ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
1 כדי האירוע. וכה לשון הכתוב: "ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות"
. לאמור: בדבריהם
אלה ביטאו בני ישראל את הצורך ב'מתווך', אשר הוא יביא אליהם את דבר ד' !. ואכן, משה נענה לבקשה, וניגש לקבל את
2 התורה למענם – "ויעמוד העם מרחוק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים"
.
מן הכתובים לא ברור כיצד נענה משה לבקשה?
ועוד: מדוע 'גישתו' זו של משה מוזכרת רק בסיום האירוע, היינו רק לאחר מתן עשרת הדיברות מצב בו התורה כבר ניתנה ?
ויתירה מזאת, הייתכן כי אלוקי האמת והצדק שרויים ב'ערפל' ?
הפסוקים הללו מורים כי יש ל'ערפל' דגש משמעותי במעמד מתן תורה.
אכן, הרמב"ם כותב ב'מורה נבוכים' "אבל היה להעיר שהשגת אמיתתו נמנעת לנו - מפני החומר החשוך המקיף בנו, לא בו
3 יתעלה, מפני שהוא יתעלה אינו גוף"
. משמע מדבריו שהערפל בא לרמוז על אי יכולת האדם להשיג את האלוהות , בגלל
היותו נתון בגוף.
כאשר עם ישראל מקבל את תורת ד' המפורטת לציווים מסויימים, מתגלים לנגד עיניהם אידיאלים רבים. אדם המתמסר
לאידאל מסויים, עשוי למצוא את עצמו לאחר זמן רואה באידאל עצמו את התכלית, אפילו אם כניסתו להתמסרות זו הייתה
מתוך הבנה מעמיקה שזהו רצון ד' ממנו רק בעת הזו. כאשר 'משה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים', לוקח משה את כל
האידאלים העליונים שהתקבלו זה עתה מאת הבורא יתברך, ומתבונן דרכם אל הנותן - הוא האלוקים. בסיום מעמד עשרת
הדברות התורה מדגישה כי משה לא מתבונן על האור הבהיר של האידאל העומד לעצמו, אלא דרכו הוא מיישיר מבט אל
האלוקים הנחזה בצורה 'מעורפלת' דרך תורתו. "שאין ספק בלב הוגה הדעת המפותחת שאידאל האידאלים שהוא כמוס
4 ומוסתר, יותר נשגב הוא מחלקיו, ובכל סתר חשכו מאיר הוא בקווי אורו, המתנוצצים מתוך הערפל..."
, וכל זאת לא בא אלא
לחנך אותנו כי האידאליים הם חלק משמעותי מעבודת ד'.
מרן הרב הראי"ה זצ"ל לא קיבל את הערפל כהצגת חולשה אנושית גרידא, אלא כהדרכה מוסרית ישרה לאדם וכך הוא
כותב: "צריך תמיד האור המופשט לצאת בדרך קרובה אל הרגש הטבעי האנושי כדי שיהי ה קרוב אל פעולות הטובות
5 הבאות מהצד הרגשי ולא יהיה יותר מדאי מופשט ושכלי"
. כדי שההשכלות ישפיעו על עולם המעשה, אנו זקוקים לגישור
של העולמות הריגשיים, שמצד אחד נפעלים מכח המחשבות, ומצד שני יש בכוחם להפעיל את המעשים. ה'ערפל'- מתאר
מתווך מסויים, שאיננו זך כל כך )כידוע לנו על עולמות הרגש שאינם מבוררים ומדוייקים כמו ההשכלות( אך חיוני ונצרך על
מנת לייצר עולם מעשי מיושר. 'משה ניגש אל הערפל', ש באמצעותו הוא מצליח לתרגם את המחשבות לעולם של עשייה,
ודרכו הוא רואה את ההארה של אידיאל האידאלים – 'אשר שם האלוקים' !
6
1
שמות פרק כ,טז
2
שם פסוק יח
3
מורה נבוכים חלק ג, פרק ט
4
אורות הקודש חלק ב, עמ' תקסט
5
עין איה מסכת ברכות חלק ב' פרק תשיעי, פסקה קנא.
6
וראו עוד בחנוכת הבית הראשון , ספר מלכים א פרק ז ,פסוק יב "אז אמר שלמה: ד' אמר לשכון בערפל" !
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
