ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- פסח
הצמח צדק חלק ג'
"...וזה סוד " שאמר והיה העולם""דברי אלקים חיים ומלך עולם" אבל מה שכתוב אחר כך בקריאת שמע "ה' אחד" הוא ההאמנה במהותו ועצמותו יתברך שאינו מתלבש בעולמות... ונקרא סובב כולא עלמין (היינו אותה בחינה שלא ממלאת את העולמות אלא נמצאת מסביב להם) ולזאת תאמין גם כן שהעולם וכל אשר בו בטילים באמת במציאות לגמרי אצלו יתברך"
פירוש הדברים הוא, שכיוון שאנו מבינים שהקב"ה הוא מהות אחרת לגמרי מכל מה שיש בעולם, אזי אין העולם תופס אצלו מקום, וכמו למשל שאין בכוח המחשבה שום מציאות לאורך ורוחב פיזיים. או כפי שרגילים לנסח זאת בחסידות: שאי אפשר לומר על דבר שכלי שהוא כל כך עמוק עד שאי אפשר למששו בידים; כיוון שהמימד של המחשבה הוא בחינה שונה לגמרי, שאין לה שום נגיעה באורך, רוחב וגובה פיזיים, אז המציאות הפיזית אינה קיימת מבחינת המחשבה, שכן מדובר בממדים אחרים לגמרי.
"וזו האמונה נתייחדה לישראל לבד כי אומות העולם קרו ליהאלקאדאלקייא (=קוראים לו [להשם יתברך] אלוקי האלוקים) כלומר שהוא כח הראשון ומקור האמיתי לכל מיני כחות מוגבלים הנמצאים ממנו, ומכל מקום מחשיבים העולם ליש ודבר ומחשבים אותו כנשמה לגוף כו', אבל הוא יתעלה המרומם ונשגב מזה, הודיענו האמת כי ה' אחד ואין עוד ממש כי כל העולם אין ואפס ממש"
לסיכום: הגדרת האמונה היא לא על האלוקות שאנו יכולים לראות בחוש שהיא קיימת מתוך התבוננות בעולם בעזרת השכל, אלא הגדרת האמונה היא להאמין שהקב"ה הוא שלימות אין סוף, ושכל העולם הוא כאין ואפס לפניו.
"וזכוך מצות אכילת מצה שנצטוו בני ישראל במצרים, כי מצרים הם מחוסרי אמונה הנ"ל (שהקב"ה נעלה ומרומם אפילו מההבנה שהוא מחיה את העולם) ולהוציא בני ישראל מזה, להביאם לאמונה האמיתית הנ"ל, היהעל ידי המצה, שהיא הנקרא תמי כל אדמה ימנותא (מאכל האמונה), שבה ועל ידה יגיעו ותקבע בלבותם אמונה זו"
על מנת לבסס רעיון זה, שהמצה היא מאכל שגורם בדרך סגולית לתובנות אלוקיות (מלבד בדרך הפשט שהיא מזכירה לנו את יציאת מצרים, שראינו אז את שליטתו של הקב"ה), הצמח צדק מביא כאן מאמר חז"ל שמדבר על סגוליות של לחם בהקשר אחר:
"והענין יובן על פי מאמר רבותינו ז"ל"אין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן (ברכות דף מ' ע"א). והנה ענין קריאתו אבא ואמא אחר טעימתו טעם דגן, אינו ידיעה והשגה אמיתית מהו אביו שהוא היותו מולידו וכיוצא, בהיותו חלק ממוח האב ממש ושטבעי רחמי האב על הבן לפרנסו ולכלכלו ולהספיק כל צרכיו, כי התינוק אינו מכיר בכל זה, רק קוראו אבא בלבד. ואמיתת הענין הוא למעלה מדעתו והשגתו, ועם כל זה אין לומר שלא הגיע שום הכרה בדעתו, שהרי מכירו בהכרה גמורה ולא יפנה אחר זולתו. והיינו שנמשך ידיעה זו האמיתית שלמעלה מדעתו והשגתו של תינוק,ונתלבשה בצמצום בדעתו והשגתו, עד שישיג כוונת הענין כמו שהוא ממש למעלה מדעתו, שהרי בקריאה זו שקורא אבא יש בהעלם כל ענין האמיתי איך שהוא אביו, רק שהושפל בדעתו כפי כחו שאת. והרי זה כמו הלומד הלכה עם התינוק שמעלים העמקות שיש בה ואומר לו קיצור ופסק ההלכה, וגם זה על ידי משל מדברים תחתונים, כדי שישיגנו התינוק במוחו והשגתו, ועם כל זה הרי הוא משכיל פסק ההלכה שהוא תכלית אמיתיתהענין המוסכם על ידי העמקות... וכן הוא קריאת אבא ואמא שהתינוק קורא על ידי טעם דגן כנ"ל, ובלא הדגן לא היה יודע מזה לגמרי, ועל ידי הדגן נמשך לו ידיעה זו שהיא באמת מגדלות הדעת אלא שהושפלה בקטנות הדעת כנ"ל.והכח הזה בדגן הוא לפי ששרשו (הרוחני של הדגן) מהחכמה, וכידוע מהאריז"ל על ענין הברכה "המוציא לחם כו'", אלא שנשפל בגשמיות, ולזאת יש בו הכח להביא המשכת החכמה, בבחינת מוחיןדקטנות (היינו הבנה שאינה בשילה ובוגרת ובנויה לכל פרטיה) של התינוק כנ"ל"
הצמח צדק מלמד אותנו שיש מציאות של הכרה שהיא אמנם אמיתית אבל היא בבחינת "קטנות" - מצד אחד תפיסה אמיתית ה"פוגעת" בנקודת האמת של הדבר, אך בלי לדעת ולהרחיב דבר זה. מחר נעמיק יותר במושג "אבא" כפי שהוא בנמשל-באלוקות.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
