ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- דמוקרטיה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
אמנם יש כמה דברים בסיסיים שבהם אין חופש ליחיד, ואחד מהם הוא השרות הצבאי. אך בתוך הצבא השאיפה צריכה להיות לתת ליחיד את החופש לחיות על פי אמונתו.
על כן אני רואה את תופעת הסרבנות כתהליך דמוקרטי בריא. איני יחיד בזה. יש להשקפה זו תמיכה מוצקה בין אישי המשפט והפרקליטות הבכירים ביותר.
את ה"עליהום" התקשורתי נגד הסרבנות בנושא עקירת הישובים יש לראות כתכסיס פוליטי שמגמתו להכתיב לציבור דרך בניגוד לרצונו.
אני תמה מאד מה ראו רבנים אחדים לחשוש מקריאה לסרבנות בשם הטענה כאילו הסרבנות היא סכנה קיומית לצבא. אין זו דעת המומחים. זו טענה דמגוגית שאין לה על מה שתסמוך. לבוא ולומר שהסרבנות בנושא המיוחד העומד על הפרק, נושא העקירה של הישובים, יהרוס את צה"ל – זו שטות. אמנם סרבנות גורפת בכל נושא יש בה סכנה. אבל סרבנות בנושא מוגדר שאינו מתפקידו העיקרי של הצבא – אינה יכולה לפגוע בצבא. גם אם כתוצאה מהסרבנות לפקודת העקירה תבוא סרבנות נגדית לשרת ביש"ע, אין בזה סכנה לצבא. אדרבא, את הסרבנים מהשמאל ניתן לשחרר מלשרת ביש"ע. הם ישרתו בגבול הצפון עם מוטיבציה, והמשרתים ביש"ע ישרתו ביש"ע עם מוטיבציה, וכך הצבא יוכל למלא את תפקידו בצורה הבריאה והנכונה. אין מקום לכפות על חייל לעשות דבר בניגוד למצפונו ולאמונתו.
הכפייה אינה מחזקת את צה"ל אלא מחלישה אותו. ההחלטה של הצבא לשחרר מהצבא את הקצינים המסרבים לפקודת העקירה תזיק לצבא ולא תועיל.
אני מבין את הקושי של ראשי המכינות החוששים שהקריאה לסרבנות תפגע במכינות ובהשתלבות חיילי המכינות בפיקוד הצבא. אך על זה דיבר מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, שעל שלמות ארץ-ישראל צריך למסור את הנפש ולא לעבור על איסור תורה של מסירת חלקי ארץ-ישראל לנכרים, ומסירות נפש משמעותה ויתור על כל המפעלים הרוחניים שאדם יכול היה לעשות במשך החיים אילו לא מסר את נפשו. עליו למסור את נפשו ולא לעבור על רצון ד'.
דרכים רבות לתרום למדינה
האיום שסרבנות לפקודה לעקירת ישובים תפרק את הצבא הוא רברבנות בעלמא. אין אנו רבים כל-כך שיהא בידנו לפרק את הצבא. זו גאוה, וגאוה תמיד מחוברת עם רגשי נחיתות, אשר גורמים לפחד לעמוד על הזכויות המינימאליות שלנו, וכך נולדת הטענה שיש לנו כביכול כח לפרק את הצבא ושעל-כן עלינו לבטל את דעתנו ולהיות חסרי עקרונות וחסרי עמוד שדרה. אם בכח הסרבנות יש כדי לפרק את הצבא, יש בכוחה גם למנוע את עקירת היישובים טרם שיפרקו את הצבא.
גם הדאגה שמא הנוער שלנו לא יוכל לטפס בדרגות הצבא ולא יוכל להשפיע ובגלל זה להתיר איסור בבחינת 'עת לעשות לד'' איננה צודקת. גם מבחינה מעשית הנוער שלנו יכול לתרום למדינה בדרכים רבות בשוק החופשי ובזאת להשפיע על דמותה של המדינה כי בעל המאה הוא בעל הדעה. ואם ילכו בני הנוער הדתי לכיוון הכלכלי לשם שמים – תרומתם לדמות המדינה תהיה לא פחות גדולה מהתרומה בצבא. אין אנו צריכים להידחף למקומות שלא מקבלים אותנו כמו שאנחנו. אם ראשי הצבא אינם מעוניינים בהתקדמות של הקצינים הדתיים והם מעוניינים רק להשתמש בהם כקצינים זוטרים – אין אנו חייבים להתאמץ לתרום דוקא בתחום הצבאי.
חובת הסירוב על פי התורה
אכן הקריאה לסירוב פקודה לעקירת הישובים בחבל קטיף אינה נובעת מהזכות הדמוקרטית לסרב לעשות דבר המנוגד לאמונתנו. אלא הקריאה לסירוב פקודה היא מחויבת מצד התורה. פקודת העקירה מנוגדת לתורה ואסורה בתכלית האיסור, ועל פי התורה כל החלטת ממשלה המנוגדת לתורה אין לה משמעות וערך הלכתי וכאילו לא נעשתה והיא בטלה ומבוטלת, "אי עביד לא מהני". כך קבע מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל. וכמו שאסור לחלל שבת ולאכול מאכלות אסורות כן אסור לעקור ישובים. הפלפול שכאילו המצוה ליישב את ארץ-ישראל היא מצוה על הציבור ואם הממשלה אינה רוצה אין מצוה על היחיד, זהו פלפול שגוי מעיקרא. ההלכה אוסרת גם על הפרט למכור ביתו לנכרי, וגם הכלל אינו יכול להחליט למסור חלקים מארץ-ישראל ולהפקיע עצמו מחיוב התורה.
את ההלכה הזו הורה מורנו ורבנו הרב צבי יהודה שאין לממשלה כח להחליט על ויתורים, ואם תעשה זאת אין לזה משמעות הלכתית ומעשית. ואחריו קבעו כך הגאון הרב אברהם שפירא שליט"א ותלמידיו הגדולים, ואין תלמיד חכם בעל שיעור קומה מתלמידי "מרכז הרב" שדעתו שונה. "'צדק צדק תרדוף' - הלך אחר בין דין יפה". יש להעדיף פסק הרב הגדול לעומת הקטן ממנו בהרבה. עצם הפרסום, של דעה מנוגדת להגאון הרב אברהם שפירא שליט"א ושאר הרבנים, מעורר תמיהה.
כאמור הקריאה לסירוב פקודה אינה תכסיס פוליטי כדי לעכב ולמנוע את גזירת העקירה. אלא זו קריאה להיות נאמן לתורה וגם אם ח"ו לא נצליח למנוע את העקירה, יש להשתדל שירבו המסרבים לעבור על איסור תורה כה חמור.
הסירוב לגירוש ולעקירה לא יביא לקרע אלא ירפא אותו
יש כאלה שחוששים שסירוב של חיילים דתיים רבים יביא לקרע בינינו לבין שאר חלקי הציבור. לא הסירוב יביא לקרע. הוא רק יגלה את עומק הפער בין חלקי הציבור וטוב שהדבר יתגלה ולא יטושטש, כי רק בהכרה של הבעיה אפשר להגיע לפתרונה. הניסיון לעקור ישובים יהודיים הוא שעושה את הקרע והפתרון אינו בזה שאנו נשמור את הכאב בתוכנו ונסתיר את דעתנו, אלא בזה שנבהיר בקול רם את דעתנו בטבעיות ובחופשיות וכך נשב לברר בין חלקי הציבור את הדרך איך להתמודד עם הפער הגדול הקיים בינינו.
אין צורך להדגיש את החשיבות שאנו רואים באחדות בעם ישראל. אין צורך להסביר כמה אהבת כל עם ישראל טבועה בנו. דוקא מתוך אהבה זו "את אשר יאהב יוכיח". עלינו לעמוד ולבטא במלוא הבהירות את החומרה של המחשבה לעקור ישובים בארץ-ישראל ואת האיסור החמור שיש בדבר ואת הנזק הנורא שיכול להיות ממחשבת פיגול זו.
ד' ישמרנו מצרה זו וממנה ניוושע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
