ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
טוב, הגמד הממלכתי (במלעיל) הקטן שנמצא אצלי באוזן דרך קבע, מיד לוחש לי: 'צריך להסביר לחתיכת סגולת ישראל הזו שהוא צריך להתבייש. שעצם זה שאנו במדינה משלנו, עם צבא משלנו - זה כבר נס גדול. ואם סבא שלו היה חולם שהנכד שלו יהיה במדי צה"ל הוא היה בוכה מהתרגשות; אה?! מה אתה אומר? אה?!'
אבל כאן מגיעה מחשבה שנייה. ואיתה הכאב, נשיכת השפתיים והשתיקה. איך ייתכן שזו התחושה שעימה מסתובבים כל כך הרבה יהודים טובים? הרי יש לנו ב"ה מדינה, צבא, הכלכלה פורחת, התורה פורחת. מרחק שנות אור מפלנטת אושוויץ. שישים ושתיים שנה אחרי, למה עדיין רבים בינינו מסוגלים לשאול: 'זו עצמאות זו?!'
התשובה פשוטה: מפני שהם צודקים, לפחות חלקית. הגמרא במסכת ברכות (ט, א) מספרת כי פרעה תבע ממשה רבנו שבני ישראל ייצאו ממצרים כבר בליל י"ד ניסן (מדרש שהונצח בפזמון רב-ההשראה: 'פרעה בפג'ימה באמצע הלילה'); אולם גאולה מעין זו זכתה בפי חז"ל לכינוי: 'גאולת עֶרֶב'. מפני שזו גאולה קטנה, חשוכה ולילית, גאולה הבנויה על רשותם של המצרים. משה מסרב ותובע 'גאולת בוקר', או במילים פשוטות: אנחנו נעשה לך דווקא! עם ישראל לא ייצא כגנב בלילה, אלא למחרת באור היום, בזכות עצמו. על מנת לרכוש עצמאות, אין די בכך שלא נהיה יותר עבדים בפועל, בני ישראל צריכים גם לנתק את הפחד והתלות הנפשית מאדוניהם לשעבר.
שלא תהיה טעות: התשובה הנכונה לשאלה: 'זו עצמאות זו?' היא כן! באלף סימני קריאה. כן! זו ריבונות ממשית וזו ראשית צמיחת גאולתנו ואנו מודים לקדוש ברוך הוא עליה בכל שנה בשיר ובהלל. עם זאת, דומה שלמרות שחלפו שני דורות מיום קום המדינה - מדינת ישראל אינה מתפקדת עדיין בעצמאות מלאה. התלות הבלתי פוסקת ב'ידידים' המתחלפים במהלך השנים: רוסיה, צרפת וכעת ארצות הברית - היא בבחינת 'גאולת עֶרֶב'. ערב המצפה לבוקר כבר שישים ושתיים שנה.
אולי דווקא עכשיו, במשבר האחרון עם הממשל האמריקני, נזרע הזרע לשלב הבא בעצמאות ישראל. מי יודע, ייתכן שבעוד מאה שנים נוכל לסמן את נקודת המפנה - בה התחילו אזרחי ישראל להפנים שלעולם לא תהיה עצמאות כל עוד נמשכת התלות ב'ידידתנו הגדולה' - בימים הללו. אולי גם לא מקרה הוא שהמשבר הינו סביב מקום מאוד מסוים: חורבת רבי יהודה החסיד. אתר שמהווה אבן דרך משמעותית במסעם המופלא של תלמידי הגר"א לגאולת ישראל ולעצמאותה של האומה; אחת מהחורבות בהן 'מנהמת בת קול כיונה ואומרת: אוי לי שהחרבתי את ביתי' (ברכות ג, א; וראו את פרוש עין איה המופלא שם) - ומבניינה יבנה הבית. במהרה בימינו אמן.
הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר חיפה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
