ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
"אמר החבר: זה אמת (-מה שאמר מלך כוזר לפני כן, שהכוונה שבלב מספיקה לבדה) – אם נבצר מאדם המעשה, אבל האדם (עצמו) חפשי לגבי תוחלתו ומעשהו (-חפשי בנושא מה לרצות וחפשי בנושא איך לפעול), ולפיכך הוא נאשם אם איננו מביא השכר הגלוי אל המעשה הגלוי (-אפשר להאשים את האדם אם רוצה להגיע לשכר המעשי השלם אם לא עושה את המעשה בפועל ובשלמות) ... ואם היה המעשה ללא כוונה או הכוונה ללא מעשה – תאכזב ההשתדלות, אלא אם כן אי אפשר שאז הכנת הלב וההתנצלות על המעשה מועילה קצת תועלת, כהתנצלותנו בתפלתנו "ומפני חטאינו גלינו מארצנו" (מתוך תפילת שלוש רגלים, והמשך התפילה שם – "ואין אנחנו יכולים לעלות וליראות... בבית הגדול והקדוש") ומה שדומה לזה.
ובהערת בני אדם והנעתם אל חִבת המקום הקדוש ההוא – יש שכר וחיזוק העדן המיוחל כמו שאמר "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו". רצותו לומר שירושלים אמנם תבנה כאשר יכספו ישראל אליה תכלית הכֹּסף עד שיחֹנו אבניה ועפרה".
(ספר הכוזרי מאמר חמישי, כז)
ר' יהודה הלוי מסביר שמעשה הוא שלם רק כשיש בו את שני החלקים: גם הכוונה וגם המעשה. אם המעשה בא ללא כוונה – הוא חסר במהותו כי חסר עצם העניין. אם קיימת רק כוונה ללא מעשה – סימן שלא באמת קיימת כוונה כי אם היתה הכוונה היה גם מעשה, שהרי הדבר תלוי באדם בלבד.
עלולים להיות מקרים חריגים שבהם אין אפשרות לקיים את המעשה ואז הכוונה יכולה להיות אמתית גם אם המעשה לא קיים, ויש ערך חלקי ל'הצטדקות' על אי עשייתן (לדוגמא, במוסף של שלושת הרגלים "ומפני חטאינו גלינו מארצנו... ואין אנחנו יכולים לעלות וליראות...").
ומכאן עובר החבר לדבר על ירושלים: כשיתעוררו עַם ישראל לאהוב את מקום הקודש, זה מה שיביא את התכלית של גאולת ירושלים בשלמותה עם כל גדלותה הן מצד קדושתה והן מחשיבותה הלאומית, האנושית והעולמית. זה מה שאומר דוד המלך בפסוק: מתי " אתה תקום תרחם ציון "?, איך יודעים שעכשיו " בא עת לחננה , ו" בא מועד "? – כאשר " רצו עבדיך " אפילו את החלקים הכי גשמיים ונמוכים שקשורים לירושלים, אבניה ועפרה .
כלומר, ר' יהודה הלוי מסביר שבניין ירושלים תלוי ברצון של עם ישראל. אם הרצון יהיה חזק לחזור למצב הזה – תיבנה ירושלים, אך כל עוד לא יהיה רצון – זה לא יקרה. ממילא מתברר לנו שחובה עלינו לרצות לחזור למצב הקִירבה הזה, של קשר אמיתי ושלם ביננו לבין אבינו שבשמים. מתוך לימוד והבנה על תפקידנו, מקומנו וחובתנו להביא גאולה לעולם כולו. עלינו לעבוד עבודה על הלב, על הרצון, לרצות את בניין בית המקדש , להבין את משמעות עבודותיו הרבות, את המשמעות שיש לעצם המציאות של מקדש בנוי בירושלים, לאהוב את ירושלים, הגשמית(!). על ידי המחשה, על ידי דיבור, על ידי כוונה בתפילות (בעמידה, בברכת "ולירושלים עירך", "ותחזנה עינינו", "יהי רצון... שיבנה בית המקדש במהרה...", בברכת המזון "רחם נא", ב'על המחיה' "על ציון... ועל מזבחך"!) –."להעיר לבם" בכל דרך אפשרית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











