ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אליהו זצוק"ל
בסיום פרשת הנשיאים כתוב "זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל", וכאן מונה התורה את סיכום כל הקרבנות שלהם, ללמד שלא אירע פסול בשום תרומה או קרבן של אחד מהנשיאים (רש"י על במדבר פרק ז פסוק פד). בסופה של אותה תרומה זכה משה להשראת שכינה במשכן קרובה בתוך המשכן. "וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו".
חשיבות חנוכת המשכן וחנוכת הבית
הגאון המקובל רבי יצחק אלפייה זצ"ל (מייסד "תענית דיבור" בימי השובבי"ם) היה מחשיב מאוד את חנוכת הבית של כל יהודי ויהודי. הוא אף כתב סדר חנוכת הבית בספרו "קונטרס היחיאלי", וכתב בהקדמתו שצריך לעשות סעודה לכל חינוך, כגון חינוך הבית או חנוכת בית הכנסת וכדומה. ומנין לנו החשיבות הגדולה של חינוך הבית? מחנוכת המשכן והמקדש שנעשתה בהידור רב. ובאמת חנוכת המשכן היא לא החנוכה הראשונה שהתורה מלמדת. הסעודה שעושים בכל ליל שבת היא בעבור החינוך של העולם שעושים ביום שישי, שהוא ההתחלה והבסיס של השבת. לפי שהקב"ה גמר את מלאכת בריאת העולם ביום שישי, ונח ביום שבת. וכיוון שאי-אפשר לעשות סעודה ביום שישי, על כן עושים סעודה בליל שבת. ומכאן עלינו ללמוד כמה אדם צריך לשמוח ולהתקדש בכל התחלה של מצווה שהוא מקיים, ובפרט בחינוך הבנים לתורה וליראת שמים.
התחלה טובה להמשך טוב
חכמינו אמרו שחלשה דעתו של אהרון הכהן על כך שלא הקריב קרבן בחנוכת המזבח, ושאלו על כך: מה הצער? הרי הקרבת כל הקרבנות נמסרה לכהנים, בין ציבור ובין יחיד, בין בימות החול ובין בשבתות וחגים, כולל קרבנות הנשיאים. למה חלשה דעתו?
אלא שהוא רצה לקבל גם חלק ב"חינוך" המשכן, כי ה"חינוך" הוא היסוד וההתחלה, וכל יסוד הוא דבר יש בו מעלה וחשיבות מיוחדת, הקובעת את מהות הקדושה ועוצמתה להמשך, ומשום כך חלשה דעתו. ראה הקדוש-ברוך-הוא שחשקה נפשו ביותר לקבל חלק בחינוך וביסוד, ונתן לו את חנוכת המנורה, היינו הדלקתה.
תורה מתוקה כדבש סיפור
יום אחד בא אלי רב אחד וביקש הסכמה על ספר שחיבר. ראיתי את הספר והיו בו דברים יפים מאוד, אבל הם היו מלוקטים כולם ממקומות אחרים. הוא ביקש הסכמה וניסיתי בכל כוחי לדחות אותו, אבל הוא לחץ מאוד וראיתי שזה יעשה לו עוגמת נפש גדולה אם לא אכתוב לו. מה עשיתי? כתבתי: "הספר הזה – כל עמוד ועמוד מלא דבש", והוא היה שמח ביותר על זה.
רב אחד שהכירו ביקש ממנו לראות את ההסכמה שלי, והתפלא על הנוסח שכתבתי לו, ושאל אותי "מה זה כתב הרב עליו שהתורה שלו כמו דבש?". אמרתי לו, יש הבדל בין החלב שמייצרת הבהמה מאכילת עשב לבין הדבורה שלוקטת צוף מהפרחים ומוציאה דבש. היא לא מוציאה כלום מגופה, אלא מעבדת את הצוף שהיא לוקטת ומביאה אותו לכוורת. כך האדם הזה לא חידש כלום, רק ליקט ועיבד את הדברים ששמע מאחרים. לכן כתבתי לו כך.
"וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם"
יש עדות הנוהגות שכאשר הכהנים יורדים מהדוכן, הישראלים עומדים ומברכים אותם ואומרים להם: "חזק וברוך" או "יברכך ה'", ויש שלא נהגו לעשות כן. ולשני המנהגים יסוד בדברי רש"י. המברכים את הכהנים סוברים כפירושו הראשון של רש"י שהם מברכים את עם ישראל, ועל-כן ישראל מברכים אותם. ואלו שלא נוהגים לברך את הכהנים סוברים כפירושו השני של רש"י, שהקב"ה מברך אותם ודי בברכתו.
"כָּל הַבָּא לִצְבא צָבָא לַעֲבד עֲבֹדָה בְּאהֶל מוֹעֵד"
מקשה בעל 'אור החיים הקדוש': מדוע בבני גרשון נאמר "לצבא צבא" ואילו בבני קהת (לעיל ד, ג) נאמר רק "כל בא לצבא", ועי"ש מה שתירץ. ויש להוסיף עוד, שהנה על הפסוק "כל יוצא צבא" (א, כ) הסביר 'אור החיים הקדוש' שהיה נס גדול, כי בדרך הטבע לא כל מי שבא להתגייס נלקח לצבא, וגם מבין המגוייסים יש בעלי כושר קרבי ובעלי כושר לא קרבי, אבל כאן כולם היו ראויים ומתאימים.
ונראה לומר, שבני קהת נבחרו הראויים, אבל בבני גרשון כולם היו ראויים "כל הבא לצבוא צבא"!
השימוש במיקרוגל.
האם ניתן לחמם באותו מיקרוגל תבשיל בשרי וגם תבשיל חלבי, ואם כן באלו תנאים? מרן הראשל"צ זצוק"ל מיקרוגל, יש בעיה. הוא מטעה את האנשים המיקרוגל הזה. אנשים חושבים שאין בו אש, אין בו חום, הוכחה – שתופסים את הכוס מבחוץ, קר. אבל המיקרוגל הזה פיקח. הוא – "אין תוכו כברו". מבפנים מחמם ומבחוץ הוא ככה מרמה את האנשים. אבל ה"תוכו" מחמם! ההוכחה לכך, תקח כוס מים, כוס פלסטיק של מים, תכניס לתוך המיקרוגל, ואחרי כמה דקות, תלוי לפי סוג המיקרוגל, אחרי כמה דקות זה רותח! ואם תשאיר אותו עוד יותר זמן, אתה תוציא אותו את הכוס הזה ותראה שחסר ממנו סנטימטר, חצי סנטימטר, לאיפה הלכו המים האלה?! זה מרתיח אותם בפנים וזה מתאדה. ועל כן, במיקרוגל – אם אדם רוצה מבשר לחלב, או מחלב לבשר, צריך מספר תנאים. תנאי ראשון, שאת הצלחת להחליף למטה. תנאי שני, שיישאר 02 שעות ללא שימוש. תנאי שלישי, להכניס לתוך המיקרוגל הזה כוס מים שיתאדה ממנו קצת. תנאי רביעי, להכניס בפנים סמרטוט ולנקות. 02 שעות, מים, לנקות, ועדיף שכשמכניס את האוכל החדש – אם זה בשר או קומקום חלב אחר בשר, יעטוף אותו בניילון אטום או בנייר אטום. ובזה הוא יצא אליבא דכולי עלמא. אם עשה פחות מהתנאים שאמרנו, אז עליו ללכת לשאול רב מה הדין של החלב הזה שהכניס אותו, אם דינו מותר או אסור. ולפיכך צריך מאוד מאוד להזהר שאת כל הארבע תנאים שאמרנו, שאדם ייזהר בהם בין בשר לחלב ובין חלב לבשר וכן בעניין פסח, אמרנו שטוב לא להכשיר אותו, אבל אם רוצים בדיעבד להכשיר אותו, צריכים גם כן לשאול רב איך להכשיר אותו. "
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ"
יש לבאר ברכה זו. הנה כתוב (דברים ל"ב, ט"ו): "וישמן ישורון ויבעט", וכן אמר הכתוב (משלי ל', ח'): "ראש ועושר אל תתן לי פן אשבע וכיחשתי". הרי שישנה מרידה הבאה מתוך עשירות; ואמרו חז"ל, כי ניסיון העושר קשה יותר מניסיון העוני (ראה פלא יועץ ערך: 'עשירות'). ברכת הקב"ה היא: "יברכך" – בממון, שיהיה לך עושר; אך גם "וישמרך" – שה' ישמור אותך כך שתעמוד בניסיון העושר, ולא יהא בבחינת "וכחשתי" או "ויבעט" חלילה.
"נָשׂא אֶת ראשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחתָם".
ובסוף פרשת במדבר כתוב שאמר לו הקב"ה למשה רבנו (שם, ב): "נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם.
וצריך להבין, לשם מה התורה צריכה לחלק את זה בשני פרשיות שונות, גם בפרשת במדבר על קהת ובפרשת נשא על גרשון ומררי? למה לא הכל בפרשה אחת?
דבר שני: הרי גרשון וקהת ומררי – גרשון היה בכור, אז למה לא מתחילים בגרשון? שהתורה תתחיל בגרשון ואחר כך קהת ומררי?
אמרו המפרשים, למעשה, תשובה אחת שהיא שתי תשובות. הקדוש ברוך הוא בא ורצה להראות לעם ישראל מעלה וחשיבות של נושאי התורה. קהת – אמר לו ה' תקח את קהת, וזאת העבודה שלהם, מה העבודה שלהם?
זה הארון, בעיקר הארון. ומכיון שהם נושאים את הארון, הם נושאים את התורה, לכן הם בהתחלה. הם הראשונים. ובכדי שלא יהיה כאילו, הם הראשונים – אבל גרשון גם היינו הך, כמו קהת – לכן התורה באה ואמרה שלא, אלא זה בפרשה אחרת וזה בפרשה אחרת. נושאי תורה זה דבר אחר, ואלה שעוסקים במלאכת המשכן בדברים אחרים הם ראשונים, חשובים – נשא את ראש בני גרשון גם הם, אבל לא כמו קהת.
ולמה לא נתנו לגרשון באמת שהוא הבכור – לרשום אותו בהתחלה והוא ייקח את הארון?
אז אם בני גרשון היו לוקחים את הארון, היו אומרים, כן, כיון שהוא בכור לכן הוא לוקח את הארון, ולא היו אומרים שזה בגלל החשיבות של התורה, לכן התורה אמרה לא, אתה גרשון תישאר בכור, אבל קהת הם יישאו את הארון.
ולמה דווקא קהת ולא מררי
מפני שמקהת יצא משה ואהרן, שהם – משה ואהרן – הם קיבלו... "משה קיבל תורה מסיני" ואחר כך מסר את זה להלאה לאהרן ולבני אהרן ולזקנים ולכלל ישראל.
אז התורה באה לשבח את נושאי דגל התורה.
כתוב אצל משה רבנו, כשראה שבני צלפחד לוקחות ירושה, אז הוא רצה, אמר: ריבונו של עולם, גם אני רוצה הלאה שהבנים של משה רבנו ימשיכו הלאה במקום משה רבנו. אמר לו למשה, לא, תיקח את יהושע שאתה יודע שהוא משרת!
למה יהושע? אז קודם כל יהושע הוא משרת, הוא נער ומשרת את משה רבנו, עבד וסידר את הכיסאות, הכין את הכל, עשה עבודה! והוא כל הזמן הלך עם משה רבנו.
דבר שני, אילו היה נשיא עם ישראל השופר הראשון – במקום אחרי משה – היו בני משה רבנו, היו אומרים הייתה הולכת הירושה למשה ולבניו, לנכדים שלו, לשבט לוי! אנחנו לא, אנחנו פטורים! הם העיקר! לא! התורה ניתנה ל"משרת משה", ליהושע משרת משה, לומר לך שהתורה שייכת לכלל ישראל, ולכן אמר לו ה' למשה רבנו – אתה מכיר את יהושע שהוא היה משרת והוא עשה...
ההבדלה, בתוך השבטים כולם, להבדיל את שבט לוי, הוא – מתוך שבט לוי להבדיל את קהת, זה היה חלק מהתפקיד שחייב משה רבנו לעשות את זה, למרות שהוא לא רצה, אמר, מה אכפת לי שהם יהיו נביאים, וכולם יהיו כוהנים
לענווים ייתן חן
בימי חורפו של הרב, עת שקד על לימודו בישיבת "פורת יוסף", נכנס אדם מבוגר, שבעיני עצמו היה חכם גדול, והחל להתווכח עם תלמדי הישיבה בלימודם, והם מוכיחים לו את טעויותיו הרבות ומראים לו שלא הבין את הגמרא וכדומה, עד שהוא נפגע ונעלב. הלך היהודי לראש הישיבה לספר לו על התנהגות תלמידיו. בא רבי עזרא להיכל הישיבה, ואותו אדם הצביע לו על המקום שבו ישבו הבחורים. הללו כמובן נעלמו מהספסל, ורק הרב, שלא ידע דבר ממה שאירע, נשאר שקוד על תלמודו. התפלא רבי עזרא, איך ייתכן שכך יעשה חכם מרדכי, וקרא לרב לבוא לחדרו, שם הוכיחו בתוכחת שבט מוסר על התנהגות זו, לפגוע ולהעליב אדם מבוגר ח"ו. והרב שומע, משפיל ראשו ושותק. למחרת, כשנודע לרבי עזרא שהרב כלל לא היה שותף בעניין, קרא לרב לבקש ממנו סליחה ומחילה ושאלו למה לא אמר לו שהוא לא היה מעורב בזה. ענה לו הרב: לשמוע מוסר זה תמיד טוב. והוסיף הרב ואמר לרבי עזרא: שתקתי על מנת לזכות למה שהגמרא (ברכות ל"א) לומדת ממעשה עלי וחנה, "כל החושד בחברו ואין בו חייב לברכו", ועכשיו מגיעה לי ברכה מכבודו, ובירכו רבי עזרא. הי חסיד הי עניו.
לב חכם ישכיל פיהו
עוד סיפר הרב מאותה התקופה: יום אחד הגיע ראש ישיבה חשוב מאוד מאמריקה לבקר בארץ, וכיבדוהו לתת שיעור בישיבה. ראש הישיבה הקפיד מאוד, שכאשר בא רב אורח לישיבה, רק לכבדו ושלא יקשו התלמידים עליו שום קושיה. אבל הפעם, היות שאותו רב גדול אמר שהספרדים לא יודעים ללמוד וראש הישיבה נפגע מזה מאוד, רצה רבי עזרא להראות שאכן בישיבה לומדים היטב, וקרא לבחירי הבחורים, לרב ציון לוי, לרבי בן-ציון אבא שאול ולרב, וביקש מהם שהפעם, בגלל הסיבה הנזכרת, יתאמצו להקשות קושיות חזקות. אותו רב גדול החל בשיעור, והרב מוציא גמרא מסכת זבחים ושואל קושיה מגמרא ערוכה על דברי אותו ראש ישיבה. ראש הישיבה דחה מייד את דברי הרב והסביר אחרת את הגמרא בזבחים, והרב חוזר ומקשה מפורש ומבורר מדברי רש"י שם, היפך ממה שמלמד אותו רב גדול. אותו רב, אחרי שתיקה דומייה, אמר: טוב, מה שאני אומר זה אם לא היה כתוב ברש"י כך. והרב רואה בזווית עינו איך ראש הישיבה מחייך אליו ולוחש: מספיק, מספיק, אם ככה הוא אומר אין צורך להקשות עוד...
ואבדה חכמת מצרים
עוד סיפר הרב: פעם הלך מו"ר אבי ביחד עם הרב יעקב סופר ע"ה, מחבר הספר "כף החיים", ברחובות בגדד, ופגשו גוי שעושה כשפים ואחיזות עיניים. הגוי בלע סכינים בזו אחר זו, וקהל רב עמד סביבו משתאה. כשהגיעו אליו, קראו עליו בכוונה גדולה "ויהי נועם" עם "יושב בסתר עליון". מייד נתבטלה כל יכולתו של אותו טמא, ונשארה הסכין בבטנו.
ומי ילך לנו
מעשייה נוראה סיפר הרב משם דודו, הרב יהודה צדקה ע"ה, שהיה עד לדברים בשעה שהיה בבית הכנסת. לילה אחד הגיע מלאך המוות לחכם יעקב סופר ע"ה, מחבר ספר "כף החיים", ואמר לו שבא ליטול נשמתו לכפר על הדור! "כף החיים" לא נבהל ושלח את המלאך לחכם יחזקאל עזרא: לך אליו, הוא ראוי לכפר על הדור! הלך המלאך לחכם יחזקאל עזרא ובא ליטול נשמתו, ושלח אותו חכם יחזקאל ואמר לו: לך לרבי יצחק שרים, הוא צדיק שהגון לכפר על הדור. בבוקר נכנס "כף החיים" לבית הכנסת ופנה אנה ואנה לראות מי נמצא ומי לא, ומייד התלונן בפניו חכם יחזקאל עזרא
ואמר לו: מה עשית לי? שלחת לי את מלאך המוות! מייד שאל אותו "כף החיים": ומה עשית אתה עם המלאך? שלחתי אותו לחכם שרים. ושניהם רואים שחכם שרים לא הגיע לבית הכנסת, ולא עברה שעה והגיעה השמועה שנתבקש חכם שרים לבית עולמו... שבת שלום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










