ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בין תלמידיו היו למדנים גדולים ובעלי רוח הקודש, ולעומתם היו גם "מקושרים" - יהודים פשוטים שלא ידעו ללמוד, שברובם היו בעלי מלאכות שהתגוררו ביישובים ובכפרים.
בין תלמידיו הרבים של הבעש"ט היה אחד מהעיר בראד ושמו ר' נתן ליונטהנדלר, שמסחרו היה בבדים. היה זה יהודי תלמיד חכם. כל יום כשהשתחרר מעסקיו, ובמיוחד בלילות, היה לומד בהתמדה רבה. במידותיו היה ר' נתן אדם רגיל, והעיקר אצלו היה לימוד תורה וקיום מצוות בהידור. הוא התמסר ללימוד התורה בעיון רב, אבל בתיקון המידות עסק מעט מאוד. הבעש"ט העיר לו שצריכים לעסוק גם במידות ובעבודה, אך ר' נתן המשיך להתנהג כסדרו. שנים חלפו ואצל ר' נתן גדלו ילדים שהוא הדריכם בדרכו והיו למדנים גדולים.
לעומת זאת היה לבעש"ט מקושר אחד, יהודי פשוט ושמו ר' אברהם בלישצניצר, שחי בעיירה בלשצניץ. הוא היה פשוט מאוד בלימודו, למד רק את הספרים שנכתבו ביידיש, וגם אותם התקשה להבין. גם את פירוש המילים של התפילה, החומש או התהילים לא הבין, אבל כל דבר בעבודת השם ובקיום המצוות עשה בשמחה ועבד על תיקון מידותיו.
הבעש"ט נהג לקרב את היהודים הפשוטים ואמר בפניהם תורה המתאימה להבנתם. תלמידי החכמים וגדולי התורה היו אמנם מסורים לבעש"ט בלב ובנפש ולא הרהרו על מעשיו, ובכל זאת חרה להם שרבם מקרב כל כך את היהודים הפשוטים ואף אומר בפניהם תורה. למרות זאת חזרו גם על התורות שאמר הבעש"ט בפני היהודים הפשוטים והתעמקו בהן.
באחת השבתות הזדמנו אצל הבעש"ט ר' נתן ור' אברהם. הבעש"ט אמר תורה על הפסוק "ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם, גם כי תרבו תפלה אינני שומע, ידיכם דמים מלאו". הבעש"ט הסביר כך: "למרות שהעיקר בעבודת השי"ת הוא אכן עבודת המוח ועבודת הלב, כלומר עבודה בלימוד התורה ועבודה בתפילה, שעל ידן העבודה בענייני המידות ובענייני העולם היא בדרך ממילא כפי שצריך להיות, בכל זאת אפשר שיהיו 'ידיכם דמים מלאו', שגם כאשר נותנים נדבה לעני ביד רחבה שהיא עבודת הלב, בכל זאת 'אעלים עיני מכם', לא אראה זאת, מפני שאין זו עבודה אמיתית. אמיתיות העבודה היא כשמרגישים את הזולת. 'גם אם תרבו תפילה' - עבודת המוח, הנה גם זו אינה עבודה, מפני שלא מרגישים את הזולת בהרגש אמיתי וזו שפיכות דמים, 'ידיכם דמים מלאו' - מידותיכם, גם הטובות, הן 'דמים מלאו'".
ר' נתן ור' אברהם שמעו תורה זו. ר' נתן התלמיד-חכם הבין את התורה בדרכו, התעמק בשני אופני עבודה, עבודת המוח ועבודת הלב, שהן העבודה של לימוד התורה ועבודה של תפילה. ר' אברהם, שהבין מתורת הבעש"ט רק את המילים הספורות הנוגעות לפועל ממש, החליט שעליו לעסוק בעבודת בירור וזיכוך המידות הרבה יותר מאשר עשה עד כה. המילים "'ידיכם דמים מלאו', כשלא מרגישים באמת את צער הזולת, גם כאשר עוזרים לו ביד רחבה, הרי זה שפיכת דמים", לא נתנו לו מנוח, ובשובו לביתו החל לעבוד יותר על עצמו, והתקדם בעבודתו זו.
בפסח, בשעת ליל הסדר, כשהבעש"ט ישב עם תלמידיו ליד שולחן הסדר, היה במצב רוח מרומם ושוחח על נחת הרוח הגדולה שיש בשמיים מעבודת האנשים הפשוטים לעומת עבודתם של בעלי התורה והעבודה. הוא הורה לתלמידיו לעצום את עיניהם ולשים את ידיהם איש על כתף חברו. הבעש"ט הניח את ידיו על כתפי שני התלמידים שישבו משני צדיו והחל לנגן, והתלמידים ראו לפתע את ר' אברהם בלישצניצר יושב עם אשתו וילדיהם בכפרו, ליד שולחן הסדר בחדרון קטן, על השולחן מונחים כמה כדי חרס ונר של שמן דולק, ור' אברהם ובני ביתו יושבים במצב רוח חגיגי ועורכים את הסדר בשמחה רבה. לאחר מכן הם ראו פתאום את ר' נתן ליונטהנדלר יושב עם בני ביתו בביתו בבראד, בחדר גדול ומואר ליד שולחן מלא בכל טוב, אך כל המסובים שם מנופחים, מרוגזים ואינם שבעי רצון זה מזה.
כשהסיר הבעש"ט את ידיו הקדושות מכתפי שני התלמידים וסיים לנגן, הורה לתלמידיו לפתוח את עיניהם ואמר להם: "מי שעבודתו היא במוח ולב, למרות שהיא עבודה גדולה, אבל כשחסרה השלמות של מידות טובות בפועל, הרי זה 'בית מלא זבחי ריב'. לעומת זאת מי שעובד עם עצמו, ולמרות פשטותו הוא רואה בכל דבר את המעלה ואת היתרון של השני, וממילא כל הזמן הוא שבע רצון ובמצב רוח טוב, וגם כשאין לו כמעט במה להאכיל את ילדיו ביום טוב, בכל זאת הוא שמח בשמחת החג, מתקיים בו הפסוק 'טוב פת חרבה ושלוה בה'".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
