ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
- מדורים
- ישיבת בית אל
- יום העצמאות תשס"ד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" 1 . הרב צבי יהודה זצ"ל היה מוסיף ומברר "בו - בקב"ה". ההתייחסות שלנו למדינת ישראל במהלך השנים העוברות אינה רק כזכר נס שעבר ואפילו לא התייחסות להווה בלבד, אלא בעיקר התייחסות אל העתיד. אנחנו יודעים שבתוך תהליך הגאולה שמתרחש כבר למעלה ממאה שנים, הקמת מדינת ישראל מייסדת את כל החיים הישראליים שמשתרשים פה בארץ ישראל, כדי שהם יצמחו ויעלו. "יום ליום יביע אומר", וכל שנה ושנה אנחנו רואים כיצד מדינת ישראל מתעצמת, גדלה והולכת, הניסים הרבים מלווים אותנו בכל צעד ושעל, ועינינו צופיות להשלמת כל התהליך הזה, לבוא משיח צדקנו. אז תושלם ותתחזק מלכות ישראל בארץ ישראל, במלוא ההכרה של האחיזה שלנו בארצנו.
מהסוגיא הקיומית לסוגיא הרוחנית
כבר התייחסנו ושמענו התייחסות למציאות הקשה שעם ישראל שרוי בימים האלה 2 , ויתכן שאפשר להסתכל על הדברים גם מזווית נוספת. הסוגיא המרכזית המנסרת בחלל ההוויה הישראלית בארץ ישראל בשלושים השנים האחרונות, בערך מאז מלחמת יום הכיפורים, היא הפנמת ההכרה והמשמעות העצמותית של ההתיישבות שלנו בארץ ישראל. הנושא הקיומי בטחוני, שהיה הדחף המרכזי של הקמת מדינת ישראל וליווה אותה בשנותיה הראשונות - פחות מאיים עלינו, יותר נכנסת והולכת הסוגיא של הבנת משמעות החיים שלנו בארץ ישראל, ובראש החנית מתייצבת ההתיישבות המקיפה שלנו בחבלי ארץ ישראל השלמה, והסוגיא הציבורית המנסרת בחלל היא האם באמת אנחנו שייכים לכל המקומות הללו באופן עצמותי. אנו מקווים שהבירור הזה יכניס את כל החיים הישראליים שלנו להבנה יותר עמוקה מה טמון בחיבור האלוקי הזה של עם ישראל עם נחלת אבותיו, מהי עומק המשמעות של "המחזיר שכינתו לציון".
מתוך הבירורים תיסלל הדרך
אמנם, דרכו של עם ישראל אינה ברורה לו, ובראש ובראשונה למנהיגות שלנו. אבל יתכן שדווקא מתוך הבירור הנוקב, החד והחריף הזה - שבעזרת ה' נתגבר עליו, תיסלל הדרך. אני חושב שאולי בחורי הישיבה העוברים מבית לבית ומרגישים שסוגיית ההכרה והשייכות שלנו בארץ ישראל, שהפכה להיות סוגיא קיומית דרך המצב הבטחוני שנכנס לכל רחובותינו, היא סוגיא שיש לה היום אזנים קשובות אולי יותר מבעבר, ודרך כך יש אולי יותר סימפטיה והבנה של תכנים עמוקים יותר. צריך לצפות שכך הם פני הדברים.
נביא דוגמא לכך, אם כי הדברים אינם מושווים. אחד המאמרים בספר "לנתיבות ישראל" הוא "שיר למעלות". הרב צבי יהודה זצ"ל כתב אותו כאשר כמה שבועות לפני הקמת מדינת ישראל, בגלל המצב המלחמתי שהתחיל להתפתח בארץ ישראל, נסוגה בה אמריקה מהתמיכה שלה לתוכנית החלוקה 'כ"ט בנובמבר', והתחילה לחשוש אפילו מפני האחיזה שלנו באותה פיסת ארץ שהייתה הסכמה באו"מ לתיתה לנו. אולי עדיף לשבת ולשוחח, ולא לייסד את מדינת ישראל. ארצות הברית נסוגה בה, ובעקבות כך כותב הרב צבי יהודה את 'שיר למעלות', על המעלה שמהלך הגאולה הגיע אליו בשלב ההוא, שאז מתברר שריבונו של עולם כלל אינו זקוק להסכמה הזו.
בתוך דבריו כותב הרב צבי יהודה "ודרך זה הכשרה מיוחדת של תגבורת חדירתנו למעמקי השיטין של חידת חיינו ותעצומת עוזם". יש כאן הזדמנות של חדירה לעומק הדברים, עכשיו אנחנו יודעים שאנחנו לא מקימים מדינה בחסדם של האומות, אלא ריבונו של עולם הוא המחזיר שכינתו לציון, הוא מחזיר אותנו הביתה ומטווה את המהלכים. השעה הייתה שעה קשה מאוד, וכמובן הייתה קשה שבעתיים כאשר תמיכת אומות העולם מתרחקת יותר, והשעה קשה ללא שום השוואה כאשר הקושי אינו מתוך לחץ חיצוני אלא בצורה מיותרת על ידי מנהיגות שלנו, אבל לפעמים דווקא שעות הבירור הקשות הללו, עם כל הקושי שבהן, הן הפתח לקומה חדשה של אמונה וחיים. העם היושב בציון, שיראה בעזרת ה' נכוחה את הדברים, יבעיר את האש ההכרתית הפנימית של עם ישראל כולו למשמעות חייו באמת, יבין שהוא לא נמצא פה רק בגלל מקלט בטוח, אילוצים או סיבות חיצונית אחרות, אלא יש כאן עומק חיים, והדברים הללו ילכו, יוסיפו ויאירו, ויביאו אותנו למעלה נוספת - לשירה של יחדיו, של התחברות יתר, של יתר אפשרות השפעה של תורה, של ראייה רוחנית של כל מהלכי הגאולה שלנו פה, ראייה של עומק, של תכני קודש, של תורה שחוזרת למקומה, של תורת ארץ ישראל, של אחדות הנס והטבע, ושל כל המדרגות הרוחניות שהרב זצ"ל מאריך בהם בספר אורות. אולי הם יתקדמו יותר לפתחינו דווקא מתוך השעות הקשות שאנחנו שרויים בהם כעת, בעזרת ה' במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
