה איננה מבחינה בין אחד לשני, התורה איננה מבחינה בין גדול אחד לגדול אחר, התורה רואה בתורה, בכל גדולי התורה, את החובה והכבוד לכבד אותם, לשמוע דבריהם, אשר דבריהם כגחלי אש. אביי ורבא לא היו אנשי סיעות. אביי ורבא היו לא שייכים לעדה זאת או לעדה אחרת, כי כל כלל ישראל מאוחדים מסביב לתורה, ואם מאוחדים סביב לתורה, הרי התורה משמשת אותם חומה שהיא מסובבת את כנסת ישראל, שהיא מסובבת את עם ישראל, שהיא מסובבת את ערי ישראל, שהיא המגן והבטחון לכל כלל ישראל שאכן לא יוכלו לפגוע בו השונאים מכל הדורות, השונאים מכל הסוגים, השונאים מכל מיני אויבים שבעולם.
"אני חומה" - זו כנסת ישראל. הכח הזה שמאחד את כנסת ישראל, שמשכיח את השייכות לשבט זה או לשבט אחר. "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" (דברים לג, ה). שבטים כל אחד ואחד צריך להיות, יש ערך להם בישראל. כשבלעם הרשע ראה את עם ישראל שוכן לשבטיו, היה לו מכך ערך - שרתה עליו רוח אלוקים. אבל היסוד העיקרי ש"מסביב למשכן יחנו", שכל כולם עדים למטרה האחת; כנסת ישראל, אוסף ישראל, אוסף של שבטי ישראל, כל שבטי ישראל שמתאחדים יחד, אז מהווים את ה"ויהי בישורון מלך".
"חומותיך ירושלים". "אני חומה" - זו תורה, "אני חומה" - זו כנסת ישראל. אם אנחנו נדע לשכוח את הפילוגים הקטנטנים, אם אנחנו נדע להתאחד ולהתעלות על כל אותם פילוגים. אין לנו ימין ואין לנו שמאל, אין לנו ספרדים ואין לנו אשכנזים. יש לנו עם ישראל, יש לנו כלל ישראל, יש לנו עם מאוחד, יש לנו כנסת ישראל אחת, כי יש לנו תורה אחת. אנחנו איננו מבחינים בין הרשב"א לבין ר"ת. אנחנו איננו מבחינים בין הר"ן לבין הר"י. אנחנו רואים כל אלה שיצרו ויוצרים וממשיכים ליצור, כוחות הנפש כוחות העליונות של כנסת ישראל, שמעשירים את תורת ישראל, שמעשירים את עם ישראל, כל אחד ואחד לפי ערכו ומקומו.
אם כנסת ישראל ידעו את זה, אז "על חומותיך ירושלים" אומר הקב"ה "הצבתי שומרים", העמדתי שומרים, "כל היום וכל הלילה". הקב"ה מעמיד שומרים מסביב לחומות האלה. אם אנחנו בונים את החומות של "אני חומה" לפי אותם המושגים השונים שיש לתת למובן הזה, אם אנחנו נדע להקים את החומות האלה, אז "על חומותיך ירושלים העמדתי שומרים כל היום וכל הלילה".
"הם מזכירים את ה' אומרים אל דמי לכם" (ישעיה סב, ו) אומר הקב"ה. "אל דמי לכם" - אל תדמו, אל תשתקו. תזכירו לי, תזכירו לי את חומותי. "אל דמי לכם", אל תשקטו, תראו ותתבעו את עלבונם של ישראל, ותראו ותתבעו את עלבונם מכל אותם שונאי ישראל אשר זוממים בין שאומרים מלחמה, בין שאומרים שלום. אנחנו יודעים את אשר בלב, אנחנו יודעים את הכוונות העיקריות. ברוך השם שלא נתננו טרף לשניהם במלחמת ששת הימים ובשאר המלחמות האחרות עד שהגענו עד הלום.
זו היא בעיה קשה מאוד, זהו מצב קשה שאנחנו עומדים עכשיו, אבל הקב"ה צריך לתת בינה וכח וחכמה וסבלנות ואמונה ובטחון באלוקי ישראל, "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" (תהילים צד, יד). שהקב"ה ישמור על הנחלה הזאת בין שזה ירושלים ובין שזה ערי ארץ ישראל כולה. הקב"ה ישמור על עמו. אם אנחנו נדע לכבד את הכח האלוקי השורר עלינו, החופף עלינו, השומר עלינו, אם אנחנו נדע לאחד את הארץ עם השמים, אם אנחנו נדע להרים את כבודה של תורה, אם אנחנו נדע להתחשב עם עברו של ישראל, אם אנחנו נדע להקדיש את חיינו בצורה שכזאת ש"מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
כי דבר ה' צריך להשמע. כי כיום הזה העולם כולו הוא נבוך, כי העולם כולו איננו יודע איך לצאת מהמבוך הזה, כי השתחררו, כביכול, מעולו של הקב"ה. ואנחנו צריכים להכניס את כולם בדעה הזאת, לכוונה הזאת, להכרה הזאת, שאכן "לא יטוש ה' עמו", כי אכן איננו עוזב את העולם כולו, כי יש בעלים לעולם, כי אין הפקר בעולם, כי הקב"ה יודע ושומר לכל עם ועם את זכותו ומקומו, אם ידע לשמור את תפקידו, אם ידע לשמור את ההכרה הזאת האלוקית שהקב"ה חופף על כל העולם כולו.
יהי רצון שהקב"ה יזכה אותנו שאנחנו נוכל לעמוד במשימה הזאת, שלא נאבד את עשתונותינו, שלא נאבד את תקוותינו, שנדע כל אחד ואחד כי הקב"ה חופף על כנסת ישראל, כאותו נס שהתגלה באותו זמן של כח, של קול ה' אשר מתגלה בכח. כי לא בחכמתנו עשינו את זה, כי לא ברצוננו ובתכנונינו הגענו לירושלים. הרי ידוע לכל שאנחנו בטרם פרוץ המלחמה בקשנו שלום, אנחנו ביקשנו והושטנו את ידינו לעבר הירדן, שלא יפגעו בנו ולא נפגע בהם. הקב"ה סיכל את עצתם והכריח אותנו לכבוש את ארץ ישראל, והכריח אותנו לשבור את החומות האלו.
יהי רצון שהקב"ה ישמור הלאה על עמו, והחומות האלו אנחנו נדע לבנות ולהקים, ידע הקב"ה לשים עליהם את השומרים האלה, אשר ישמרו על עמו ישראל, וישמרו על כבוד ישראל, ונזכה לראות בשוב ה' ציון יבנה חומות ירושלים, במהרה בימינו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








