ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
רבי משה קורודובירו
הרמ"ק (רבי משה קורדובירו) נולד בשנת רפ"ב (1522). מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מעיד על כך שמוצא משפחתו בעיר קורדובה בספרד.
הרמ"ק הגיע לצפת בגיל 13 בשנת רצ"ה (1535) ולמד תלמוד והלכה אצל רבי יוסף קארו. הרמ"ק התחתן עם אחותו של המשורר המקובל רבי שלמה אלקבץ, מחבר הפיוט ‘לכה דודי’, ובגיל עשרים החל ללמוד אצלו קבלה. לאחר כמה שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו נמנו רבי חיים ויטאל, לימים גדול תלמידי האר"י, רבי אליהו די וידאש, מחבר ספר הקבלה ‘ראשית חכמה’ ורבי אליהו גאלאנטי. עם הגעתו של האר"י לצפת בחודש אייר או סיוון 1570 הוא הצטרף לשיעוריו של הרמ"ק במשך תקופה קצרה, עד לפטירתו של הרמ"ק בכ"ג בתמוז באותה שנה.
הרמ"ק חיבר כ 30- ספרים בתורת הקבלה, והמפורסם שבהם הוא פרדס רימונים , המבאר את שיטתו בקבלה. כמו כן חיבר הרמ"ק פירוש לספר הזוהר בשם אור יקר . הוא חיבר ספר הדרכה רוחנית בשם תומר דבורה המיוסד על י"ג מידות ההנהגה האלוקית של העולם. לספר זה מיוחסות סגולות שונות לריפוי מחלות. על כמות הספרים הגדולה שחיבר, שרבים מהם לא נמצאים אתנו, כתב רבי אברהם אזולאי שקשה להבין כיצד עשה זאת, והוסיף שגם לוּ היה הרמ"ק כותב בשתי ידיו ולא היה פוסק מכתיבה יום ולילה, לא היה די כדי לכתוב את שהספיק לכתוב. (הרמ"ק נפטר בשנת ש"ל (1570)
האר"י
האר"י [ראשי תיבות: האלוקי רבי יצחק (לוריא אשכנזי)] נולד בירושלים בשנת רצ"ד (1534)
הוא נתייתם מאביו בעודו ילד, וירד עם אמו למצרים – שם גדל בתורה.
על פי המסורת, עלייתו בשנת ש"ל (1570) להתיישב בצפת הייתה על פי ציוויו של אליהו הנביא, ושם לימד במשך שנתיים את תורתו לקבוצת תלמידים יחידי סגולה, ובעיקר לגדול והחשוב שבהם – רבי חיים ויטאל.
האר"י כתב מעט דברים בקבלה, בעיקר פירושים על ספר הזוהר. מכתבי האר"י עצמו נשארו בידינו כמה פיוטים לשבת (בארמית – 'אזמר בשבחין' לליל שבת, 'אסדר לסעודתא' לשבת בבוקר ו'בני היכלא' לסעודה שלישית, וכן פיוט אחד בעברית – 'יום זה לישראל אורה ושמחה'. פיוטים אלה נדפסו ברוב הסידורים), וכן כמה מאמרים העוסקים בעיקר בפרשנות לזוהר. בין הספרים שבהם פרסם רבי חיים ויטאל את תורת רבו יש למנות את ספר עץ חיים, את אוצרות חיים, אדם ישר ומבוא שערים. מעט מדברי השבח המופלגים שכתב עליו תלמידו רבי חיים ויטאל: "לא היה מי שישיג חכמה זו [חכמת הסוד] על אמתתה כמוהו, כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות על כל דבר ודבר כמה פנים... והיה מכיר במצח אדם מה שחשב ומה שחלם... והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענוה ויראת ה' ואהבת ה' ויראת חטאו וכל מדות טובות ומעשים טובים היה בו... וזהו הביאו לידי רוח הקודש והיה אליהו נגלה אליו תמיד...". נפטר ב-ה' באב של"ב (1572)
רבי חיים ויטאל
הרב חיים ויטאל נולד בראש חודש מרחשוון הש"ג (1543) בצפת, לעיר מלאה בתלמידי חכמים. את תורת הנגלה למד מהרב אלשיך ומרבי יוסף קארו ונסמך על ידם. לאחר שעלה רבי יצחק לוריא, האר"י, לארץ ישראל, החל ללמוד ממנו הרב ויטאל את תורת הנסתר. לאחר כשנתיים נפטר האר"י והרב ויטאל החל לכתוב ולמסור את תורת האר"י לעולם. הוא נחשב לתלמידו המובהק ולמקור המוסמך ביותר לתורת האר"י מכיוון שהאר"י אמר עליו שהוא היחיד שיכול לירד לסוף דעתו. הספר המרכזי שאותו כתב הוא עץ חיים, שהוא אבן יסוד בחכמת הקבלה. השל"ה הקדוש אמר על ספר זה ש"מיום שניתנה התורה לא היה ספר כזה!". הרב ויטאל חיבר ספרים רבים גם בתורת הנגלה. נפטר ב-ל’ בניסן ש"פ (1640)
***
"והבן, כי להיות המידות עיקרים ויסודות, לא נימנו בכלל תרי"ג המצות. ונמצא כי יותר צריך ליזהר ממידות הרעות יותר מן קיום המצוות עשה ולא תעשה כי בהיותו בעל מידות טובות בנקל יקיים כל המצות" (מתוך ‘שערי קדושה’ לרבי חיים ויטאל).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
