ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- משה רבנו
היא הייתה רוצה לדעת היכן למד תורה ומי הם רבותיו – דבר שלמרבה הפלא אינו כתוב כלל בתורה!
וביתר רצינות: מצפים אנו שהתורה תנמק את בחירתו של משה לנביאם של ישראל, ותסביר מדוע "לא קם כמותו עוד". בדומה למנומק מוקדם יותר אצל נח, כי היה "איש צדיק" ו"תמים", כן היינו מצפים שייכתב לגבי מי שזכה לדבר עם הגבורה "פנים אל פנים".
אמנם התורה איננה מציינת היכן למד משה תורה בצעירותו, אך היא בהחלט מלמדת אותנו על מעלתו הרוחנית, דרך שלושה סיפורים המאפשרים לנו הצצה באישיותו טרם היבחרו. עיון בדמותו של "נביאם של ישראל" צריך להיעשות בדחילו ורחימו, אך תורה היא, והסיפורים נכתבו כדי שנלמד מהם, מתוך ענווה והקשבה לקול האלוקי הבוקע מתוכם.
בסיפור הראשון יוצא משה מהארמון ורואה איש מצרי מכה איש עברי: "ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם". התיאור מוזר. מאז ינקותו גדל משה בארמון. חבריו הם מצרים, ובעיניהם יהודים הם מעין רכוש – עבדים שמותר להכותם. מה גרם לו לראות ולהתפלא? מסתבר שמשה ניחן ברגישות מוסרית נעלה, ואין הוא מקבל את התנהגות שכניו המצרים כנורמטיביות. תיאור גדילתו כאן ("ויגדל משה") אינו מתייחס לממד הביולוגי אלא לזה הרוחני.
זאת ועוד: כדי לפגוש אחרים ברור שהיה עליו לצאת החוצה, ומדוע כתוב בפסוק "ויצא"? אלא בא הכתוב ללמדנו, שהוא יצא אל מחוץ לתרבות המושחתת הרווחת; הוא יצא אל מחוץ לנורמות הפסולות שעטפו את סביבתו, והבחין כי אין אלו עבדים אלא "אחיו". הוא ראה את המעשה שהתרחש מדי יום עשרות פעמים: "איש מצרי מכה איש עברי מאחיו", ובמקום להזדהות עם החזק, הוא מגלה את קומתו הרוחנית, מזדהה עם החלש, ודווקא בו רואה את "אחיו".
בסיפור השני משה רואה "שני אנשים עברים ניצים". יש כאן עליית מדרגה. רבים היהודים שיגלו רגישות נוכח מעשה של אנטישמיות (כבסיפור הראשון); בעת שיהודים מותקפים הנשמה היהודית מתעוררת ומזדהה, אך בה בעת יש שיעמדו מנגד לנוכח יהודי שסובל בגלל יהודים אחרים. הטענה "מי שמך שר ושופט עלינו" היא הגיונית, ולא רבים ימצאו לנכון להתערב. לא כן נביאם של ישראל: לא רק שהוא קם לפעול למען הצדק כאשר זר תוקף יהודי, אלא אפילו כשהעוול מתגלה בין שני יהודים הוא רואה עצמו כמחויב לפעול. עוצמתו הרוחנית מתגלה בשאיפתו לתיקון היחס בין יהודים שרבים, התנהגות שכלל לא בטוח שאנחנו מצליחים לאמץ בחיי היומיום.
צדק לכול
הסיפור השלישי והאחרון שהתורה מספרת על משה לפני בחירתו למנהיג, מביא לשיא את ההכרה בגדלותו. בסיפור זה נאלץ משה לברוח עקב התנהגותו המוסרית. הוא מאבד את עתידו ואת הגדולה המובטחת לו בארמון פרעה והופך לפליט ולגולה. אדם רגיל היה מהרהר במר גורלו, ומסיק כי טעה כשהתערב בעניינם של אחרים. המסקנה ההגיונית המתבקשת היא: לא עוד התגייסות למען מעשי חסד, אלא דאגה לעצמי ולרווחתי. מה עוד שעליו להסתתר מאנשי פרעה, וכדאי לו לשמור על פרופיל נמוך בארץ החדשה.
אך הסיפור מגלה ביתר עוצמה את דרגתו הרוחנית-מוסרית של משה רבנו. פליט בארץ זרה, ששילם כבר מחיר כבד על רגישותו המוסרית ושעתה עליו להסתתר, רואה גויים מציקים לגויים, קרי: רועי מדיין שמציקים לבנות יתרו. מה לו ולזה? אך מי שדרכיו אמת קם ופועל בפרהסיה למען צדק לכל הנברא בצלם, לא רק למען אחיו היהודים.
עד כאן שלושה אירועים, שבאמצעותם התורה מבארת לנו את סיבת בחירתו של משה לרבנו. יש דתות שבהן בעלי קדושה נעלה מתנתקים מהחיים. אך בתורה האדם הקדוש ביותר, זה שאין אנו מסוגלים כלל להבין את מדרגתו, בונה את החיים עצמם. והנה, בא המדרש (ילקוט שמעוני) ומוסיף סיפור רביעי, ייחודי בדרכו: בהיותו רועה במדבר, מבחין משה רבנו בטלה שבורח למעיין. משה מבין שהטלה עייף, ונושא אותו על כפיו. דווקא אז מתגלה אליו הקב"ה בסנה, ומטיל עליו לגאול את עמו. מי שרגישות וחמלה הן תכונות נפשו – מגלה אותן בכל מעגלי חייו, אפילו כלפי בעלי חיים. איש גדול כזה הוא האדם שראוי להיבחר למנהיגם של ישראל, להוציאם ממצרים ולהראות להם את הדרך. גדלותו בתורה אינה מעמעמת, חלילה, את רגישותו לפרטים, כי אם להפך.
מכל זה עולה שאלה פשוטה: האם סיפורים אלו הם חלק מתורתו של משה, שאותה יש ללמוד? האם אנחנו מחנכים את ילדינו ללמוד תורה גם מתוך תיאורים מופלאים אלו? נסו לשאול ילד מה הם, לדעתו, מאפייניו של "דוס רציני". האם תשובתו תתמקד רק בתחומים כמו תפילה מתוך כוונה גדולה, לימוד תורה מעמיק וקיום מצוות (חשובות) שבין אדם למקום, או שהוא, באופן טבעי, יראה במידותיו ובהתנהלותו החברתית של אותו גדול חלק מרכזי של עולמו הדתי?
ובמישור אחר: שאלו את עצמכם, בבואכם לבחור ישיבה או אולפנה, האם אתם בוחנים רק את לימוד התורה (ולימודי החול) שבה ואת הרמה הדתית של התלמידים במישור של בין אדם למקום, או שאתם מתבוננים גם בחיי החברה שנרקמים במקום, ורואים בהם חלק משמעותי מהחינוך התורני של אותו מוסד?
משה רבנו הניח בפנינו תורה שלמה. תפקידנו האישי והחינוכי הוא לוודא שאנחנו זוכרים שחלקיה כולם הם תורת חיים שאותה אנו מצווים לאמץ ועל פיה לחיות. הוא רבנו, והשאלה שנותרה היא האם אנו תלמידיו, גם בתכונות אלו.
הכותב הוא מנהל חינוכי, רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא ומרצה במכללת 'אורות ישראל'
מתוך העיתון בשבע.
הרב יונה גודמן
ראש תחום חינוך אמוני במכללת "אורות ישראל".

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז מלאכים ביום כיפור, בני אדם בסוכות — האתגר של דורנו
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












