ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חנוכה
וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ. לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
לאחר ניצחון צבאי גדול עלולה להיווצר תחושת 'אופוריה'. הנה, הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. עכשיו הכול בסדר ואפשר סוף-סוף לנוח. אך עם הנצח – עם ישראל – אינו מסתפק רק במנוחה ושלווה חומרית. הניצחון על היוונים וההישג הלאומי שבא בעקבותיו היו חשובים ומשמעותיים מאוד, אך זהו לא סוף המסע. ספר שמות המספר על יציאת מצרים ומתן תורה מסתיים בהקמת המשכן. זהו היעד שאליו שואף עם ישראל בכל הדורות: "מקדש ה' כוננו ידיך", "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך". השלב הראשון הוא רק קומת הבסיס. על גבי הקומה הזאת יש צורך לבנות קומה נוספת.
"וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ". החשמונאים – הכוהנים – לא שכחו את היעד שלשמו יצאו למערכה מלכתחילה. המלחמה הייתה מלחמת תרבות, והניצחון לא יהיה שלם כל עוד לא תשוב התרבות היהודית להופיע במקומה – בבית המקדש. וכך, לאחר טיהור בית המקדש, נבנית הקומה השנייה – קומת הקודש והמקדש – ובכך נשלמת המשימה. כך גם בימינו; בתחילה מופיעה הקומה הראשונה, קומת הקרקע, ועל גביה הולכת ונבנית הקומה הבאה – קומת המקדש.
הלכה- האם מותר להדליק נרות בחלון בדירה בקומה גבוהה?
הגמרא במסכת שבת אומרת: "נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה".
לפיכך נראה לכאורה שבדירות הנמצאות בקומות הגבוהות של הבניין ישנה בעיה להדליק בחלון, שהרי הוא בגובה של למעלה מעשרים אמה (9.60 מטר).
אולם לדעת חלק מהראשונים הבעיה קיימת רק כשהחנוכייה מוגבהת באוויר על ידי חצובה וכדומה, אך כשנמצאת בתוך בניין – רגילים האנשים להסתכל לגובה זה בגלל קירות הבניין.
המציאות שלנו שונה מן המציאות בזמן חז"ל מסיבה נוספת. כיום לא רק המדליק נמצא במקום גבוה, אלא גם רבים מבני רשות הרבים, דהיינו השכנים ממול, נמצאים בגובה דומה.
טיעון משמעותי נוסף הוא שגם כשמדליק בגובה של עשרים אמה, מכל מקום בתוך הבית נמצאת החנוכייה בגובה כשר (יחסית לרצפת הבית), ואם כן בכל מקרה יש פרסומי ניסא לבני ביתו ! לפי זה, בכל מקרה יוצא ידי חובה. מתוך כך נראה למעשה שאם בחלון הבית יש פרסומי ניסא, אפשר להדליק בו. ( עפ"י 'הלכה ממקורה' – הרב יוסף צבי רימון)
דברים שבלב- בגלל הרוח
"מה הייתה הקדושה המיוחדת של החשמונאים? גבורה נוראה. 'מעבר' ממש. הם לא פחדו מהיוונים. שבעים כהנים הולכים לגרש צבא של ארבע מאות אלף יוונים?! הלא זה טירוף! אבל לא! זאת ארץ ישראל, זה בית המקדש! אני רוצה לשאול אתכם: בדרך הטבע, האם יכולים מעטים וחלשים לגרש צבא ענק ומאומן היטב? בדרגה של 'מעבר' הכול אפשרי. הכול..." (הרב קרליבך)
***
ההיסטוריה של עם ישראל רצופה נסים. למן נסי יציאת מצרים המופלאים ועד לנסים שזכינו להם בדורנו – נסי תחיית עם ישראל אחרי כמעט אלפיים שנות גלות ושיבתו מארבע כנפות תבל ארצה. נוסיף לכך את ההישגים המדהימים שהצליחה המדינה הקטנטונת הזאת להשיג בשישים שנים; צבא וביטחון, כלכלה, מדע, תעשייה ומסחר ועוד ועוד. מסחרר, לא? חסר כל היגיון? כנראה, אם מדברים על היגיון אנושי. מסתבר שחוקי הטבע וההיסטוריה לא ממש פועלים באופן רגיל על העם שלנו. החיים של עם ישראל מתנהלים בספירה אחרת. בהשגחה אלוקית.
גבורת החשמונאים היא עוד פרק מופלא בהיסטוריה המדהימה של עם ישראל. החשמונאים הבינו את סוד ההשגחה האלוקית שמלווה אותנו, עם ישראל, בכל דור ודור. לכן העזו לצאת למאבק נגד היוונים. זה היה מאבק שעוצמתו הייתה ברוח הגדולה שפעמה בו, וניצחנו בו "לא בגלל הכוח, רק בגלל הרוח..." את הרוח הגדולה הזאת אנחנו מזכירים בכל שנה, וממנה – שואבים כוחות.
השבוע ראינו: גבורת החשמונאים נבעה ממוכנותם ללכת עם האמת – רצון ה', ללא פשרות; מכוחם הרוחני הם שאבו את העוז להשתמש בתקיפות כשנצרכו לכך; מלחמתם של החשמונאים ביוונים הייתה על הנשמה – המאבק בין תרבות פנימית לתרבות חיצונית; אור הבית היהודי שאותו אנו מפרסמים על ידי הנרות הוא ביטוי לניצחון על החושך, על תרבות יוון; גם גבורה צבאית טבעית היא הארה של נס אלוקי נסתר; החשמונאים האמינו בחשיבות המאמץ וההשתדלות, ולא מדדו את ערך מעשיהם על פי התוצאות בלבד; חנוכה הוא נדבך נוסף בהיסטוריה העל-טבעית של עם ישראל, משם שאבו החשמונאים את הכוח להעז ולהילחם ביוונים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
