ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
בעבר, לימוד תורת הנסתר היה נחלת צדיקי עליון בלבד. הסיבה לכך היא שמצינו בדברי רבותינו הקדמונים אזהרה חמורה שלא לפרסם דברי קבלה. שרש הדברים מופיע כבר במשנה מסכת חגיגה:
"אין דורשים בעריות בשלשה, ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו"
(פרק ב' משנה א')
בלי להכנס כאן להגדרת ופרטי החילוק בין מעשה בראשית למעשה מרכבה, אנו רואים שאין חכמת הסוד דבר השייך לרבים. כמו כן מלאים ספרי הסוד בדיבורים על הגבול בין מה שהותר לגלות ובין מה שלא. וכן מצינו שדרכם של כל המקובלים הראשונים שהמפורסם שבהם הוא רבינו הרמב"ן, שעל אף שהאדיר מאוד את חכמת הקבלה ואף הביא ממנה בקצרה וברמז דברים הרבה בפירושו על התורה, הוא כותב בהקדמה שהוא אינו מביא דברים מפורשים אלא לעורר את מי שיודע כבר בקבלה מפי רבו. גם הרמ"א מביא מהרמב"ם ופוסק:
"ואין לאדם לטייל בפרד"ס רק לאחר שמילא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצוות"
(בהלכות תלמוד תורה, יורה דעה סימן רמ"ו ס"ד)
והגדיל ה"חוות יאיר" שכתב שיש לרחק לימוד הקבלה כי ידיעתנו קצרה ואונס רחמנא פטריה. והש"ך (הלכות תלמוד תורה, יורה דעה סימן רמ"ו סעיף ד') הביא דעה שאין ללמוד גם אם מילא כריסו בש"ס ופוסקים, עד גיל ארבעים.
אולם כבר אמרו הרבה מחכמי הדורות האחרונים שלא נאמרו אזהרות אלו אלא לדורות קדמונים, אולם בזמנינו מותר ומצווה לגלות ברבים ענייני אלוקות. המהרצ"א כתב:
"שלפי שבדורות ראשונים נמשכו אחר לימוד החקירות והפילוסופיה, לכן יצאו אז גדולי הדורות באזהרה זו, אבל משנת השל"ה לבריאת העולם שנפתחו מעיינות החכמה, והנסתרות נעשו לנו כמו הנגלות, אזי די שיהיה לאדם כל יום שיעורים כסדרם בנגלות התורה, ואז יכול לבוא גם לחדרי פנימיות התורה"
ואף רבי חיים וויטל בהקדמה לשער ההקדמות אומר שמי שלא רואה סימן ברכה בעיון הפשט מותר לו להניחו וליכנס וללמוד בחכמת הפנימיות, אף שהסדר הפשוט הוא להקדים הפשט. וכתב המהרי"א מזידיטשוב זצ"ל, שכשם שאמרו לשלש שליש שנותיו במקרא ושליש במשנה ושליש בתלמוד, ופירשו לשלש כך כל יום ויום לשלשת חלקים אלו, כמו כן גם ביחס לפנימיות התורה: שצריך כל יום למלא כריסו ש"ס ופוסקים ואז ללמוד פנימיות התורה. שאם נפרש כפשוטו להמתין עד שיהיה תלמיד חכם "מי יודע כמה חיי". אלא ודאי הכוונה להקדים בכל יום לימוד הנגלה ללימוד הנסתר. ומובא משל ידוע מהאדמו"ר הזקן שכאשר בן המלך התעלף ואמר הרופא שרפואתו לכתוש אבן טובה שבראש כתר המלך לאבקה ולהכניס לתוך פיו ושש המלך לעשות כן אף שהרבה ממנה נאבד על הרצפה ורק מעט נכנס לפי בן המלך, שסוף כל סוף החייהו, כמו כן בדורנו דור עני של סוף הגלות אי אפשר להחיות נפשות ישראל בניו של המלך הקב"ה אלא על ידי גילוי עניינים הכי נפלאים בהתבוננות באלוקות והנהגת השי"ת ואף שמגיע גם למקומות שאינם מהוגנים, מכל מקום כדאי הדבר כדי להציל ולהחיות את רוחם של ישראל.
אך הדבר לא נובע רק מקטנות הדור, אלא גם מגדלותו. הרב קוק כותב באורות הקודש:
"כשמגיע האיש היחיד, וכן הדור, לאותו המצב שהופעתו הרוחנית (מעלתו הרוחנית) כבר קרואה היא לפעולתה, אז אי אפשר לו להיות משביע את צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל, אם לא יהיה אותו התוכן בעצמו מוסר אותו אל תוכן רחב חפשי, שבו ירגיש את השיגוב (גובה) הגדול שבשורש נטית נשמתו ממקור החיים שלה. ומתוך כך רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים ונתבעים מן הדור"
(אורות הקודש א ה)
תיאור זה מתרחש לנגד עינינו. העיסוק בפנימיות התורה, שפעם היה עיסוק של פרושים בודדים, הופך לנחלת הרבים בדורנו. אולם ככל תופעה טבעית, אם היא נעשית מתוך הבנה לעומק היא יכולה להיעשות באופן נכון ומדויק יותר. ולכך ננסה לברר את ה"תביעה" לרזים.
וכבר הזהירו רבים מגדולי ישראל על נחיצות פנימיות התורה והסכנה שבהתעלמות מנשמת התורה בדורנו , ביניהם האריך בכך מאד הראי"ה קוק בספר אורות התורה חלק ב', והדברים ארוכים ואין כאן מקומם. בימים הקרובים נראה מעט מחשיבות לימוד פנימיות התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
