ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
היום, אחרי טקס יום העצמאות בישוב שלנו, ניגשה אלי אשה מותיקי הישוב ואמרה לי: 'גם אנחנו היינו פעם מאחז!' היא סיפרה לי על שבת שבה נשארו בישוב כשלשה ארבעה משפחות, והיא אמרה לבעלה - אני לא יודעת אם נחזיק מעמד או לא. בעלה ענה לה - ודאי שנחזיק מעמד! היום היא באה אלי עם דמעות ואומרת - כולנו היינו בהתחלה מאחזים, וברוך ה' כל מאחז הפך לישוב, כל ישוב הפך לעיר וכל עיר למדינה. כשהרב קוק הגיע לארץ ישראל לא היו בה כמעט יהודים, מדינת ישראל התחילה כמאחז, והנה אנחנו גדלים ומתפתחים. בתורה כתוב "ורדפו מכם חמישה מאה", ובמלחמת השחרור היחס היה אפילו פחות מזה. טנקים היו לנו פחות מאחד למאה, גם מטוסים לא היה לנו כמעט.
לימוד זכות כמפתח לגאולה
היום ליוותה הישיבה למנוחתו האחרונה את בוגר הישיבה, את גדעון ה' יקום דמו, שנהרג אתמול על קידוש השם. חז"ל אומרים שמגדעון צריך ללמוד לימוד מיוחד. על הפסוק "ושפטו את העם משפט צדק" אומר המדרש תנחומא: 'מכאן לימוד למנהיגי ישראל שיהיו מטין ומלמדים עליהם (על עם ישראל) זכות לפני הקב"ה, ממי אתה למד מגדעון בן יואש שבימיו היו ישראל בצרה והיה הקב"ה מבקש אדם שילמד עליהם זכות ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצוות ובמעשים". לכולם היו קושיות ושאלות על ריבונו של עולם. או שהם עצמם היו דלים במצוות, או שהם היו צדיקים אבל היו להם המון שאלות על אחרים שהיו דלים במצוות. גדעון מלמד אותנו שאנחנו צריכים ללמוד ללמד זכות. לימוד זכות הוא בחינת נבואה שמגשימה את עצמה, אם תאמר על אדם שהוא לא שווה ואין לו כוחות הוא יהיה כך, אבל אם תאמין שיש באדם כוחות ויכולות, אם תתרגל להסתכל עליו כך וגם לומר לו זאת, בכך תגרום שהזכות הזו תעלה ותצוף.
גם לנו יש הרבה שאלות - במה זכינו? האם הדור שלנו כולו חייב או כולו זכאי? אנחנו צריכים ללמוד מגדעון למצוא את הזכות, וכמו שאמר גדעון "הלא ממצרים העלינו ה'" 1 - אם כאשר עם ישראל היה במ"ט שערי טומאה, במצב כל כך רקוב וכמעט בשער הנו"ן של הטומאה ובכל זאת היתה גאולה, אז בהמשך הדורות, כשאף פעם לא נגיע למ"ט שערי טומאה כי כבר יצאנו ממצרים, ודאי שאנו צריכים ללמד זכות, ומכוח לימוד הזכות באה הגאולה.
זו בחינה אחת, ההסתכלות לעתיד במבט של זכות שמביאה את הגאולה.
מבט על העבר והעתיד מתוך מבט אלוקי על המציאות
ביום הזה אנחנו מסתכלים גם על העבר, ומודים לקב"ה על חסדיו עמנו. מדוע ההודאה הינה דבר כל כך מרכזי? הכרת הטוב היא יסוד מרכזי בעבודת ה' כולה, אבל ביום העצמאות יש בה עניין נוסף. ההודאה וקריאת ההלל חושפת מי הקים את המדינה. נכון, היו הרבה שלוחים והרבה אנשים גדולים עם הרבה תעצומות נפש, אבל מי שעומד מאחורי המדינה הזו, מי שיצר ועשה את הכל, הוא הקב"ה. הבדל בסיסי קיים בין אם אנחנו חושבים שאנחנו הקמנו את המדינה, לבין אם אנחנו מכריזים בריש גלי - זו לא התוכנית שלנו. אנחנו רק שלוחים, שלוחי דרחמנא של תכנית אלוקית שאינה שלנו. תוכנית של פיתרון גדול, תיקון שלם, גאולה שלמה, ארץ שלמה ועם שלם שעומד לבוא לארץ ישראל.
כאשר אנחנו נותנים לכל המהלך של העבר משמעות אלוקית, מסתכלים על הכל במבט אלוקי - אנו משנים את כל היחס לעתיד. העתיד אינו תלוי רק בכוחות האנושיים שיש בנו, אנחנו צריכים לראות את העתיד במבט בלי גבולות "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" בלי שום שיור, מבט ששואף לשלמות גדולה בתורה, שלמות גדולה בארץ ושלמות גדולה בעם.
עם ישראל הולך ומתקבץ לארץ ישראל, ואנו כבר התרגלנו. מהקמת המדינה עלו לארץ שלש מליון יהודים, ובעשר השנים האחרונות מיליון. הדבר נראה לנו פשוט, אבל יש כאן מהלך גדול מאוד. לאט לאט הולך ומתגבש בארץ מצב שרוב יושביה עליה.
נדרי לה' אשלם
אנחנו יודעים שלפעמים אנשים נודרים נדרים חלקיים, והדבר נובע מכך שהם לא מכירים כל כך את הדברים במבט האלוקי. מסתכלים על היכולות האנושיות, מהו הדבר המירבי שאפשר להפיק מהמציאות, ולפיו נודרים נדרים. אנחנו כציבור נודרים נדרים לה' "נדרי לה' אשלם", אלו הם נדרים שעד שלא נגיע לחצרות בית ה', עד שלא נגיע לשלמות הזו של "ושכנתי בתוכם" בצורה שלמה, לא נוכל לקיים אותם. את הנדרים נוכל לקיים בשלמות רק בחצרות בית ה', ושם כולנו נשיר בצורה שלמה יותר "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו".

הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









