ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב שאר ישוב כהן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שאר ישוב הכהן
"שנים רבות התמסרתי והתמסרת גם אתה להוצאת כתבי אבא, הרב הנזיר זצ"ל. עכשיו רציתי לבקש ממך: יש לי שיעורים רבים על שיר השירים שאני חושב שיש בהם עניין לציבור ואני מבקש להוציאם". שאלתי את הרב: מדוע דווקא על שיר השירים, הרי יש לרב כתבים רבים ברבים ממקצועות התורה? אולם הרב ביקש ממני למלא את דבריו. עסקתי בעריכת פירושו הייחודי לשיר השירים, כאשר הרב עובר על הדברים, מוסיף ומתקן.
בליל יום הזיכרון של אביו, הרב הנזיר זצ"ל, חמישה ימים לפני פטירתו, זכינו להוציא את הספר לאור עולם. נסעתי מבית הדפוס אל בית הרב בחיפה והגשתי לו את הספר שעליו עבד בשנותיו האחרונות – 'אהבת שי' על שיר השירים. הרב כבר היה חלש מאוד. בכוחותיו האחרונים דפדף בין דפי הספר ועיניו התמלאו דמעות התרגשות. כשיצאתי מביתו לא ידעתי שרק בעוד ימים ספורים יזכה להיפרד מן העולם במיתת נשיקה, שעליה רומז הכתוב בשיר השירים: "יישקני מנשיקות פיהו".
אולם עדיין לא מצאתי תשובה לפליאתי, מדוע הרב כל כך התעקש שאעסוק דווקא בכתביו על מגילת שיר השירים? בשעת ההלוויה, כשגדולי ישראל התאספו להספידו ולחלוק לו כבוד אחרון, הכתה בי המחשבה: הרי מגילת שיר השירים היא מגילת חייו.
מרן אור ישראל וקדושו, כפי שהקפיד הרב שאר ישוב כהן זצ"ל לכנות את הראי"ה קוק זצ"ל, מבאר שרבי עקיבא הוא זה שראוי לכנות את שיר האהבה שבין כנסת ישראל לבוראה "שיר השירים – קודש קודשים" (ידים ג, ה), כי תולדות חייו של רבי עקיבא כוללים את שלוש האהבות: האהבה הטבעית, אהבת האומה ואהבת הבורא (הקדמת הראי"ה למגילת שיר השירים). שלוש האהבות הללו הן מגילת חייו של הרב שאר ישוב כהן זצ"ל.
האהבה הטבעית: כל מי שראה את הקשר המיוחד בין הרב זצ"ל לרבנית נעמי תיבדל לחיים, הבין מהי אהבה. זכורני שבכל פעם שהיו נוסעים יחד, למרות שהיה נכה מלחמה והייתה קשה לו העמידה, הרב היה עומד ומחכה עד שהרבנית תתיישב ברכב, בודק שהיא מרגישה בנוח ורק אז נכנס ומתיישב גם הוא. לא היה זה רק כבוד חיצוני, אלא ביטוי להקשבה ולהערכה עמוקה שהייתה אצלו לרבנית, לעמדתה בעניינים אישיים וציבוריים, ולדבריה. כך גם הדריך את תלמידיו ואת הזוגות, שחלקם אינם שומרי תורה ומצוות, שבאו אליו להדרכה לפני הנישואין – נהגו כבוד מופלג זה בזה. הספידו ראש עיריית חיפה, יונה יהב: "למדתי ממנו הרבה מאוד איך להתייחס לבת הזוג".
אהבת האומה: מנערותו הקדיש הרב את חייו למען האומה. הוא סיכן את חייו בלחימה במחתרות בשלטון הזר, בלחימה נואשת על חירותה של ירושלים שבין החומות ומקום המקדש במלחמת השחרור, תוך שהוא נפצע קשה ונופל בשבי הירדני. מאז שחרורו הקדיש את חייו לבניינה הרוחני של האומה, בשרתו כרב צבאי, בעומדו בראש מכון הרי פישל להכשרת דיינים ורבנים מכל גוני הציבור הדתי, בכהונתו כרבה הראשי של חיפה ובפעילותו הציבורית, שבה עמד לפני שועי עולם בבקשה על עמו.
אהבת הבורא: מינקותו בבית הרב הנזיר זצ"ל, פיעמה ברב זצ"ל אהבת הבורא. עד בחרותו נהג בכל מנהגי הנזירות כמנהג ביתו, ועסק רוב היום בתורה בחברותא עם אביו הקדוש. בארכיון הכתבים שלו שמורות מחברות חידושי תורה על מסכתות הש"ס שאת חלקם כתב כשהוא מתחת לגיל עשר. מתוך חבלי הלידה האיומים של תקומת מדינתנו, בזמן מלחמת הקוממיות, פעל להקמת מסגרת לבני הישיבות שתאפשר לחימה עם לימוד תורה. כמה פעמים הדגיש בפניי: "אם יש לי זכות בבית דין של מעלה, אני חש שזה הסיוע שלי להוצאת פסק ההלכה של הרצי"ה קוק בחוברת 'למצוות הארץ', שהיה אחד מאבני היסוד להקמת ישיבות ההסדר". במהלך חייו פעל רבות להרמת כבוד התורה ולקרב רחוקים לאביהם שבשמיים.
"ותשחק ליום אחרון" - דבקותו בלימוד התורה עד אפיסת הכוחות ממש, כפי שראיתיו בימיו האחרונים, הייתה מופלאה. גם כשהיה חלש מאוד ולא יכול היה ללכת, היו נושאים אותו לבית הכנסת בגלל הקפדתו הגדולה על תפילה במניין. יום קודם פטירתו עוד זכה לברך את המתפללים בברכת כהנים, שעל קיומה בחיפה ובערי הצפון נאבק רבות בחייו. ביומו האחרון, כאשר כבר לא יכול היה הרב זצ"ל לדבר, רמז לעוזרו שיניח לו את התפילין שהכין לו אביו בקדושה ובטהרה, לבל ייפטר מהעולם בלי המצווה.
וביום ג' באלול, כשנתעלה הרב לישיבה של מעלה, פסענו אנו, תלמידיו, אחרי מיטתו של מורנו ורבנו, שריד אחרון לגדולי הרוח שזכו ליהנות מזיו פניו ומתורתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, כשאנו מלווים את שירת חייו, ובפינו "שיר השירים אשר לשלמה, יישקני מנשיקות פיהו", "שאר ישוב, שאר יעקב, אל אל גיבור".
הכותב הוא מעורכי כתביו של הרב שאר ישוב כהן ואביו הרב הנזיר במכון "נזר דוד" בירושלים
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
