ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי איהו זצוק"ל
פרשתנו פותחת בפסוק "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'" ידוע ששֵם אלוקים - הוא דין, ושם ה' - הוא רחמים. הקב"ה פונה למשה בשם אלוקים "וידבר אלוקים אל משה", אומר רש"י "דבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה". בסוף פרשת שמות, בא משה רבנו כביכול בטרוניא לקב"ה ואמר לו "למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך" וכששמעו המקטרגים את דבריו החלו לקטרג על משה. אומר לו הקב"ה: אל לך לדאוג מהם, שהרי אני פונה אליך בשם רחמים – "אני ה', וכיון שאתה התכוונת לטובה, אני אהפך לך למידת הרחמים.
הנה יוצא המימה
פרעה היה עושה עצמו שהוא אלוה – "לי יאורי ואני עשיתני" , והיה אומר שכל מה שאוכל ושותה אינו מוציא. אבל הוא נהג להשכים בבקר בהחבא כדי ללכת ליאור לעשות צרכיו. שמעתי מחכם מנשה שלו ע"ה ששמע משם בעל הבא"ח שתיאר זאת כך, כתוב שהקב"ה אומר למשה"השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה". פרעה יוצא בבקר לכיוון היאור, ובדרך פוגש אותו משה רבנו ואומר לו: שלום עליכם, מה שלומך אדוני המלך? איך אתה מרגיש? מה מצב הכלכלה והביטחון ? וכו' והאריך בדיבורו, והתעלם מאי הנוחות ששידר פרעה. אומר לו פרעה: נו.. נו.. ומה אתה עוד רוצה ? אך משה האריך עוד בדברים. אומר לו פרעה אני צריך ללכת. אומר לו משה להיכן ? לנוחיות ? תגיד שאתה הולך לנוחיות. ואמר לו משה: אתה רואה שאינך אלוה, אלא בן אדם, עתה נודעה רמאותך, וכבר תתפרסם בכל מצרים
ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים
במכת ברד נשבר פרעה וקרא למשה ולאהרן והודה בפניהם על צדקותו של הקב"ה, ואמר "חָטָאתִי הַפָעַם ה' הַצַדִיק וַאֲנִי וְעַמי הָרְשָעִים", אך כשחדלו הקולות והברד, הוא שוב הקשה את לבו. ואמר פרעה למשה: כשאמרתי "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים", כוונתי היתה, שה' הצדיק ואני - ואילו עמי הם הרשעים. אמר לו משה: כיון שיצא מפיך בתחילה, שה' הצדיק, ואתה ועמך הרשעים אינך יכול לסתור זאת כעת.
ורב מהיות קולות
פרעה קורא למשה ולאהרן ואומר להם "העתירו אל ה' ורב מהיות קלת אלוקים וברד ואשלחה אתכם" וכו'. משה רבנו מתפלל לה' והברד נפסק, ושוב פרעה מקשה את לבו, וכתוב "וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויוסף לחטוא". ויש לשאול, מדוע פרעה נרעש ונפחד מהקולות והברד ? אלא ידועים דברי הגמרא בברכות: "אמר ר' אלכסנדרי אמר ר' יהושע בן לוי לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב שנאמר והאלהים עשה שייראו מלפניו". הקב"ה ברא את הרעמים, כדי שאדם ישמע אותם ויאמר "ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם" ויישר עקמומית שבלבו, אך פרעה אינו רוצה להיות ישר, אינו רוצה להיות דתי, ולכן קולות אלו הפריעו לו
לפני כמה שנים היה ויכוח בין ישיבת 'פורת יוסף' לישיבת 'גור', למי שייך שטח אדמה בן ארבעה מטרים הנמצא בסמיכות לבנין הישיבות. לבסוף החליטו כי ראש הישיבה והאדמו"ר מגור יפסקו בנידון. ונמצא פתרון שיניחו באותו השטח גנראטור שיספק חשמל בשבת לשתי הישיבות. ובזמנם לא כל תושבי שכונת 'גאולה' היו שומרי תו"מ, ויש שהתלוננו שרעש הגנראטור מטריד את מנוחתם. כששמע זאת ראש הישיבה הרה"ג עזרא עטיה זצ"ל, אמר: איזה רעש? הגנראטור צועק "שבת, שבת" ! אמר האדמו"ר מגור: הגנראטור צועק "שבֵעס שבֵעס". אמר אחד מהנוכחים: אני אעשה פשרה בין שני הרבנים, שאם זה שנוסע בשבת הוא ספרדי - הגנראטור צועק "שבת שבת"! ואם הוא אשכנזי - הוא צועק שבֵעס שבֵעס".
ארץ ישראל – ירושה
"והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ה". כתב בעל הטורים: כתוב פעמים בתורה "מורשה" כאן בפסוק על ארץ ישראל וגם בדברים לג ד כתוב על התורה "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" כי בזכות התורה זוכים בארץ ישראל. כדכתיב "ויתן להם ארצות גוים וכו בעבור ישמרו חוקיו ותורתיו ינצורו". ופעם אמר אחד מראשי אגודת ישראל - ר' מנחם זמבה הי"ד - שארץ ישראל היא כמו התורה וכמו שאם יחסר אות בספר תורה זה חסרון שאי אפשר להשלים איתו כך אם יחסר מטר מארץ ישראל אי אפשר להשלים עם כך.
גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב" – חבל על דאבדין ולא משתכחין מספרת הרבנית צביה שתחיה: הייתה לנו שכנה שהייתה מקורבת מאוד למשפחה. הכרנו אותם כשהיו עולים חדשים מצרפת. לפני ארבע-עשרה שנה היה לה גידול סרטני שישב על עצב הראייה. היא פנתה לרב זצ"ל, והוא השתמש בקשריו על מנת לסדר לה ניתוח דחוף בצרפת שבו הוסר הגידול ושבה אליה הראייה. כשנה וחצי לאחר פטירת הרב היא הרגישה לא טוב. הלכה לבדיקות CT ומצאו שהגידול הסרטני חזר, ועכשיו הוא כבר מתפשט בכל העצמות. מצב חמור בלי כל ספק. אותה אישה הייתה מורגלת בנסים. בצעירותה, אחרי שהתחתנה, אמרו לה הרופאים שיש לה סיכוי קטן מאוד להביא ילדים לעולם. אחרי שבע שנות נישואין של בדיקות וטיפולים אמרו לה שהיא איבדה את אחרון סיכוייה ואין לה שום סיכוי להרות. כשהיא קיבלה את הבשורה הזאת היא באה לרב ודרשה ממנו הבטחה לילדים. הרב שאל אותה אם היא מאמינה שאלוקים יכול לעשות נס, ולאחר שהשיבה בחיוב הרב הבטיח לה ילדים. באותו חודש היא התעברה, ואחרי תשעה חודשים נולדו לה תאומים. עכשיו היא באה להתפלל בציון של הרב זצ"ל וביקשה על רפואה מהמחלה הזאת, שהרופאים לא נותנים לה הרבה סיכוי. רפואה למענה ולמען בעלה, למען ילדיה ולמען נכדיה. אחרי התפילה היא הרגישה שהתפילה שלה התקבלה. בלילה אחר כך היא ראתה את הרב בחלום, מבשר לה שאכן כך, תפילתה התקבלה. באופן פלא הוא הופיע באותו לילה בדיוק אצל הבת שלה, זו שנולדה מברכתו של הרב. גם לבת הרב הבטיח בחלום שהכול עבר. למחרת היא באה לבית החולים לבצע בדיקות MRI. הבדיקות הראו שאין שום גידול סרטני. הרופאים שראו את הבדיקות הקודמות מול עיניהם לא האמינו ועשו בדיקות יותר פולשניות. רקמות ישירות מתוך העצם. בדיקה ועוד בדיקה. והתוצאה שווה. "גברת, אנחנו לא יודעים מה עשית, אבל הכול נקי", בישרו לה הרופאים, והיא שבה אל ביתה לחיים טובים ולשלום.
מכות נאמנות "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי; וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ ".
הרה"ג רבי אברהם רפול זצ"ל היה בקי עצום, והייתי מכנה אותו "ש"ס מהלך", וכשהוא היה לומד היה זה בהתעוררות ובהתלהבות גדולה, ומתוך לימודו היה דופק על השולחן.
פעם אחת ישב ולמד לידו בחור אחד, ופתאום הפסיק הבחור באמצע לימודו, סגר את הספר ונישק אותו. על שניהם דורשים את הפסוק (משלי כז ו): "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא" – המכות שרבי אברהם היה מכה על השולחן הן אהובות, כי הן באות מתוך ריתחא דאורייתא. אבל יש מי שמנשק את הספר, והנשיקות הללו שנואות הן, שמעידות על הפסקת לימוד התורה.
כוחם של האבות בדור שלנו
מסופר בגמרא, במסכת בבא מציעא (פה), שאליהו הנביא היה רגיל ללמוד מדי יום בבית המדרש של רבי. פעם אחת, ביום ראש חודש, התעכב אליהו הנביא ולא בא. כשהגיע לבסוף, שאל אותו רבי: מדוע התעכבת מלבוא? אמר לו אליהו הנביא: הלכתי למערת המכפלה, הערתי את אברהם אבינו ושטפתי את ידיו כדי שיתפלל ואחר כך השכבתיו. וכן עשיתי ליצחק וכן ליעקב. שאל אותו רבי: מדוע לא הערת את שלושתם ביחד? ענה לו אליהו הנביא: אם הייתי מעיר את שלושתם ביחד, הם היו מרבים בתפילה ומיד היה בא המשיח שלא בזמנו, לכן לא ניתנה לי הרשות להעמידם יחד.
משמעות המעשה הזה היא, שרק צירוף הכוחות של שלושת האבות ביחד – יכול להביא גאולה לעולם.
כשרש"י מפרש בתחילת הפרשה את הפסוק "וָאֵרָא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בְּאֵל שַׁדָי", הוא כותב על כך שתי מילים בלבד: "אל האבות". כולם שואלים: מה הוסיף רש"י על הפשט? מה כוונתו בשתי המילים שכתב? ונראה להסביר ולפרש את דבריו – שצריך את כל האבות לשם דבר אחד. רק הכוח של שלושתם יחד יכול להביא גאולה. ממש כמו שסיפר אליהו הנביא לרבי יהודה הנשיא. צריך גם כוח של חסד וגם כוח של תפילה. גם כוח של לימוד תורה וגם קדושת ארץ ישראל. רק כשכולם ביחד מצטרפים – אפשר להביא גאולה לעולם.
את הדבר הזה צריך משה רבנו ללמוד כשהוא רוצה למלא את ציווי ה' להוציא את ישראל ממצרים ולהביא גאולה לעולם. לכן, בפרשה הזאת ובפרשה הקודמת, ששתיהן עוסקות בגאולה, פעמים רבות מוזכרים שלושת האבות ביחד.
כוח האבות נמצא בבנים
הגמרא ממשיכה לספר (שם), שרבי הוסיף לשאול את אליהו הנביא, האם יש דוגמת שלושת האבות גם אז בדור שלהם, ואליהו הנביא ענה לו, שרבי חייא ושני בניו הם דוגמת שלושת האבות. ומספרת הגמרא שרבי גזר מיד תענית והוריד את רבי חייא ושני בניו להתפלל לפני הדוכן. ובאמת, תפילתם עשתה רושם גדול, כך שמיד באומרם "משיב הרוח" – נשבה הרוח. ומיד כשאמרו "מוריד הגשם" – ירד גשם. אך עוד קודם שהספיקו להגיע ל"מחיה המתים", עצרו אותם מהשמים, כדי שלא יתפללו על תחיית המתים טרם שהגיע זמנה.
עצם המחשבה של רבי, כי ייתכן שיש אנשים בדורו שמתדמים בכוח תפילתם לשלושת האבות, אינה דבר פלא, כיוון שכוחם של האבות נמצא בנו, הבנים, בכל דור. בדור ההוא, כוח זה התגלם ברבי חייא ושני בניו, שהיו עסוקים גם בלימוד תורה וגם בהפצתה של תורה לרבים. גם בתפילה וגם בקדושה גדולה. שכך מעידה הגמרא על רבי חייא (שם): "גדולים מעשי חייא". ומה עם הדור שלנו? איך נדע מי הוא שמעשיו מגיעים למעשיהם של האבות? מי הם האנשים שחיבור תפילתם יכול להביא את הגאולה עוד היום?
רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי מסביר בשם רבנו האר"י ז"ל (בניהו על התורה, וירא), כי כשאדם עושה מעשה שמיוחס לאחד מהצדיקים, אם הוא דבק במידה של אחד מהאבות, יבוא אותו צדיק ו"יתעבר" בו. ניצוץ של הצדיק יבוא אליו וינחה אותו בעבודת ה', עד שיוכל אותו אדם להגיע לתכלית שלשמה בא לזה העולם. אם אנחנו רוצים להביא גאולה לעולם, אנחנו חייבים להדבק במידותיהם של שלושת האבות ביחד. עלינו להתחזק גם בתורה וגם בתפילה. גם בחסד ובמידות טובות וגם באמונה חזקה. גם ביישוב ארץ ישראל וגם בדרך-ארץ. אם נחזיק במעשי האבות, שהם סימן לבנים, יבואו הם ויהיו לנו לעזר ולאחיסמך בקירוב הגאולה. ובעזרת ה' יראו עינינו וישמח לבנו, ויתקיים בנו מקרא שכתוב (מיכה ז טו): "כימֵי צאתךָ מארץ מצרים אַראֶנוּ נִפלאות". אמן, כן יהי רצון
לכבוד הלולת הבבא סאלי זיע"א, סיפורים עליו מאת הרב אליהו זצוק"ל
במראה ולא בחידות - סיפור סיפר רוני, נהגו של הרב, שביום הילולת הבבא סאלי, נסע פעם הרב בבוקר לבית הדין הגדול. בדרך שאלו רוני, האם נגלה הבבא סאלי ע"ה לרב לאחר פטירתו, שמא אמר לו משהו. הרב התחמק ורוני לחץ, עד שאמר לו הרב: "כן, בא כמה פעמים". בעת רצון נוספת, שאל שוב רוני: "ומה עם הבן איש חי, גם נגלה?" והשיב הרב: "כן, כמה פעמים", ולאחר דומייה קצרה אמר הרב בלחש, כאומר לעצמו: "אצלנו הכול בהקיץ". (מתוך "באור פניך", הרב חיים בן שושן)
למה לא היית הבבא סאלי?
סיפר הרב מרדכי אליהו זצ"ל: הייתי אצל הבבא סאלי בן בית. פעם אחת שאלתי אותו: במה זכה כבודו לכך שתפילותיו מתקבלות מייד? וענה לי שזה בגלל זכות אבות. אמרתי לו: גם לי יש זכות אבות, אבל אין לי הכוח שיש לכבודו. אך הוא לא ענה. שוב הפצרתי בו ושאלתי את שאלתי, ולבסוף הוא אמר: אני שומר את פי מלדבר לשון הרע ושומר את עיניי מכל ראייה, וביחד עם זכות אבות, אני מברך את האנשים.כשהבבא סאלי נפטר, הספדתי אותו ואמרתי שכוחו העצום של הבבא סאלי היה בתפילתו שבקעה את כל המחיצות והעפילה עד לכיסא הכבוד, ולא הייתה תפילה שלו שחזרה ריקם, והבאתי כמה עובדות ומעשיות שהיו עמו בחייו. הזכרתי את דברי יעקב אבינו שאמר ליוסף "אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי". והתרגום אונקלוס מפרש "בצלותי ובבעותי" – כך היו תפילותיו וברכותיו של הבבא סאלי כחרב וקשת.והוא היה בדורנו, ודבר זה יכול לחייב כל אחד, ויבואו אליו בתביעה: מדוע לא היית כמו הבבא סאלי? ואם לא בדרגה שלו אז לפחות חמישים אחוז או עשרים אחוז כמוהו.
ואיזה מקום מנוחתי
פעם אחת בא אהרון אבוחצירא, כאשר היה שר בממשלה, ורעיון היה בידו להעלות את קברו של האביר יעקב אבוחצירא זצ"ל ממצרים לארץ ישראל, ובא לבבא סאלי זצ"ל לשואלו על רעיונו. שלחו הבבא סאלי שילך להתייעץ עם חכם מרדכי. כשבא השר אל הרב זצ"ל אמר לו הרב: קודם כל, המצרים מרוויחים כסף מזה שהוא שם, באים לשם להתפלל מכל העולם, ולכן הם לא יסכימו להפסיד את רווחיהם מהעניין.
נוסף לזה, האביר יעקב נקבר שם בכוונה כדי להגן על עם ישראל, המשיך הרב. כי כידוע ששם נעצרו במלחמת העולם צבאות הארורים ימ''ש, לכן צריך להיות דווקא שם עד שיבוא משיח צדקנו. חזר השר אל הבבא סאלי ואמר לו את תשובתו של הרב. השיב הבבא סאלי ואמר: גם אני חושב כך. אם כך, מדוע שלחת אותי? שאלו השר. ענה לו הבבא סאלי: רציתי לראות שהראש שלי והראש של חכם מרדכי שווים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
