כאיש פשוט דווקא | הרב משה שילת | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קרוב אליך

קטגוריה משנית

834

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

כאיש פשוט דווקא
התמימות והפשטות שאיתם יש לומר את התהילים מודגשות בחסידות עוד יותר מהתמימות הנדרשת בכל מעשה טוב אחר. עיקרה של אמירת תהילים היא הצורה, איך אומרים אותם.
ניתן להעמיק בפרשנות תהלים עד בלי די, אבל תהלים אינו ספר לימוד אלא תפילה של דביקות והשתפכות הנפש. ודביקות באה תוך פשטות, תמימות ורצון להישאב: "הבעל שם טוב אמר שהתמימות האמיתית בה יהודי פשוט או יהודיה פשוטה אומרים תהילים, היא הדרגה העליונה ביותר בדביקות".
הבעל שם טוב ייקר מאוד את דרגתם של אלו שאומרים תהילים מתוך התעוררות פנימית, אפילו אם אינם מבינים מה הם אומרים, והדגיש שמעלתם אינה נופלת מהגדולים אשר בארץ: "המלאך מט"ט קושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל, והבעל שם טוב אשר הרים את קרנם של האנשים הפשוטים והנשים הפשוטות שבישראל קושר כתרים לקונו מאמירת התהילים שלהם".
לא בטוח שאנחנו מבינים כמה שגבה מעלת הפשטות, אבל לעתיד לבוא היא תתגלה: "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהילים בתמימות".
סיפור מופלא שהתרחש אצל הבעל שם טוב ותלמידיו הקדושים מובא בכתבי הרבי הריי"ץ, הנה הוא:

קרוב אליך (663)

הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל

293 - אם הכל נקבע בתחילת השנה, למה בכלל צריך להתאמץ לאורך השנה?

294 - כאיש פשוט דווקא

295 - הארי מבבל

טען עוד

נהוג אצל הבעש"ט, היו האורחים סועדים רק שתי סעודות מהשלוש סעודות דשבת קודש, כי סעודה אחת מיוחדה רק בשביל התלמידים חבריא קדישא.
פעם באחת השבתות אירע מאורע שהבהיל את כל החבריא קדישא. על שבת ההוא באו הרבה אורחים ובהם אנשים פשוטים עובדי אדמה, בעלי מלאכה, סנדלרים, חייטים, נוטעי כרמים וגנות, מגדלי בהמות ועופות, סוחרי שוק והדומה.
בשבת בסעודת הלילה הראה הבעש"ט התקרבות גדולה להאורחים הפשוטים, להאחד נתן בכוסו מעט מיין הנשאר בכוסו מקידוש, להשני נתן הכוס המיוחד שלו שיקדש, לאחדים נתן פרוסות לחם מהלחמים שבירך עליהם, ולאחדים נתן דגים ובשר מהמונח בקערתו ועוד קירובים שונים שהפליא את החבריא קדישא.
האורחים ביודעם כי לסעודה השניה אין להם רשות לכנוס, התקבצו לבית הכנסת של הבעש"ט, ולהיותם אנשים פשוטים ביותר התחילו כל אחד ואחד לאמר תהילים.
המאורע הלזה היה בשנות תקי"ג־תקט"ו, בעת אשר בין תלמידי הבעש"ט כבר היו הגאונים המפורסמים כמו הרב המגיד ממעזריטש והרב הגאון מפולנאה ועוד.
כשישב הבעש"ט לסעודה שניה, סידר את כ"ק התלמידים החבריא קדישא איש איש על מקומו בסדר מסודר כרגיל. וכשישבו מעט זמן התחיל הבעש"ט לאמר תורה והחבריא קדישא מתענגים בנועם אלוקי. הסדר היה שהיו מזמרים בשיר וניגונים שונים, וכראות החבריא קדישא שהבעש"ט רוחו טובה עליו, והנה גדל שמחתם ועליצות נפשם הקדושה.
ואחדים מהחבריא קדישא הרהרו שעתה הוא טוב מאוד, אבל לא כן הוא כאשר מתקבצים האנשים הפשוטים, הבלתי מבינים כלל מה שהבעש"ט נ"ע אומר, והרהרו מדוע הבעש"ט מקרב את האנשים בקרובים נעלים ונשגבים כאלו.
עודם טרודים במחשבותיהם אלו, ראו שפני הבעש"ט נעשו רציניות, והתדבק בדבקות גדולה ומתוך הדבקות התחיל להגיד: שלום שלום, לרחוק ולקרוב, ואמרו רבותינו ז"ל מקום שבעלי תשובה עומדים שם, צדיקים גמורים אינם עומדים שם, ודקדק הנוסחא צדיקים גמורים, וביאר כי ישנם ב' דרכים בעבודת השם יתברך עבודת הצדיקים ועבודת הבעלי תשובה, ועבודתם של האנשים הפשוטים הוא בדרגא דבעלי תשובה, להיותם בהכנעה ושפלות בעצמם כעין חרטה על העבר וקבלה טובה על להבא.
כשגמר התורה התחילו לזמר שירים, והתלמידים שהרהרו תחילה אודות הקירוב הגדול שהראה הבעש"ט להאורחים הבינו, שהבעש"ט הרגיש במחשבתם והרהורם, ושעל כן אמר תורה זו, וביאר מעלת עבודתם של האנשים פשוטים.
הבעש"ט היה בדבקות עצומה, וכאשר גמרו לנגן פתח את עיניו, והסתכל בפני החבריא קדישא בהסתכלות מרובה, ואמר כי כל אחד ואחד יתן יד ימינו על כתפו של חברו היושב אצלו, באופן אשר כל היושבים סביב השולחן, יהיו משולבים אלו עם אלו.
הבעש"ט ישב בראש השולחן, ואמר להם לנגן איזה ניגונים, וככלותם לנגן ציווה עליהם כי יעצמו עיניהם ולא יפתחום עד שיצווה להם, וישים את שתי ידיו הקדושים, יד ימינו על כתף התלמיד היושב מימינו, ויד שמאלו על כתף תלמידו היושב משמאלו.
לפתע שמעו כל התלמידים שיר וזמרה נעימה ועריבה בלולה עם קול תחנונים המחריד את הנפש, זה מזמר ואומר, אוי ריבונו של עולם, אמרת ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים, וזה מזמר ואומר אַי רבונו של עולם בחנני ה' ונסני, צרפה כליותי וליבי, זה ישיר ואומר טאַטע הארציקער (אבא לבבי) חנני אלוקים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבור הוות, וזה ישיר ואומר, איי געוואַלד זיסער פאָטער אין הימעל (הצילו, אבא מתוק שבשמים), יקום אלוקים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו, זה יצעק בקול מר ואומר, טייערער טאַטע (אבא יקר), גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרוחיה את מזבחותיך ה' צבאות מלכי ואלוקי, וזה יצעק בקול תחנונים ואומר, ליבער פאָטער דערבאַרעמדיקער טאַטע (אבא אהוב, אבא רחמן), שובנו אלוקי ישענו והסר כעסך מעימנו.
החבריא קדישא השומעים קול השיר והזמרה של אמירת תהילים, זוחלים ורועדים, ואם כי עיניהם הקדושים עצומות, הנה דמעותיהם נגררות מעצמם, ולבם שבורה ורצוצה מקול תחנוני בעלי השיר והזמרה וכל אחד מהחבריא קדישא מתברך בלבבו שיעזרהו השם יתברך שיזכה לעבוד את ה' בכעין זה.
הבעש"ט הסיר את ידי קדשו מעל כתפי שנים התלמידים שישבו מימינו ומשמאלו ואטם אזניהם מלשמוע עוד בקול השיר והזמרה באמירת מזמורי תהילים כבתחילה, ויצו להם הבעש"ט שיפתחו עיניהם ושינגנו כפי שיאמר להם איזה ניגונים לנגן.
בעת ההיא ששמעתי את השיר דאמירת מזמורי תהילים – מספר כ"ק מורנו הרב המגיד לכ"ק רבנו הזקן – היה לי כעין שפיכת הנפש וגעגועים גדולים באהבה בתענוגים שכמוהו לא זכיתי עד אז, ונעלי הבית שלי היו רטובים מזיעה ודמעות של תשובה פנימית מעומקא דליבא.
כשפסק הבעש"ט לנגן כרגע נשתתקו כל החבריא קדישא והבעש"ט היה בדביקות גדולה משך זמן, ואחרי כן פתח עיני קדשו ויאמר: השיר והזמרה ששמעתם הוא השיר והזמרה של אנשים פשוטים האומרים תהילים בתמימות מקרב לב עמוק באמונה פשוטה.
ואתם תלמידי הביטו וראו, ומה אנחנו שאין אנו אלא רק שפת אמת, כי הגוף אינו אמת, ורק הנשמה היא אמת, וגם היא אינה רק חלק מן העצם שלכן נקראת שפת אמת, בכל זה הנה גם אנחנו מכירים את האמת, מרגישים את האמת ומתרגשים מן האמת בהתפעלות עצומה, כל שכן וקל וחומר השם יתברך ויתעלה שהוא אמת לאמתו, מכיר את האמת דאמירת תהילים של אנשים פשוטים.

למעשה – התהילים היומי
הדבקות בספר תהילים מקיפה את כל עם ישראל לדורותיו. בזמני מצוקה, לא עלינו, התהילים נפתחים מאליהם והאדם קורא בהם מכל ליבו, אבל ביום יום צריך לפנות לכך זמן, אחרת לא נגיע לזה.
בחצרות חסידים ובקהילות יהודיות רבות נוהגים לומר תהילים מדי יום, לפי החלוקה לימי החודש. לפי החלוקה החודשית אנחנו זוכים במנת תהילים יומית, לא ארוכה מדי (כמו התהילים המחולק לימי השבוע) ולא קצרה מדי (כפרק או שנים לאחר התפילה) אלא 'חתיכה הראויה להתכבד'. ומדי חודש בחודשו מסיימים את התהילים.
הרבי יוסף יצחק מלובביץ' זצ"ל עסק רבות בהנחלת תקנת אמירת התהילים הזו בכל חוגי ישראל וקבע שיש בתקנה זו: "כוונה פנימית הנוגעת לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזוני, וברוחניות, בטל אורות, שפע ברכה, הצלחה, ישועה וגאולה".
לכתחילה זמנה מיד לאחר תפילת שחרית, ומי שלא הספיק יאמרם במשך היום אך ישתדל להתחיל לפחות כמה פסוקים לאחר שחרית. בבית מדרשו של הרבי מלובביץ' זצ"ל, אמירת תהילים זו לאחר תפילת שחרית על ידי הציבר והחזן, בטלית ותפילין, הייתה חוק בל יעבור.

קרוב אליך

הרב משה שילת

כסליו
תניא לנפש
כסליו תשע"ג
קרוב אליך
העסק מסתבך
גליון 147
תשרי תשע"ז
קרוב אליך
הגיון ליבי- פולחנא דרחימותא
מתוך קרוב אליך גליון מס 81
תמוז תשע"ה
קרוב אליך
היקום כולו מריע!
גליון מס 109
טו בשבט תשע"ו

קרוב אליך

קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – בראשית
עלון מספר 621
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – ניצבים וילך
עלון מספר 617
רבנים שונים | אלול תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – סוכות
עלון מספר 620
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

קרוב אליך

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

חופה, חתונה ושבע ברכות
שבע ברכות
רבנים שונים | כסלו תשע"ז
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים
ספר תהילים
תהלים פרק יב
רבנים שונים

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ינון גרוסברג
הרב אליעזר מלמד
הרב חגי לונדין
הרב ש. יוסף וייצן
הרב נחשון רבינשטיין
הרב שמואל אליהו
הרב מרדכי גרינברג
הרב בני אלון
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז