ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
"אמר החבר: זה אמת (-מה שאמר מלך כוזר לפני כן, שהכוונה שבלב מספיקה לבדה) – אם נבצר מאדם המעשה, אבל האדם (עצמו) חפשי לגבי תוחלתו ומעשהו (-חפשי בנושא מה לרצות וחפשי בנושא איך לפעול), ולפיכך הוא נאשם אם איננו מביא השכר הגלוי אל המעשה הגלוי (-אפשר להאשים את האדם אם רוצה להגיע לשכר המעשי השלם אם לא עושה את המעשה בפועל ובשלמות) ... ואם היה המעשה ללא כוונה או הכוונה ללא מעשה – תאכזב ההשתדלות, אלא אם כן אי אפשר שאז הכנת הלב וההתנצלות על המעשה מועילה קצת תועלת, כהתנצלותנו בתפלתנו "ומפני חטאינו גלינו מארצנו" (מתוך תפילת שלוש רגלים, והמשך התפילה שם – "ואין אנחנו יכולים לעלות וליראות... בבית הגדול והקדוש") ומה שדומה לזה.
ובהערת בני אדם והנעתם אל חִבת המקום הקדוש ההוא – יש שכר וחיזוק העדן המיוחל כמו שאמר "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו". רצותו לומר שירושלים אמנם תבנה כאשר יכספו ישראל אליה תכלית הכֹּסף עד שיחֹנו אבניה ועפרה".
(ספר הכוזרי מאמר חמישי, כז)
ר' יהודה הלוי מסביר שמעשה הוא שלם רק כשיש בו את שני החלקים: גם הכוונה וגם המעשה. אם המעשה בא ללא כוונה – הוא חסר במהותו כי חסר עצם העניין. אם קיימת רק כוונה ללא מעשה – סימן שלא באמת קיימת כוונה כי אם היתה הכוונה היה גם מעשה, שהרי הדבר תלוי באדם בלבד.
עלולים להיות מקרים חריגים שבהם אין אפשרות לקיים את המעשה ואז הכוונה יכולה להיות אמתית גם אם המעשה לא קיים, ויש ערך חלקי ל'הצטדקות' על אי עשייתן (לדוגמא, במוסף של שלושת הרגלים "ומפני חטאינו גלינו מארצנו... ואין אנחנו יכולים לעלות וליראות...").
ומכאן עובר החבר לדבר על ירושלים: כשיתעוררו עַם ישראל לאהוב את מקום הקודש, זה מה שיביא את התכלית של גאולת ירושלים בשלמותה עם כל גדלותה הן מצד קדושתה והן מחשיבותה הלאומית, האנושית והעולמית. זה מה שאומר דוד המלך בפסוק: מתי " אתה תקום תרחם ציון "?, איך יודעים שעכשיו " בא עת לחננה , ו" בא מועד "? – כאשר " רצו עבדיך " אפילו את החלקים הכי גשמיים ונמוכים שקשורים לירושלים, אבניה ועפרה .
כלומר, ר' יהודה הלוי מסביר שבניין ירושלים תלוי ברצון של עם ישראל. אם הרצון יהיה חזק לחזור למצב הזה – תיבנה ירושלים, אך כל עוד לא יהיה רצון – זה לא יקרה. ממילא מתברר לנו שחובה עלינו לרצות לחזור למצב הקִירבה הזה, של קשר אמיתי ושלם ביננו לבין אבינו שבשמים. מתוך לימוד והבנה על תפקידנו, מקומנו וחובתנו להביא גאולה לעולם כולו. עלינו לעבוד עבודה על הלב, על הרצון, לרצות את בניין בית המקדש , להבין את משמעות עבודותיו הרבות, את המשמעות שיש לעצם המציאות של מקדש בנוי בירושלים, לאהוב את ירושלים, הגשמית(!). על ידי המחשה, על ידי דיבור, על ידי כוונה בתפילות (בעמידה, בברכת "ולירושלים עירך", "ותחזנה עינינו", "יהי רצון... שיבנה בית המקדש במהרה...", בברכת המזון "רחם נא", ב'על המחיה' "על ציון... ועל מזבחך"!) –."להעיר לבם" בכל דרך אפשרית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
