ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
הִתְפּוֹצְצוּת הַכֹּחוֹת שֶׁל הַמַּחְשָׁבָה*, מְבִיאָה גַּם-כֵּן לַאֲפִיסַת* הַמַּחְשָׁבָה וְחֻלְשָׁתָהּ; כִּי מַה יּוּכַל לַחְשֹׁב מִי שֶׁסּוֹבֵר שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא חוּץ לַחֲלַל-הַגֻּלְגֹּלֶת* שֶׁלּוֹ אֵינֶנּוּ כִּי-אִם תֹּהוּ-וָבֹהוּ* אָרֹךְ, וְהָעוֹלָם וְהַחַיִּים אֵינֶנּוּ כִּי-אִם מַה שֶּׁמָּצוּי בִּרְבִיעִית-דָּם וּבְכַזַּיִת-מֹחַ שֶׁלּוֹ.
מיעוט המחשבה בנושא זה
מִעוּט הָעֲבוֹדָה, שֶׁל הַכְנָסַת כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת* הַטּוֹבוֹת וְהָעֲדִינוֹת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְמָקוֹם אֶחָד, לְהַתְאִימָן וּלְהַפְרוֹתָן, הוּא שֶׁגָּרַם שֶׁאוֹתָן הַמַּחְשָׁבוֹת, שֶׁהֵן בֶּאֱמֶת תּוֹלְדוֹת הַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ, שֶׁאֵינָן עֲלוּלוֹת לְהִתְאַחֵד עִם הַחַיִּים הַפְּנִימִיִּים וְהַמְּלֵאִים שֶׁל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, הַדֵּעוֹת הַקְּלוּשׁוֹת הַבָּאוֹת מִקֹּצֶר הָרְאוּת וְקַטְנוּת אֲמָנָה* שֶׁל עֹז הָאַחְדוּת הָאֱלֹהִית, מָעֻזָּם* שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְגַאֲוָתָם, "מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה, הַסּוֹרְרִים אַל יָרוּמוּ לָמוֹ סֶלָה", הֵן עוֹלוֹת כְּעָבֵי חֹשֶׁךְ וּמְבִיאוֹת אֲפֵלָה לָעוֹלָם, וּמְאַבְּדוֹת בְּיִחוּד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים* אֶת כָּל גְּאוֹן* הַהַכָּרָה הָעַצְמִית מִמְּקוֹרָהּ וּמִבְּסִיסָהּ הַבָּרִיא, "בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה, מִפְּנֵי גַּאֲוָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּטְּלָה מֵהֵן".
(אֶדֶר הַיְקָר, מְעַט צֳרִי- המשך)
______________________
הִתְפּוֹצְצוּת הַכֹּחוֹת שֶׁל הַמַּחְשָׁבָה – שיטות מנוגדות זו מזו בענייני מחשבה. לַאֲפִיסַת – לעצירת. חוּץ לַחֲלַל-הַגֻּלְגֹּלֶת – מנוגד לדעתו. תֹּהוּ-וָבֹהוּ – הבל. כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת וכו' – לימוד אמונה של כל זרמי המחשבה של גדולי ישראל. וְקַטְנוּת אֲמָנָה – אמונה מצומצמת, שאינה נותנת מקום להיפתח להסתכלות עמוקה יותר. מָעֻזָּם – מבטחם. גְּאוֹן וכו' – עמידה בעוז, מתוך ההכרה בערכם העצמי.
ביאורים
תפיסת העולם הרווחת בקרב הציבור היא שיש דעות שונות ומנוגדות בתוך האומה, ואין יכולת לגשר ביניהן. יש ימניים ויש שמאלנים, יש לאומיים ויש אוניברסליים. אין מקום ב'מרחב תפיסות העולם' שבו הם יכולים לדור יחד. תפיסת העולם של כל אחת מהדעות סוברת שרק מה שהיא חושבת הוא הנכון והאמתי, ואילו הדעה השנייה היא דעה שקרית ומסולפת. מכך נגרמת 'התפוצצות הכוחות', מאבק נוקב בין כל הדעות, שבו כל אחת מנסה להשליט את עצמה על חברתה. אך יש בגישה זו חולשה גדולה. תפיסת עולם כזו מצומצמת וחלשה. מי שחושב שכל מה שלא מתאים למה שהמוח שלו חושב – טועה, גורם לתוהו ובוהו בעולם, והוא בהכרח צר אופקים ומצומצם. ישנן בעולם דעות עמוקות ותפיסות עולם רחבות, שאין האדם הפרטי יכול לעמוד עליהן ולהבין את חשיבותן ואת אמיתתן.
לכן צריך לקחת את כל עולם האמונות והדעות, את המנעד הרחב ביותר של תפיסות העולם בעם ישראל, לברר את נקודת האמת שבכל אחת מהתפיסות – ולגרום להתנגשות ביניהן, התנגשות שתביא לפריון ולשלמות. תפיסת עולם צרה אינה מתאימה לאופי של עם ישראל, החפץ בשלמות, שכל תפיסת עולם מצומצמת גורמת לו למחנק רוחני ולחוסר מיצוי יכולותיו וכישרונותיו. זוהי תכונה שמייחדת את עם ישראל משאר האומות. כל הגויים יכולים להאמין באידיאל מסוים ולנסות להגשימו במציאות. יש להם אל, כוח מסוים, שאותו הם צריכים לעבוד ולגלות. אך עם ישראל עובד את אלוהי האלוהים, את מקור כל הכוחות, ולכן הוא רוצה נגיעה בכל תפיסות העולם וחפץ בחיים שלמים ועשירים. כאשר תפיסות העולם הצרות משתלטות על השיח הציבורי, עם ישראל כולו מפסיד, ובעיקר בני הנעורים, שאינם יודעים על העושר האמוני ועל תפיסת העולם הרחבה והעמוקה של עם ישראל. זו הסיבה שהם הולכים לחפש מענה במקורות זרים ומנוכרים.
הרחבות
הירידה של בני הנעורים – מעידה על גדלות נפשית
דֵּעוֹת הַקְּלוּשׁוֹת הַבָּאוֹת מִקֹּצֶר הָרְאוּת וְקַטְנוּת אֲמָנָה שֶׁל עֹז הָאַחְדוּת הָאֱלֹהִית... וּמְאַבְּדוֹת בְּיִחוּד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים. בדורו של הרב קוק הייתה התרחקות ממסורת ישראל, בעיקר בקרב בני הנעורים. במאמר הדור מנתח הרב קוק את הסיבה לכך, וכותב שהדבר לא נובע משפלות הדור, אלא אדרבה – מגדלות נפשית. נפשם של בני הנעורים גדולה, ולכן הם רוצים להיפגש עם עמקות וגדלות רוחנית בתורה, עם ערכי מוסר גדולים, עם תורה שמחיה את עם ישראל לתחייה לאומית. אולם בגלל מיעוט העיסוק בעמקות בנושאים אלה בקרב תלמידי החכמים, לא מצא הדור הצעיר את מבוקשו: "חלק גדול מהדור הצעיר איננו חש כל כבוד לכל מה שהורגל (מסורת ישראל), לא מפני שאופלה נפשו... כי אם מפני שעלה עד המקום, שלפי אותו הצביון שהורגל בו עד כה שיביט על ידו על החק והמשפט, על המסורת והאמונה בכלל, על כל טהור וקדוש, על כל אמת גדולה נצחית ואלהית אשר במושגים, מפני מיעוט העבודה בתלמודם של יסודי הרגש והדעת שבמרחב התורה... עד שנדמה לו שהכל הוא שפל הרבה מערכו ... הוא נתגדל ועלה בפעם אחת, הצרות מרקוהו... ולא יוכל לעמוד בשפל. כנפים עשה לו רוחו ובמרומים ימריא, ושם לא נתנו לו עדיין את חפצו". הצרות התכופות שהיו בעם ישראל גרמו לבני הנוער להתבגר ולתור אחר משמעות ואידיאלים לאומיים, אולם הם לא מצאו את מבוקשם בתורה מהסיבה שהזכרנו לעיל. הדבר גרם לכך שהדור הצעיר "פנה לו אל הזלזול והשלילה" ביחס למסורת ישראל, כי היא נתפסה אצלם כדת עתיקה ולא רלוונטית.
התיקון לבעיה זו, על פי הרב, הוא שתלמידי החכמים ילמדו ויכתבו ספרים על פנימיות התורה, על מוסר התורה ועל רעיונות אמוניים, שיהוו תורת חיים עבור הלומדים: "אנחנו צריכים ללמד תורת חיים ממקור החיים, דרכי מוסר מלאי אורה וצהלה, דברי חן ושכל טוב" [אדר היקר, עקבי הצאן, מאמר הדור].
להצלחתם, רפואתם, זיווגם וזרע של קיימא של תושבי נוף איילון בתוך עמך בית ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
