ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- פורים
"מגילת אסתר היא סמל של נפילה לשפל המצב שעברה על עם ישראל אי פעם, המן אמר ישנו עם אחד ואמרו חז"ל שאמר אלוקיהם ישן הוא על פי המובא בכתבי האריז"ל שהמן היה ראש הקליפה וידע שגם למעלה (זאת אומרת מבחינה רוחנית) היה אז בחינת דורמיטא ושֵינה, שכבר עברו השבעים שנה ועדיין לא היו יכולים לצאת מגלות בבל וכמובא ביסוד העבודה (מכתב לפרשת זכור) כי "מרדכי" עם הכולל של האותיות גימטריה "העדר" שהיה אז בחינת העדר כמו כל זרע אחרי שנקלט בארץ ולפני הצמיחה שהוא במצב של העדר וקרוב להיות הולך ונפסד. ובזמן הוא ירדו ישראל לדרגה הנמוכה ביותר, שקועים בשערי טומאה, עד שנהנו מסעדתו של אחשוורוש המסמלת כל התאוות, הן תאוות האכילה וכל התענוגים הקשורים בה, כמו לתת לכל אחד את כל מיני ההנאות ואפילו יין של מדינתו, והן תאוות נשים, בכל ענין הבאת ושתי וכו' ואח"כ כל הפרשה עם אסתר. כי היות ועם ישראל כה נתרחקו מתענוגי הקדושה נפלו לתוך תענוגים שפלים. ומנהיגי הדור הצדיקים היו מיואשים מהמצב, כמו שנאמר וכל עבדי המלך אשר בשער המלך, מרומז לצדיקים עובדי מלכו של עולם, כורעים ומשתחווים להמן, מתוך נפילת רוח מגודל ההסתר וממצבם השפל של העם. אשר כל זה היה סיוע למחשבתו האיומה של המן האגגי להשמיד את כל היהודים. וגם אסתר הצדקת הייתה בבחינת "וכאשר אבדתי אבדתי" (שזה מה שהיא אומרת למרדכי כאשר היא מכניסה את עצמה לסיכון, להכנס אל המלך בלא שנקראה, על מנת לנסות ולהציל את עם ישראל) מצב השמדה של ענייני הגוף וענייני הנשמה גם יחד. מצב זה מרמז על תקופות דומות של הסתר העוברות על הכלל והפרט בכל דור ודור, מצב של ואנכי הסתר אסתיר, הסתר כפול, בעניינים הנוגעים אל הגוף ואל הנשמה. וזה גודל עניינו של יום הפורים, שבמצב כזה אפשר להתעלות לשיא הדרגות, עליה מתוך הסתר"
לאחר שהבנו ממהותו של יום הפורים, מסביר ומחדש בעל 'נתיבות שלום' מדוע יש בפורים מה שאין בכל החגים - שלא יהיה בטל לעולם. בכך הוא מרומם את ענין הפורים - עליה מתוך מצב של כמעט יאוש, לדביקות - לא רק למעמד של אפשרות אלא למעמד של מטרה, זאת אומרת שבעצם הגילוי והנחת רוח שיש בעליה מן ה"תחתית" דווקא בה יש נחת רוח לקב"ה יותר מכל ענין אחר:
"ולכן ימי הפורים אינם בטלים לעולם, כי עיקר תכלית בריאת העולם שנתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים, שמתוך השאול תחתית ימצאו את הדרך איך להתדבק אל השורש חלק אלוק ממעל. וכל שאינו בהסתר פנים אינו מהם (חגיגה ה.) כמו שפירשו בספרים הקדושים, דהיינו שאינו יודע שגם בתוך ההסתר הוא בחינת פנים, וגם בהגיעו לשערי מוות בנפש רוח ונשמה ימצא את הדרך להאיר מחשכים, שאז ונהפוך הוא וליהודים היתה אורה ושמחה"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
