ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
"לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם*, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּנְעִימִים זֶה לְזֶה בַּהֲלָכָה". (סַנְהֶדְרִין כד.)
יָמִים רַבִּים עָבְרוּ עַל הַחָכְמָה הַמֵּכָנִית*, וְהַחֹק הַמָּלֵא שְׁגִיאָה*, "שֶׁשְּׁנֵי כֹּחוֹת הַמִּתְנַגְּדִים זֶה אֶת זֶה הֵם מוֹלִידִים שְׁלִילָה* בְּהִפָּגְשָׁם", הָיָה לְקָו* לְהַתַּעֲשִׂיָּה, שֶׁהָיָה לָהּ כְּעֹל-בַּרְזֶל* עַל צַוָּארָהּ. אֲבָל בָּאוּ הַנִּסְיוֹנוֹת*, וְהִתְרַחֲבָה הַהַכָּרָה, עַד שֶׁצָּעֲדָה בְּגָאוֹן* הַהַחְלָטָה כִּי לֹא שְׁלִילָה יוֹלִידוּ שְׁנֵי כֹּחוֹת הַמִּתְנַגְּדִים בְּהִפָּגְשָׁם, כִּי-אִם "כֹּחַ חִיּוּבִי מְחֻדָּשׁ", שֶׁגַּם הוּא יִהְיֶה לְכֹחַ פּוֹעֵל לֵהָנוֹת בּוֹ בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁיֵּדְעוּ אֵיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.
אחדות המחשבות
הַכֹּחוֹת הָרוּחָנִיִּים, הַמִּדּוֹת וְהַמַּחְשָׁבוֹת, הֵם יוֹתֵר רְחוֹקִים מִלֵּב בְּנֵי הָאָדָם, וְיוֹתֵר מְטֻשְׁטָשִׁים בְּצִיּוּרָם מִן הַכֹּחוֹת הַמַּעֲשִׂיִּים. הַרְבֵּה צְרִיכָה עוֹד הַמַּחְשָׁבָה הָאֱנוֹשִׁית לַעֲמֹל עַד שֶׁתַּכִּיר אֶת עֶרְכָּם שֶׁל כֹּחוֹת הַמַּחְשָׁבָה וְאָפְנֵי שִׁמּוּשָׁם, בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה* שֶׁהִיא עַל כָּל פָּנִים נְכוֹנָה לְהַכִּיר אֶת הַכֹּחוֹת הַמַּעֲשִׂיִּים שֶׁבְּעוֹלָמָהּ. עַל-כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה הַיְדִיעָה הַכְּלָלִית עַד אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁל הַהֲבָנָה, שֶׁרַק בְּרָכָה מְצוּיָה הִיא בַּכֹּחוֹת הַמַּעֲשִׂיִּים כְּשֶׁהֵם נִפְגָּשִׁים בְּנִגּוּדָם, עוֹד לֹא הִתְנַשְּׂאָה* עַד כֹּה לְהָבִין גַּם-כֵּן אֶת אוֹצַר הַבְּרָכָה הַמּוּכָן מֵהִתְנַגְּשׁוּת הַכֹּחוֹת הַמַּחְשָׁבִיִּים כְּשֶׁהֵם נִפְגָּשִׁים זֶה בְּזֶה בְּמַצַּב הַנִּגּוּד, - אֵיךְ שֶׁהֵם, וְדַוְקָא הֵם, לֹא שְׁלִילָה, כִּי-אִם חִיּוּב וְכֹחַ חָדָשׁ וְנֶאֱזָר בְּעֹז הֵם מוֹלִידִים, אֹורֵח הָגוּן שֶׁרָאוּי לְקַבֵּל פָּנָיו בְּאוֹרָה וְצָהֳלָה, בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם וְאַהֲבָה. חֹק הַתּוֹלָדָה הַחִיּוּבִית שֶׁל פְּגִישַׁת הַכֹּחוֹת הַמִּתְנַגְּדִים הִשְׁלִים אֶת הַכָּרַת אַחְדוּת הַכֹּחוֹת שֶׁבַּמְּצִיאוּת הַמַּעֲשִׂית, הַפּוֹעֶלֶת בָּחֳמָרִים. וְנוֹשְׂאֵי דֶּגֶל הָאַחְדוּת הָעֶלְיוֹנָה, הַמְּאִירָה אֶת כָּל מַחֲשַׁכֵּי הָעוֹלָם עֲדֵי-עַד, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲבוֹת-הַתְּעוּדָה* אָמְרוּ לָנוּ זֶה כְּבָר: "הַלָּלוּ מְטַמְּאִים וְהַלָּלוּ מְטַהֲרִים, הַלָּלוּ אוֹסְרִים וְהַלָּלוּ מַתִּירִין, ... אֵל אֶחָד נְתָנָן, פַּרְנָס אֶחָד אֲמָרָן, מִפִּי אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים בָּרוּךְ הוּא" (חֲגִיגָה ג:). "וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים" (עֵרוּבִין יג:). זֶהוּ הַחוֹתָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַחְדוּת הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁמְּתַמֵּם* אֶת הַחֶזְיוֹנוֹת הַמִּתְנַגְּדִים בְּהִפָּגְשָׁם עַל פְּנֵי אֹפֶק* הַמַּחְשָׁבָה וְהָרוּחַ, שֶׁמַּכִּיר אֵיךְ שֶׁהֵם מְבִיאִים בְּרָכָה לָעוֹלָם. אֵין לָנוּ רְטִיָּה* יוֹתֵר גְּדוֹלָה לְהַמַּחֲלָה שֶׁל הִתְפּוֹצְצוּת הַכֹּחוֹת*, וּבְיוֹתֵר הַכֹּחוֹת הָרוּחָנִיִּים שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּהַחֹק הַנִּשְׂגָּב הַזֶּה, הַחוֹבֵק בִּזְרֹעַ-עֻזּוֹ עוֹלְמֵי עַד. אָמְנָם הַמָּקוֹם הַמְבֻצָּר, שֶׁבּוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַחִזָּיוֹן הָאֲמִתִּי הַזֶּה אֶצְלֵנוּ, הוּא מְיֻחָד לְהַמַּחְשָׁבָה הַיִּשְׂרְאֵלִית, לְעֻמַּת מַה שֶּׁהַמַּעֲשֶׂה עוֹמֵד עַל צִבְיוֹן* אֶחָד וּמְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת כָּל הַגְּוָנִים בָּאַסְפַּקְלַרְיָא* שֶׁלּוֹ.
(אֶדֶר הַיְקָר, מְעַט צֳרִי חלק א')
______________________
לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם – הנביא זכריה מנבא על שני מקלות (מנהיגים), אחד מהם נקרא 'נועם'. הַמֵּכָנִית – המעשית, החכמה שבעולם המעשה הטכני. שְׁגִיאָה – טעות. שְׁלִילָה – חיסרון, הרס. לְקָו – עיקרון מקובל. כְּעֹל-בַּרְזֶל – דבר מכביד, מעכב גדול להתפתחות התעשייה. הַנִּסְיוֹנוֹת – ניסויים שגילו הבנה חדשה. בְּגָאוֹן – בבירור. בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה – לפחות באותו שיעור. הִתְנַשְּׂאָה – התרוממה, התקדמה. אֲבוֹת-הַתְּעוּדָה – מוסרי התורה. שֶׁמְּתַמֵּם – משלים. אֹפֶק – מרחב. רְטִיָּה – תחבושת, תרופה. הִתְפּוֹצְצוּת הַכֹּחוֹת – ריבוי השיטות, והניגודים שביניהן. צִבְיוֹן – צורה. בָּאַסְפַּקְלַרְיָא – במבט.
הקדמה
אחד הנושאים המרכזיים שבהם עסק הרב קוק רבות הוא לימוד אמונה. לימוד אמונה כולל בתוכו את כל תחומי התורה שאינם עוסקים בהלכות מעשיות, אלא מנווטים את עולם האמונות והדעות ואת חוויית עבודת ה'. ישנה טעות נפוצה הסוברת שאת לימוד האמונה צריך ללמוד אדם שאינו מאמין בקב"ה או בתורה מן השמים – ואם הוא יודע את אמיתות יסוד אלו, אינו צריך להמשיך ללמוד אמונה, אלא רק לעסוק בחלקים ההלכתיים והמעשיים של התורה, בש"ס ובפוסקים. אך זו טעות קשה. בלימוד אמונה אין אנו רוצים רק להקיף ידיעות אמוניות, אלא גם להגיע למציאות שבה אנו חיים חיי אמונה . לחיות אמונה זה להיות מחובר לקב"ה, ולתת ביטוי לכל הכוחות והשאיפות הקיימים בתוכנו. לימוד אמונה בונה עושר תודעתי של עבודת ה', ונותן מענה אמוני אמתי לתביעות האידיאליסטיות של האדם. הוא מגלה איך התורה באמת מתקנת עולם במלכות שדי, ואיך קיום המצוות של האדם הוא תהליך מתמיד של התקרבות לד' ושל עומק בלתי פוסקים. הוא מכוון את הצמיחה הרגשית של האדם ואת עריגתו לאלוהיו. תביעה זו מתגברת במיוחד על רקע שתי תופעות שהתרחשו במאות השנים האחרונות: הכפירה והחילוניות הנוראיות שפשו בעם ישראל מחד, וחזרת עם ישראל לארצו, מאידך. שתי תופעות אלו תובעות מלומדי התורה לגלות איך התורה מחוברת לחיים, ואיך היא נותנת להם משמעות ותוכן. לימוד הפרטים ההלכתיים הקטנים לבדו אינו מספיק כדי לתת מענה לנפש הצמאה לאידיאלים נישאים, אלא אם נחשוף את החזון הגדול של התורה ונראה איך הוא מתגשם דווקא באמצעות פרטים אלו. דבר זה יכול להתרחש רק על ידי לימוד אמונה מעמיק ויסודי. על תביעה זו מדבר המאמר שלפנינו.
ביאורים
'מעט צרי' הנו מאמר שהרב קוק כתב במהלך השנתיים הראשונות שלו בארץ ישראל. מטרת מאמר זה היא לקרוא לכל לומדי התורה ללמוד ספרי פנימיות התורה והאמונה באופן מעמיק ויסודי, וזאת דווקא בארץ ישראל.
יש הבדל בין תלמידי החכמים שבארץ ישראל לבין תלמידי החכמים שבחו"ל. תלמידי החכמים שבחו"ל נקראים 'חובלים', שמקשים זה לזה, ומנסים להראות עד כמה דעת האחד צודקת ואילו האחר טועה. לעומת זאת, תלמידי חכמים שבארץ ישראל מנעימים זה לזה בהלכה. הם "מעיינין יחד, ומתקן זה את דברי זה, והשמועה יוצאה לאור" (רש"י). הוויכוח ביניהם יוצר דבר חדש. בעלי הדעות השונות לא באים לבטל אחד את דברי האחר, אלא להוליד מהן אמת חדשה וגדולה יותר.
תופעה זו קיימת גם בעולם המעשי והפיסיקלי. הייתה טעות נפוצה בעבר: אנשים סברו ששני כוחות ששונים זה מזה לא יכולים ליצור דבר חיובי כאשר הם נפגשים. תפיסת עולם זו השאירה את עולם התעשייה פרימיטיבי ומיושן. השתמשו בכל כוח בפני עצמו ולא חיברו ביניהם. רק כאשר גילו שדווקא חיבור של כוחות מנוגדים יוצר עצמה חזקה יותר, התקדם העולם. נעשו הרכבות מרובות בין הכוחות השונים, ונעשה ניצול של היתרונות של כל אחד מהם – וכך השתכלל העולם ונוצרו חומרים חדשים. הדוגמה המובהקת לכך היא תחום החשמל. דווקא קישור שני הקטבים המנוגדים למעגל אחד יוצר זרימה חשמלית. תופעה זו היא אחד הבסיסים שעליו נשענת כל ההתקדמות הטכנולוגית במאות השנים האחרונות.
דבר זה נכון גם בעולם הרוחני. חיבור של שתי תפיסות עולם מנוגדות יכול להוביל להבנה עמוקה ושלמה יותר של המציאות. הרעיון הזה עמוק יותר וקשה יותר ליישום, מכיוון שתפיסת עולם זהו דבר מופשט שקשה להגדירו באופן מדויק, ואף קשה לעשות את החיבור בין שתי תפיסות העולם. אך היהדות תמיד סברה שיש מקום לכל אחת מהדעות, ושהן יכולות וצריכות להשלים זו את זו.
להצלחת ישראל בן אליהו חיים הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
