ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- פסח
"...וזה סוד " שאמר והיה העולם""דברי אלקים חיים ומלך עולם" אבל מה שכתוב אחר כך בקריאת שמע "ה' אחד" הוא ההאמנה במהותו ועצמותו יתברך שאינו מתלבש בעולמות... ונקרא סובב כולא עלמין (היינו אותה בחינה שלא ממלאת את העולמות אלא נמצאת מסביב להם) ולזאת תאמין גם כן שהעולם וכל אשר בו בטילים באמת במציאות לגמרי אצלו יתברך"
פירוש הדברים הוא, שכיוון שאנו מבינים שהקב"ה הוא מהות אחרת לגמרי מכל מה שיש בעולם, אזי אין העולם תופס אצלו מקום, וכמו למשל שאין בכוח המחשבה שום מציאות לאורך ורוחב פיזיים. או כפי שרגילים לנסח זאת בחסידות: שאי אפשר לומר על דבר שכלי שהוא כל כך עמוק עד שאי אפשר למששו בידים; כיוון שהמימד של המחשבה הוא בחינה שונה לגמרי, שאין לה שום נגיעה באורך, רוחב וגובה פיזיים, אז המציאות הפיזית אינה קיימת מבחינת המחשבה, שכן מדובר בממדים אחרים לגמרי.
"וזו האמונה נתייחדה לישראל לבד כי אומות העולם קרו ליהאלקאדאלקייא (=קוראים לו [להשם יתברך] אלוקי האלוקים) כלומר שהוא כח הראשון ומקור האמיתי לכל מיני כחות מוגבלים הנמצאים ממנו, ומכל מקום מחשיבים העולם ליש ודבר ומחשבים אותו כנשמה לגוף כו', אבל הוא יתעלה המרומם ונשגב מזה, הודיענו האמת כי ה' אחד ואין עוד ממש כי כל העולם אין ואפס ממש"
לסיכום: הגדרת האמונה היא לא על האלוקות שאנו יכולים לראות בחוש שהיא קיימת מתוך התבוננות בעולם בעזרת השכל, אלא הגדרת האמונה היא להאמין שהקב"ה הוא שלימות אין סוף, ושכל העולם הוא כאין ואפס לפניו.
"וזכוך מצות אכילת מצה שנצטוו בני ישראל במצרים, כי מצרים הם מחוסרי אמונה הנ"ל (שהקב"ה נעלה ומרומם אפילו מההבנה שהוא מחיה את העולם) ולהוציא בני ישראל מזה, להביאם לאמונה האמיתית הנ"ל, היהעל ידי המצה, שהיא הנקרא תמי כל אדמה ימנותא (מאכל האמונה), שבה ועל ידה יגיעו ותקבע בלבותם אמונה זו"
על מנת לבסס רעיון זה, שהמצה היא מאכל שגורם בדרך סגולית לתובנות אלוקיות (מלבד בדרך הפשט שהיא מזכירה לנו את יציאת מצרים, שראינו אז את שליטתו של הקב"ה), הצמח צדק מביא כאן מאמר חז"ל שמדבר על סגוליות של לחם בהקשר אחר:
"והענין יובן על פי מאמר רבותינו ז"ל"אין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן (ברכות דף מ' ע"א). והנה ענין קריאתו אבא ואמא אחר טעימתו טעם דגן, אינו ידיעה והשגה אמיתית מהו אביו שהוא היותו מולידו וכיוצא, בהיותו חלק ממוח האב ממש ושטבעי רחמי האב על הבן לפרנסו ולכלכלו ולהספיק כל צרכיו, כי התינוק אינו מכיר בכל זה, רק קוראו אבא בלבד. ואמיתת הענין הוא למעלה מדעתו והשגתו, ועם כל זה אין לומר שלא הגיע שום הכרה בדעתו, שהרי מכירו בהכרה גמורה ולא יפנה אחר זולתו. והיינו שנמשך ידיעה זו האמיתית שלמעלה מדעתו והשגתו של תינוק,ונתלבשה בצמצום בדעתו והשגתו, עד שישיג כוונת הענין כמו שהוא ממש למעלה מדעתו, שהרי בקריאה זו שקורא אבא יש בהעלם כל ענין האמיתי איך שהוא אביו, רק שהושפל בדעתו כפי כחו שאת. והרי זה כמו הלומד הלכה עם התינוק שמעלים העמקות שיש בה ואומר לו קיצור ופסק ההלכה, וגם זה על ידי משל מדברים תחתונים, כדי שישיגנו התינוק במוחו והשגתו, ועם כל זה הרי הוא משכיל פסק ההלכה שהוא תכלית אמיתיתהענין המוסכם על ידי העמקות... וכן הוא קריאת אבא ואמא שהתינוק קורא על ידי טעם דגן כנ"ל, ובלא הדגן לא היה יודע מזה לגמרי, ועל ידי הדגן נמשך לו ידיעה זו שהיא באמת מגדלות הדעת אלא שהושפלה בקטנות הדעת כנ"ל.והכח הזה בדגן הוא לפי ששרשו (הרוחני של הדגן) מהחכמה, וכידוע מהאריז"ל על ענין הברכה "המוציא לחם כו'", אלא שנשפל בגשמיות, ולזאת יש בו הכח להביא המשכת החכמה, בבחינת מוחיןדקטנות (היינו הבנה שאינה בשילה ובוגרת ובנויה לכל פרטיה) של התינוק כנ"ל"
הצמח צדק מלמד אותנו שיש מציאות של הכרה שהיא אמנם אמיתית אבל היא בבחינת "קטנות" - מצד אחד תפיסה אמיתית ה"פוגעת" בנקודת האמת של הדבר, אך בלי לדעת ולהרחיב דבר זה. מחר נעמיק יותר במושג "אבא" כפי שהוא בנמשל-באלוקות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
